כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    +++

    פוסטים אחרונים

    0

    נראה לי יצא לי ביקורת

    1 תגובות   יום שבת, 20/8/16, 16:27

    ילדת שנות התשיעים הנוכחי ודי אהבתי את הג'אנק בעיקר כי אני מאוד אוהבת לרקוד

    אין לי מושג איך התגלגל אלי דיסק של פרל ג'אם,אותו אחד שאירח לי חברה שעות שישבתי על אדן החלון

    פינק פלויד היו הבאים בתור,צללתי לעולם של מישהו אחר שהצליח לבטא בשירה ונגינה

    את הדקויות הנסתרות שבלב שלי ושל עוד מיליונים אחרים.

    אוניברסלי ,אינטימי ביחד.

    ככה למדתי אנגלית,טקסטים על טקסטים של שירה ,ליאונרד כהן טום ויטס פרל גאם 

    ככה למדתי עברית נתן יונתן אלתרמן ,חיים גורי,עמיחי או עמיחי... לא את כולם הלחינו  אבל לכולם

    באיזשהו שלב כזה או אחר התחילה להיות מנגינה אצלי בלב. 

    זר קוצים פתאום נראה לי הרעיון הכי רומנטי טראגי שיש , זר דרדרים סגול.

    "ובשמם של חיי השבורים נשבעתי על הכל לכפר"  זרקה אותי לחיי האבירים ,המשוררים והאמן המיוסר.

    משוטטת ,בוהה עפה למחוזות אחרים בתוך דימיון ללא גבול.

    רגעים בדירה עזובה וקפואה בלונדון עם די וי די של ההופעה של לד זפלין ,רוברט פלאנט במכנסיים שמאיימים לקחת ממנו את היכולת להביא ילדים וטון כריזמה מתוך פשטות כמעט בלתי נסבלת.

    רגע אעצור למען יוסר ספק לפני שיצקצקו הלשונות, אם יש משהו שאני אוהבת לרקוד זאת מוסיקה שחורה משנות התשיעים ,בריטני ספירס וכאלו.

    הורים דודים ודודות יקירים ובכלל לכל מי שיש לו תקשורת עם ילדים.

    אנא ממכם אל תכנעו למה שמכתיבה המגמה. המגמה לא תמיד חיובית. 

    המוסיקה היום (ברובה) שופעת בלחנים רדודי דימיון ומלאה במכונות חושבות במקום לב שמרגיש 

    והמילים...לא מאתגרים את השפה אלא מנמיכים אותה לרוב. קלישאות ,שפה מלאה בסלנג ,שוביניסטית 

    הרי הכל כדי  שיהיה חרוז ,חס וחלילה אם לא.

    אין רעיון שעומד מאחורי השיר ולעיתים גם מאחורי הזמר\מבצע. 

    אם אנחנו לא נאתגר את הדור הבא שזה בסדר לחשוב ,שזה בסדר להתאמץ להכיר משהו חדש ויותר מורכב עם יותר מחשבה שדורש ממך תשומת לב .נסיים עם דור שלא אכפת לו. דור רדוד שאוהב אינסטנט.

    ואיך אפשר לעלות במחשבה שהמוסיקה של ג'ון לנון תעלם. 

    איך אפשר בלי שירי האהבה של אהוד מנור ?

    איך אפשר להעביר מסע ללא אהוד בנאי? או לבהות בעננים בלי שם טוב לוי?

    האמרות של הרבה מהמוסיקאים בארץ ובחול לפני שני עושרים ויותר היו אמירות חדות ,אמיצות,כואבות.

    מוסיקה עם כוונה אמן עם מטרה מעבר לצבור הון אישי ועוקבים באינסטגרם. 

    היו ועדיין יש דברים שצריכים להאמר,להעביר עליהם ביקורת, ואיזו שפה יותר טובה מהמוסיקה שהיא אוניברסלית.

    נכון לא חייבים להתחיל מרדיוהד , יש מלא אופציות אפילו אם רוצים לרקוד ולקפץ יש את בוב מארלי הניצחי,

    שוטי הנבואה,הדג נחש ועוד רבים.

    שימו באוטו כמה דיסקים ותעשו תורות, 

    שיוכלו לערוך לעצם פס קול מגוון ,עמוק, אמיתי ובעל משמעות לחיים.

    ואם אתם כבר באוטו אז בבקשה ממכם הורים שנוסעים עם הילדים שלהם באוטו

    ונמצאים איתי באותו פקק ארוך מייגע וחם באמצע חודש אוגוסט.

    בבקשה רק אם זה מקרה חרום תעקפו מצד ימין. 

    מילא הייתם נוסעים לבד אבל אתם עם ילדים ,הם לומדים ממכם,

    לומדים ממכם שהזמן שלהם יותר חשוב משלי, שהם יותר חשובים ממני ולהם מותר מה שלי אסור.

    ואם מאחרים לחוג לא נורא,ככה לומדים!  לומדים שלפעמים מאחרים לדברים, לומדים להעביר את הזמן באוטו

    עם אמא או אבא שגם ככה לא רואים הרבה, מי יודע תתפתח שיחה מעניינת.

    ודבר אחרון ,בבקשה תחסכו ממני את העניין הזה שאין לך ילדים אז את לא יודעת כמה קשה להגיד להם לא

    או שזה מה ששולט עכשיו ואם רוצים להיות מקובלים וכו.. לטווח הארוך זה לא תופס.

    תודה. 

     

    ובכלל לכו לראות את הסרט קפטן פנטסטיק.

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS

      תודה על ההמלצה, כמכורה לקולנוע בטח אצפה. עם או בלי... הנכד.

      לגבי  ה"מקובלות", זה משהו שתמיד שחק תפקיד חשוב, אין מה לעשות, מצד שני, לא פעם ה"אנדדוגס" הם שבסוף זכו לתהילת עולם. 

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      (##)
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין