כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    חוכמת אנשי האוטובוסים

    אני קלישאה, אולי לא שווה לאמר את זה כי אתם תראו את זה כשתתחילו לקרוא פה דברים, אבל אני די קלישאה. אני בן 18 לפני צבא שלא יודע מה לעשות עם הזמן שיש לו, אני סטודנט שהלך ללמוד נושא לא כול כך שימושי, הכרזתי על עצמי כסופר אחרי שכתבתי שתי ספרים (אף אחד מהם לא פורסם) ואני מובטל. אני קלישאה, אולי במיוחד כי אני רוצה לעשות משהו טוב עם הכתיבה שלי. אז אני מניח שהבלוג הזה זה המשהו הטוב שלי, אולי כדי שאני לא אשתגע גם.

    פוסטים אחרונים

    רוחניות בעולם מודרני

    0 תגובות   יום שבת, 20/8/16, 01:36

    אז היי, מה קורה? אני בסדר. אני חושב לפחות.

    תראו אני בלחץ מטורף. בהתחלה חשבתי שאני אכתוב על מה שקורה כרגע בגבול עם רוסיה או אולי על חימוש גרעיני בעולם המודרני, שתי נושאים שהם באמת מעניינים בטירוף בעידן של אחרי המלחמה הקרה, אבל אחרי סיור קצר באינטרנט נזכרתי איפה אני חי ו...כן. אני מיואש.

    תראו אנחנו לא חיים בעולם שמנותק מקונטקסט היסטורי אז כשאנשים מדברים על דת, ובעיקר זאת על הצדדים הפחות יפים שלה, הדיון יכול להיעשות מגעיל. שזה משהו שאני, בתור אתאיסט מוצהר, משתדל לא להימנע ממנו. אני לא מזלזל באנשים שמאמינים באלוהים או באופן עמוק יותר, בדת עצמה, אני פשוט מנסה להבין את הסיבות שנמצאות מאחורי זה, סיבות שהיו אמורות להיעלם בעולם המודרני. אז זו הסיבה שאחרי סיור קצר ביותר של לחיצה שתיים באתר בו אני כותב כרגע הופתעתי לגלות אנשים שבאופן גלוי מכחישים את קיומה של האבולוציה ומנסים לסווג את הדעות שלהם כאמת מדעית. אז חשבתי שאני אכתוב על אחד מהנושאים העיקריים בספרי ההגות שלי (אז קחו בחשבון שזה מופשט בטירוף ושקשה לצמצמם את זה), אלו שעדיין לא פורסמו אבל עדיין מכילים בתוכן תיאוריות פוליטיות. אז אני מציין כשאני כותב את זה מתוך רצון למלא שתי דרישות שכול אדם כנה ברשת אמור למלא:

    ראשית, אני רוצה להזהיר אתכם. לא כול מה שאתם קוראים או שומעים אמיתי, תיזהרו. תקראו ספר, תקראו ויקיפידיה, אבל תמיד תמיד תחפשו מקורות מידע נוספים. תרחיבו את תפיסת העולם שלכם, אל תגבילו את עצמכם. אנחנו חיים בעולם שבו, בפעם הראשונה בהיסטוריה, רוב המידע אי פעם מוחזק ממש בקצות האצבעות שלכם ואתם יכולים לקרוא כמעט כול ספר שאי פעם נכתב אחרי כמה הקלקות קצרות. גם אני לא בהכרח תמיד צודק, במקרה שראיתם טעות או שאתם לא מסכימים תקנו אותי: ביקורת זו הדרך לצמוח.

    דבר שני, אל תיקחו את מה שאני כותב כאמת מוחלטת. קחו בחשבון שהכול עניין של פרספקטיבה ושנער בן 18 שלומד לתואר ראשון ביחסים בין לאומיים רואה דברים אחרת מחייל רוסי שיושב עכשיו בסבסטפול באמצע חצי האי כרים ועוד יותר אחרת מאנשים כמו דונלד טראמפ. אם אתם מרגישים שמה שאני אומר לא מתאים לכם, מתאים לכם חלקית או אפילו מתאים לכם לחלוטין, יופי. אתם מוזמנים לפתח איתי דיון ולהסביר לי למה אני טועה או צודק: זו דמוקרטיה.

    אז עכשיו שמילאתי את חובותיי כלפי האינטרנט אני יכול להמשיך ולהתחיל לכתוב על נושא מורכב בטירוף. קחו בחשבון שיש אנשים שמבלים את כול החיים שלהם במחקר על דתות ורוחניות ושיש ספרים ומאמרים טובים יותר משלי. מתחילים:

     

    העת המודרנית היא נקודה מאוד מוזרה בציר הזמן של הרוחניות האנושית. אנחנו נמצאים בתקופה שנבנתה על גבי תנועת ההשכלה, אחרי שביצענו צעדים משמעותיים במדעים ובטכנולוגיה כמו בניית רשת מחשבים שמנגישה כמות מטורפת של מידע לחלק משמעותי מהאנושות, ללכת על הירח ואפילו לתכנת חיה דיגיטלית בשם טמגוצ'י שעוד עושה לי סיוטים מהילדות. התגברנו על כמה מהמכשולים הקשים ביותר שלנו, עברנו את המלחמה הקרה איכשהו, ביססנו את רעיון החירות והליברליזם החברתי כאידיאולוגיה השלטת במרחב החברתי, צמצמנו את העוני ברחבי העולם ואיכשהו יצרנו פלטפורמה שמאפשרת לנו לחלוק תמונות של חתולים (וכן האינטרנט כול כך חשוב שציינתי אותו יותר מפעמיים כבר). אבל עם כול השינויים המשמעותיים האלו, שינויים כמו גדילת המרחב העירוני, כוחה של הדת בחיים האנושיים הצטמצם אך עם זאת תפקידה של הרוחניות לא.

    אני חייב להודות שזו אחת התופעות המוזרות ביותר של העת המודרנית, יחד עם הצטמצמות הדתות המרכזיות בעידן בו יש את המספר הנמוך ביותר של אנשים דתיים אי פעם (אולי חוץ מהעידן של לפני שהמצאנו את הדת), נדמה שאנשים מוצאים דרך להחליף רעיונות רוחניים כאלו באחרים. בין אם העובדה הזאת מובעת בכך שבחברות חילוניות יש יותר כתות ודתות ניו אייג' מברוב החברות הדתיות או בכך שאידיאולוגיות כמו לאומיות אתנית, ליברטריאניות ומרקסיזם מצאו את מקומן בעולם מודרני. אז למה?

    הדת מילאה תפקיד. הרעיונות אותם נתנה הדת מצאו את מנוחתם בראשיהם של איכרים ואצילים כאחד ובכך איפשרה לא רק הסחת דעת אלא גם את האשלייה של שוויון בעיניי האל. מעבר לכך הדת תמיד נתנה לאנשים קהילה להסתמך עליה, וגם כשהיה לקהילה אפקטים נוראיים נוסח שריפת מכשפות, היא עדיין הייתה קהילה. בני אדם זקוקים לקהילה. אבל יותר מכול הדת מילאה תפקיד מרכזי איפה שהעולם הפיזי לא יכל. במציאות של משבר, זו שאפיינה חלק משמעותי מההיסטוריה האנושית, אנשים פונים לרעיונות המציעים יעוד והכוונה בעולם שנראה מייאש ומפחיד. גם האצולה, בעושרה הלכאורה אינסופי, נמצאה בסכנה תמידית של מרידה מצד האיכרים ותלתה את כוחה במוסד שנראה יציב מאין כמוהו: הכנסייה.

    אם זאת המשברים של המאות ה19 וה20 שברו את הדפוסים של העולם הדתי. הקהילה שהייתה בעבר הכפר הפכה להיות קתדרלות גדולות וחסרות תוכן, האדם הפך להיות קטן וחסר משמעות בעיר גדלה שהפכה ממעוזם של עשרות אלפים למוקד עליה לרגל של מליונים. תנאי המחייה והתעסוקה הקשים הפכו את תפיסות הכנסייה בנוגע לרווחה ללא עדכניות וללא מציאותיות (כשצריך להאכיל רחוב שלם: מנזר אחד לא מספיק), ואילו עליית ההשכלה סגרה את הדלת על הדת בכך שהפרה עקרון מנחה בו הדת היא זו שתנחה את העולם:

    כעת העולם היה חילוני והכנסיה איבדה מכוחה. אל תבינו אותי לא נכון, הירידה בכוחה של הדת לקח יותר מכמה מאות שנים והחל כבר עם תחילת המהפכה המדעית אבל שיאו במאות ה19 וה20. המשברים החדשים שעלו יצרו את המשבר הרוחני הראשון שעמד בפני האנושות, כעת תפיסות רוחניות הוחלפו בתפיסות פסודו-רציונליות על מנת למלא את אותם צרכים. תפיסות אידיאולוגיות שונות, צודקות יותר או פחות, עלו לבמה ושלטו בה.

     

    אבל עברנו את זה, המציאות של המאה ה21 וסוף המאה ה20 היא שונה לחלוטין מזו שהייתה בתחילתה, אם כך מה קרה?

    טוב, אני אספר לכם. התהליך שהאנושות עברה הוביל אותה למה שאני קורא לו "המשבר הרוחני החדש". בעולם שבו החיים קלים וטובים מאי פעם, סחורות זמינות בלחיצת כפתור ואילו הקהילה כמעט ואינה קיימת, רבים מוצאים צורך במציאת מבצרים שיספקו את צרכיהם האנושיים הבסיסיים ביותר. שבירתן של אידיאולוגיות ודתות שהחלה עם המאה ה20, המחסור ביריבה אידיאולוגית אמיתית למערב אחרי המלחמה הקרה ומשברים חדשים כמו שינוי אקלים ופערים גדלים בין החיים הרצויים לאלו שניתנים לנו יצרו קרקע פוריה לעולם רוחני. המשבר הרוחני החדש הוא למעשה הפער בין הדמיון למציאות, בין הצרכים לסיפוק, בין הרצוי לקיים. כאשר הפער הזה נוצר בקנה המידה של העולם המודרני רבים פונים חזרה לדת ולעיתים לארגונים רוחניים חדשים כמו סיינטולוגיה או תנועות הניו אייג', זאת לעומת רבים שמנצלים את ההזדמנות לנטוש את מוסדות אלו לטובת עקרונות אינדיבידואליים יותר.

    הדת והמדינה שבעבר היו המרכז כעת לא משחקים את אותו תפקיד ששיחקו בעבר ובשל התכווצותם הם לא מסוגלים לספק את הצרכים שסיפקו בעבר, לכן רבים פונים למקורות אחרים. חלקים פונים למקומות הרציונאליים יותר וחלקם לאלו שפחות. למרות זאת ניתן לראות כי רבים פונים לתרבות שעלתה והתפתחה במהלך המאה ה20, אותה תרבות גלובלית שמקדשת את הערכים האמריקאיים של חירות, אינדיבידואליזם ושוויון, זאת למרות אותו מיעוט קטן שפונה לפונדמנטליזם הדתי בקריאה לעת לפני המשבר הרוחני או לאידיאולוגיות אחרות כגון לאומיות קיצונית ופשיזם המבקשות להתכנס מסביב לקהילה מצומצמת עם זהות יחודית תוך יצירת אויבים חיצוניים ופנימיים על מנת לגבש את אותה קבוצה.

     

    וכך יוצא שלמשבר הרוחני החדש, ולדומיו הפחות מודרניים, תפקיד מרכזי ברדיקליזציה דתית. דוגמא לכך ניתן לראות ברדיקליזציה דתית בארצות המפרץ הפרסי, שם עקב ניפוץ אידיאלים חברתיים דתיים נוצרת רדיקליזציה מסוימת שמובילה אחדים לעבר הדת ולעבר הטרור, זאת מתוך ניסיון ליצור לחץ על המדינה לחזור לשורשיה הדתיים. אולי ניתן לראות במשבר הרוחני כאחד מהמניעים העיקריים לפעילות פוליטית במזרח התיכון וכמוקד מרכזי לדיון. אזרחים רבים מבקשים לנטוש את האידיאלים המיושנים של הדת, גם אם לא לחלוטין, לטובת השלטון החופשי יותר של המערב או לפחות נוסחא שמרנית יותר שלו. לעומת זאת מיעוט קטלני בוחר לפעול נגד הטרנד הזה כמעין ריאקציה לחשש של מה העתיד יביא איתו, אולי אפילו בצדק מסוים (לא אני לא חושב שטרור הוא מוצדק, אני חושב שהכעס הוא מוצדק ושיש דרך בריאה לפעול, כמו לא להרוג אנשים), שכן המערב לא פעם מחק תרבויות שלמות תחת מסווה התירבות והחינוך.

    למרות זאת אולי זה סימן טוב, משברים רוחניים מפרקים מוסדות מיושנים לטובת מוסדות טובים ובריאים יותר, ובסופו של דבר אפשרי שאנו נראה מזרח תיכון ועולם יציב ובריא יותר, פחות נגוע במחלת הפנאטיות הדתית.

     

    אז אני שמח שיוצא לי לחלוק אתכם את הרגע הזה בזמן, שאתם יושבים וקוראים את מה שאני כותב על הנקודה הספציפית הזו בזמן הספציפי הזה בכול היקום. אז אני רוצה להשאיר אתכם עם משהו שאני חושב שהוא מדהים בהרבה מכול סיפור בריאה שהדת המציאה, אולי בגלל שלזה יש לנו הוכחה. אני ואתם, אנחנו עשויים מאבקת כוכבים, כול מה שמסביבכם עשוי מאבקת כוכבים.

    אז אני משאיר אתכם רק עם עוד משפט אחד:

    Don't Forget To Be Awesome

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      עידופילץ
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין