אמש ראיתי את חברתי פטימה בעליבותה
אמש בתוכניתו של ירון לונדון וקירשנבאום היתי עדה, כלומר הקשבתי וראיתי במו עיני, את הפמיניסטית הבדואית אשר הגנה בכל עוז רוחה על לובשות הבורקה למיניהן באירפה. ובאותה הזדמנות להכפיש את כל התרבות האירופית, להטיל עליה אשמה של גיזענות שנאה והתנשאות. לצערי אינני זוכרת את שמה. אבל הבנתי שהיא מרצה באוניברסיטת באר-שבע בענייני מגדר. כלם לא בסדר לדעתה, כל הממסדים מתנקלים לאשה, במיוחד לאשה הבדואית, המוסלמית ורק הדת היחידה המגינה על האשה, היא האיסלם אשר בכך שכולא אותה, את האשה באותו חיג'אב מכף רגל ועד ראש ואסורה התגלות של כל פיסת עור מגופה של האשה, המגינה עליה מפני הגברים וממילא מפני ההטרדות שהם עשויים להטריד אותה מרגע שראו את בשרה החשוף וכל יצריהם מתעוררים לפעולה ואין להם מנגנוני השהיה. בעצם זו אמורה היתה להיות חברתי פטימה, עליה אני כותבת בזמן האחרון לאחר שאני רואה אותה בעליבותה, במסכנותה, בצער שלה ובעוול שעושים לה באותה דת. וזה המריץ אותי לכתב שירים בנושא הכואב לי כל כך, שאני יושבת ומספרת את מה שבלבי על מה שעיני רואות ולבי כואב על בנות מיני. ופתאום הבנתי למגינת לבי שאני רואה את פטימה המסכנה פנים אל פנים. בעצם כמעט ואינני רואה את פטימה בחיים, מתי אני יוצאת מהבית למקומות שאפשר לי לראותה, אולי מספר פעמים מועט מאד בחיי ראיתי את התופעה. אבל מעל המרקע בחיינו המודרניים, זה מתאפשר לי ומספיק כדי לכווץ את לבי עד שאינני יכולה אחרת, אלא לכתב ולשפוך את לבי בשירי, על בנות מני הסובלות תחת עול ידם של הגברים המושלים בה, באשה, גם בעזרת הדת והמנהגים הנוראים האלה. אותה מרצה באוניברסיטה לענייני מיגדר לא חשבה שאולי אם הגברים מטרידים כי הם מוטרדים מחשיפת פיסות עור של האישה, אולי את אותם גברים כדאי לכלוא באיזו כליאה מיוחדת, שלא יראו את מושא הגברת היצריות שלהם? אבל מיד הגברת תאמר שאני מתנשאת ואני גיזענית וגם אינני מבינה את גודל הדת העליונה היא האיסלם. האמת אולי אני אסכים להיות מושמצת בכל אלה העקר שיורידו את כל השחור הכולא הזה מעל פטימה". ובכל זאת לפני שהגברת תאשים גם אותי בכל זה, אולי כדאי שאסביר לה מספר דברים פשוטים.
אלה מעט מההרהורים שעלו בי במשך הלילה לאחר שצפיתי באותה גברת מרצה על מגדר באוניברסיטת בן-גוריון. מאד מעניין אותי מה תוצאות ההרצאות האלה. ובכלל אין צורך לגברים כולאים אשה ברעלה, אם יש להם סנגורית כזו טובה. והיא המרצה למיגדר? אבל אינני מאשימה אותה בעצם. הרי היא שפחה של הממסד הדתי ההוא, אשר אם אין מסכימים אתו ואין תמימות דעים, כלומר חייבים לקבל את דעתו של האיסלם, אחת דינו של השואל המטריד, הנובר, הלא מאמין. אינני רוצה לכתב מה דינו, קשה לי. ובכלל פטימה המסכנה מה היא כבר יכולה לעשות בעולם מזויע זה של גברים שקבלו שטיפת מח איסלמית. אין לי אלא לרחם עליה ולכתב על גורלה המר בשירי. חבל שהבנות כלומר המין הנשי כאן, איננו נותן יד עוצרת של העוולות האלה. למה מחכות חברותי, שיהיה מאוחר?
|
