השבת יקראו בתורה בפרשת "ואתחנן", ושבת זו נקראת "שבת נחמו".

 
פרשה זו נקראת תמיד לאחר תשעה באב. שבת נחמו על שם ההפטרה  שלה "נחמו נחמו עמי יאמר אלוקיכם".
ההפטרות עוסקות בנבואות נחמה ובחזון הגאולה לעתיד, וזאת הראשונה  בסידרה של שבע הפטרות נחמה על חורבן בית המקדש והארץ ("שבע דנחמתא"),

שקוראים בשבע השבתות בין תשעה באב לראש השנה.

בנאומו השני ממשיך משה לסקור את ארבעים שנות הנדודים במדבר.

בדבריו הוא חוזר אל האירועים הכבירים במתכונת עשרת הדיברות וחוו את הנוכחות האלוקית באמצעות אותות ומופתי טבע. משה מזכיר לבני ישראל  את בריתם הקדושה עם אלוקים ואת התוצאות המרות הצפויות להם אם  יפנו לה את גבם. משה גם מפציר בהם לא לנטוש את האמונה באל אחד   ולהישמר מפני הפיתויים של הארץ החדשה.

"ואתחנן אל ה' בעת ההיא.... אעברה נא ואראה את הארץ הטובה.... ולא שמע אלי".

עוד תפילה אחת ה' היה נענה למשה והיה מכניס אותו לארץ.

שבת מבורכת

בתמונה  ===  תיאור אלוהים  ===  מעמד הר סיני. פיסול מברונזה – בשער גן העדן