צו הורות פסיקתי – הפרט, המשפט והבירוקרט;

המנגנון של "צו הורות פסיקתי" שואב את חיותו מדיני הפונדקאות. לאחרונה ניתן לזהות מגמה בקרב שופטי המשפחה, לוותר על תיווכה של המדינה בבחינת טובת הילד, ולהכריז על הורוּת של הורה כלפי ילדו (הלא-ביולוגי) על בסיס ראיות, ומבלי להידרש לתסקיר מטעם שירותי הרווחה. פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת, מוסיף ומבסס מגמה זו.

לפני זמן לא רב התייחסתי לפסק דינו של כבוד השופט טל פפרני מבית המשפט לענייני משפחה בחדרה, שהורה על מתן צו הורות פסיקתי המכיר בהורותה של בת זוג, על בנה הביולוגי של זוגתה שהרתה מתרומת זרע. הייחוד היה בכך שבית המשפט העניק את הצו מבלי שהונח של שולחנו תסקיר פקידת סעד לסדרי דין. לאחר שמיעת הצדדים, בית המשפט לא מצא שיהיה בתסקיר כדי לחדש דבר, אלא כדי לסרבל ולהאריך את ההליך המשפטי (תמ"ש (חד') 19291-12-11 פלונית  נ' היועמ"ש).

בימים אלה פורסם פסק דינו של כבוד סגן הנשיא אסף זגורי מבית המשפט לענייני משפחה בנצרת, בעניין בני זוג הטרוסקסואלים שעתרו לפניו לקבלת צו הורות פסיקתי, לפיו האשה תירשם כאמו של בנם. בני הזוג לא מכירים מהיום; הם נישאו עוד בשנת 1999 והם כבר הורים לילדה בת 13 הסובלת משיתוק מוחין, ולה הקדישו את כל חייהם. בנם החדש נולד באמצעות הפריית זרעו של האב עם ביצית מתורמת אנונימית, והחזרתם של העוברים שנוצרו לאם פונדקאית. היה זה הליך פונדקאות חו"ל שנערך בגיאורגיה וצלח.

פונדקאות חו"ל – שבעה מדורי גיהנום, ויותר;

"פונדקאות חו"ל" הוא ההליך המייסר, המסורבל והיקר להחריד אליו נאלצים להתמסר כל אלה שחוק הפונדקאות אינו חל עליהם – יחידים, בני זוג חד מיניים ואחרים שאינם עומדים בתנאים הרבים של החוק. כל אלה לא יכולים ליהנות מ"צו הורות" הניתן לפי חוק הפונדקאות, וכפופים לנוהל בין משרדי המכונה "נוהל חו"ל"; כדי להרשם כהוריו של הילד עליהם להוכיח קשר גנטי של לפחות אחד מהם לתינוק, וכן את חוקיות ההליך וחוקיות קבלת הסכמת האֵם הנושאת לפי חוקי המקום – הסכמתה הן להליך והן להוצאת הילד מארצה. בג"ץ הקל על זוגות אלה במידת מה כאשר קבע כי ניתן להעניק צו הורות פסיקתי גם בנסיבות בהן חוק הפונדקאות אינו חל (בג"ץ 566/11 ממט נ' משרד הפנים, מיום 28.1.14).

בני הזוג פעלו ללא לאות לפי הנוהל; בדיקת רקמות הוכיחה כי האיש הוא אבי התינוק, הם צרפו את תעודת הלידה של התינוק שהתעכבה בגיאורגיה לשלל המסמכים שכבר הציגו בהתאם לנוהל, ובקשו מבית המשפט להכריע. בא-כוח היועץ המשפטי שפך דלי מים צוננים באולם בית המשפט והשיב כך:

"נוכח חשיבותו והשלכותיו של ההליך, בהיותו הליך הקובע סטטוס, ומכיוון שלא נערך תסקיר, יש מקום לקבוע דיון בבקשה".

בית המשפט דחה עמדה זו, ונתן צו הורות פסיקתי ללא דיון נוסף ומבלי להורות על הגשת תסקיר. דברי בית המשפט מדברים בעד עצמם:

"כאשר בוחנים נסיבות תיק זה, מגיעים על נקלה למסקנה, כי אין צורך לא בדיון ולא בתסקיר. והרי למה אמורים לשמש הדיון או התסקיר - לאישוש ואימות טענת המבקשים כי הם מקיימים תא זוגי ומשפחתי. אך מדובר בעובדה שאין עליה עוררין וחולקין".

כבוד השופט זגורי מזכיר ליועץ המשפטי כי גישתו נטועה בעבר. המדינה כבר הסכימה כי ניתן להעניק צו הורות פסיקתי בנסיבות של פונדקאות חו"ל. היה זה כאמור בעקבות פסק דינו של בית המשפט העליון בבג"ץ ממט נ' משרד הפנים, שבבסיסו היתה הכרה במקור נוסף לזיקה להורות – זיקת בן הזוג לזיקה הגנטית של בן זוגו כלפי הילד המשותף. טרם ההכרה השיפוטית בזיקה זו, היה נדרש מההורה הלא-ביולוגי לפתוח בהליכים לאימוץ הילד. לשון אחרת, כבודו סבור כי בענייננו לא יכולה להיות מחלוקת כלשהי להתקיימות זיקה הורית בין האֵם לבין הילד – לא אחרי כל התלאות ארוכות השנים שעברו בני הזוג זה לצד זה:

"עולה השאלה מה התועלת שתצמח מקיום דיון בנסיבות אלו? הרי לא עלתה טענה מטעם ב"כ היועמ"ש, כי הצדדים אינם מהווים עוד תא זוגי ומשפחתי [...] הליך ההורות של הקטין במקרה הנוכחי ממילא היה סבוך, מורכב ורצוף מהמורות וקשיים שונים מבחינת הוריו. לא הוברר לי מה טעם מצא ב"כ היועמ"ש חובה בהבאתם לדיון בבית משפט בנוסף על התלאות שעברו".

מעבר לחומת הפונדקאות;

בכל הקשור לצו הורות פסיקתי, ניתן לזהות יציאה אל מחוץ לחומות הפונדקאות, ערש לידתה של ההורות מכוח זיקה לזיקה הגנטית של בן הזוג. בתי המשפט לענייני משפחה רואים עצמם מוסמכים ליתן צו הורות פסיקתי מכוח סמכותם היחודית להצהיר על אבהות ואמהות, ולא רק במסגרת הליכי פונדקאות. כך, היכן שבין ההורה שאינו ביולוגי ובין לילד "מתקיימים יחסי הורה-ילד הזהים במתכונתם ליחסים שבין הורה ופרי בטנו במישור הרגשי, החברתי והכלכלי".

כבודו מבקש להרחיב, אך עם זאת לגדר, את סמכותו של בית המשפט במתווה זה. רשמו לפניכם:

"מקום בו הקטין נולד לתוך הקשר הזוגי והבקשה הוגשה במהלך 6 חודשים ממועד הלידה (כפי בענייננו)" – ניתן להעניק צו הורות פסיקתי מכוח סמכותו היחודית של בית המשפט לענייני משפחה. מאידך גיסא:

"ככל שההורה הלא ביולוגי מצטרף לתא משפחתי בו הקטין כבר קיים ו/או הבקשה הוגשה כעבור פרק הזמן כנ"ל [...] תתחייב הגשת בקשה לאימוץ לצורך כינון קשרי ההורות".

תמ"ש 13637-06-15 כ. נ' היועץ המשפטי לממשלה, ניתן ביום 15.5.16.

ניתן לאיתור כעת באתר בתי המשפט: