כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    חוכמת אנשי האוטובוסים

    אני קלישאה, אולי לא שווה לאמר את זה כי אתם תראו את זה כשתתחילו לקרוא פה דברים, אבל אני די קלישאה. אני בן 18 לפני צבא שלא יודע מה לעשות עם הזמן שיש לו, אני סטודנט שהלך ללמוד נושא לא כול כך שימושי, הכרזתי על עצמי כסופר אחרי שכתבתי שתי ספרים (אף אחד מהם לא פורסם) ואני מובטל. אני קלישאה, אולי במיוחד כי אני רוצה לעשות משהו טוב עם הכתיבה שלי. אז אני מניח שהבלוג הזה זה המשהו הטוב שלי, אולי כדי שאני לא אשתגע גם.

    פוסטים אחרונים

    כאבי גדילה

    0 תגובות   יום שבת, 20/8/16, 14:11

    לא, לא. אל תדאגו, הפוסט הזה בכלל לא קשור לפוליטיקה או לכאבים פיזיים.

    יצא לי קצת לסייר היום ברשת וחשבתי שלפני הפוסט שאני אעלה פה בעוד כמה שעות אני רוצה לכתוב משהו על עצמי, אם זה בסדר מבחינתכם. בטח שזה בסדר, אין לכם ברירה, הבחירה שבידיכם היא אם לקרוא או לא, היא לא ההחלטה אם אני אכתוב את זה או לא.

    אז טוב, אני אתחיל.

    ממש לפני כמה דקות ניסיתי לחפש בטלפון שלי את הבלוג הזה בגלל שיש לי בעיה ואני לא רואה את המספר הנכון של הצפיות בפוסטים (כן, חשוב לי אם קוראים את הדברים שאני כותב או לא) ואז יצא שפתאום מצאתי את אחד מהבלוגים הקודמים שפתחתי פה. אחרי רפרוף קצר בבלוג שהיה קשור יותר בחיים האישיים שלי ובכתיבה שלי הבנתי כמה גדלתי, ועוד יותר כמה כאב היה כרוך בזה.

    תראו, כשהייתי קטן לא היה לי כול כך זמן לגדול ובניתי חומות כדי להגן על עצמי מאחרים, מצאתי את עצמי מבודד ובודד. בהתחלה הספרים שלי הגנו עליי, קראתי וקראתי עד שהמורים התלוננו שאני קורא בשיעור, ואז השקרים שלי הגנו עליי. אם הם לא יודעים מי אתה, הם לא יכולים להשתמש בזה נגדך אני מניח. הבעיה היא שאינטימיות מכול סוג שהיא דורשת סוג של פתיחות, ומצאתי את עצמי בכיתה ט' מחפש את האינטימיות הזאת, מישהי (במקרה שלי) לחלוק איתה את הצדדים הפחות גלויים שלי. ומצאתי, וזה היה בסדר, אבל לא יכולתי להוריד את החומות האלו, פתאום השקרים השתלטו עליי והפכו להיות מי שאני, הם פתאום הגדירו אותי. וזה עוד יותר גרוע כי זה נמשך כול כך הרבה זמן, מול כולם ממשפחה ועד זרים, ששכחתי מי אני ומה אני רוצה להיות בעצם. זו מעין הרגשה מפחידה כזאת שמרגישים כשמתעוררים מחלום רע, בדיוק ההרגשה שיש בשנייה שעוד מנסים להבין מה חלום ומה מציאות.

    בסוף כיתה ט' סוף סוף יצאתי מהקופסא הזאת כי פתאום פגשתי מישהי, מישהי שפשוט ניפצה הכול כשהיא הבינה ששיקרתי לה. זה קשה, פתאום להרגיש ריק כול כך, לשאוב פנימה את הבדידות הזאת שבעבר הייתה מנותקת ממך, להיות מישהו. זה מוזר אני מניח שבכלל הייתי צריך להתמודד עם זה, אבל עברתי את זה.

    אבל זו הייתה התקופה שבה פתחתי את הבלוג. היא החליטה שהיא סוג של פסיכולוגית שלי, הבעיה היא שזה עובד עד שזה לא וכשזה כבר הפסיק לעבוד הייתי כול כך תלוי באינטימיות הזאת ובקירבה הזאת שלא יכולתי להתנתק, האהבה שלי הפכה להיות שנאה צינית וקרה. וזה כואב, אני אפילו לא מבין למה.

    חלקתי את כול זה איתכם כי הרגשתי שאני רוצה לחלוק אתכם חלק מהמציאות שלי, אולי זה כול העניין.

     

    בכול מקרה הנה הבלוג, תרגישו חופשי לקרוא ולהגיב (עדיף בהודעה פרטית כי אחרת אני לא אראה את זה) ואני גם מוסיף את הבלוג השני שלי שגם הוא יותר קשור לאקטואליה והיה יותר ניסיון בלהביא אנשים שונים לכתוב על אקטואליה ועל בעיות בעולם שלהם:

    http://cafe.themarker.com/blog/595269/

    http://cafe.themarker.com/blog/607707/

     

    בכול מקרה נדמה שהגעתי לאיזשהו שילוב שהוא אידיאלי מבחינתי כי אני נהנה לכתוב את הבלוג הזה והוא סוג של שילוב של השתיים. הוא מדבר על דברים אישיים ובו זמנית על אקטואליה ודברים שמעניינים אותי. הוא אישי וגם ציבורי.

    אז לפני כמה ימים החלטתי שאני אפרסם פה כמה דברים שאני כותב מדי פעם, אם זה בסדר מבחינתכם והחלטתי שאעשה לוח זמנים לפוסטים כדי שאני ארגיש סוג של מחויבות לעדכן את העולם על זה שאני חי וקיים.

    יש שבעה ימים בשבוע: פוסט ליום, כול שבוע שתי פוסטים על נושאים עמוקים כמו שפרסמתי עד עכשיו, פוסט אחד של כתיבה, ופוסט בשבת על אומנות שעשתה לי משהו ושאני מאמין שיכולה לעשות גם לכם (סרטים, ספרים וכד'). זה משאיר אותנו עם שלושה ימים, יום אחד שאני נח ובשאר פוסטים אישיים.

    נשמע טוב?

    תעדכנו אותי מה אתם חושבים.

    ודי אהבתי לכתוב את זה בפוסט הקודם אז...

    Don't Forget To Be Awesome

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      עידופילץ
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין