כותרות TheMarker >
    ';

    המכון לסילוק תכניות

    בלוג החלומות של קלמן.

    הגלגל האחרון

    7 תגובות   יום שלישי, 23/8/16, 19:22

    לאחרונה, לא יודע למה, אולי בגלל שאני יושב בבית מובטל, שמתי לב שהעבודה עברה לצד השני. כל לילה אני חולם שאני עובד בכל מיני עבודות ותפקידים, בבוקר אני מתעורר עייף ומותש עם צורך דחוף להתאושש ולנוח, אין חשק לעשות שום דבר. לפעמים אני מתעורר מוקדם בבוקר, וחושב לעצמי, הנה הזדמנות לקפוץ מהמיטה, להכין כוס קפה ולהתחיל את היום רענן ונמרץ, ואז אני מתפתה לחזור לישון, רק לסיים משהו קטן שעזבתי שם באמצע, ושוב נופל לשינה עמוקה, חזרה לעבודה, איך אפשר לעצור את המעגל הזה, זה ברור לגמרי, צריך להחזיר את העבודה לשעות היקיצה, אלא שאין עבודה ולכן צריך להמציא אותה, בשביל זה צריך את כוח היצירה לצידי, אבל כאמור מרכז הכובד עבר לצד השני, שם אני יצירתי ביותר, מלא עזוז ואנרגיה וכאן אני ברירת מחדל.

     

    בלילה האחרון למשל, היינו חבורה של פועלים עם משימה מוגדרת מראש, להתקין גלגלים במעקה הסיפון הראשי. לא ידענו למה הם משמשים ובשביל מה בכלל צריך להתקין גלגלים במעקה, אף אחד לא שאל ולא התעניין, והאמת שזה גם לא ממש משנה, זאת העבודה ואף אחד לא פורש והולך הביתה עד שמסיימים אותה. היינו עייפים מאוד, מותשים, רעבים וקצרי רוח וסבלנות, מה שעיכב את העבודה והאריך אותה יותר מהדרוש.

     

    רוב האנרגיה התבזבזה בוויכוחי סרק על הדרך המהירה להרכיב את הגלגלים, לכל אחד הייתה דעה משלו והתעכבנו הרבה על הגלגל הראשון. אבל אחריו, מגלגל לגלגל התברר שלכל אחד מומחיות משלו ועם חלוקת תפקידים נכונה; אחד בוחר את הגלגל המתאים, השני מגיש ומכין את פתיל האטימה והשלישי משחיל את הגלגל למקומו ונועל אותו עם פין ביטחון.

     

    העבודה החלה לזרום והתקדמה בקצב משביע רצון עד שהגענו לגלגל האחרון. כבר ראינו את הסוף, עוד מעט אפשר להסתלק למקלחת והביתה, מצב הרוח עלה והתחילו לעוף בדיחות, ואז לא יודע של מי היה הרעיון להעניק לי את הזכות להרכיב את הגלגל האחרון לבד, האם זו הייתה הסקרנות שלי לחוות את כל השלבים מבחירת הגלגל המתאים ועד שהוא מורכב על המעקה, או רעיון שלהם, בכל אופן; טעיתי בכל שלב, בחרתי גלגל שלא התאים וקצצתי את פתיל האטימה יותר מדי.

     

    אבל אלה טעויות שאפשר לתקן, הברוך הגדול הגיע כשהרכבתי את הגלגל וסובבתי לכיוון ההפוך כדי להשחיל את פין הביטחון, למרות שכולם צעקו לי שזה לא הכיוון הנכון, לא יודע למה, הייתי בטוח שהם טועים, ואז כשהגעתי לפעולה האחרונה והמסכמת, הרכבת פין הביטחון, במקום לשמוע צהלת שמחה וניצחון, שמעתי קריאות צער וקללות; לא רק הגלגל האחרון נשמט ונפל ממקומו, אלא כל הגלגלים שהרכבנו עד כה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/8/16 22:39:

      *
      אתה מזכיר לי את הסצינה הסופית של זורבה היווני, בה כל המבנה המופלא שהם תכננו לכפר מתמוטט לכל שאגות

        24/8/16 20:21:
      שימנבן, להתפרנס מככתיבת חלומות זה רעיון יפה, בטח יותר טוב מלפתור חלומות, אבל צריך קודם לראות אם יש לזה ביקוש :)
        24/8/16 20:17:
      הבעיה היא שהמעבר מהתנהלות סביב העבודה להתנהלות בלעדיה הוא לא פשוט כמו לעבור מחדר לחדר, כל המערכת עוברת טלטלה עד שהיא מתאזנת מחדש.
        24/8/16 19:55:

      דווקא אהבתי את החלום ואת הירידה לפרטים עד הפין בטחון. גם חשיבות העבודה למול חוסר התמורה שבה הופך את כל החלום לקצת קפקאי... אולי תוכל להתפרנס מכתיבת חלומות???

        24/8/16 05:54:

      זה ידוע שחלום שממשיך להטריד הוא בעל משמעות רבה יותר מחלום שנשכח מידית, אבל צריך לזכור שהתת-מודע או ה"אני העליון" או כל מי ומה שמנסים להעביר לנו מסר בחלומות, לוקחים בחשבון שהמודע שלנו קצת מפגר אחריהם ומקפידים להעביר לנו את המסר בשלל דרכים, עד שנקלוט.

      אז אם באמת מדובר במה שקשור בהפסקת העבודה, יגיעו המשכים או שבעצם זה המשך של מסרים קודמים שהגיעו.

      אין ספק, אדם שעבד כל חייו ומפסיק, עובר סוג של טלטלה, בעיקר כי סדר היום החיצוני חייב להיות מוטמע פנימה.

      כלומר, אם קודם העבודה הכתיבה את סדר הפעולות וכפתה התנהלות, עכשיו המוטיבציה הפנימית ו/או ההחלטות האישיות הן שאמורות להכתיב את סדר היום.

      אבל נראה לי שאדם שעבד כל חייו וזוכה לפתע לחופש מהמגבלה הזאת, מרשה לעצמו לעוף על התחושה לפחות לזמן מה.

      עניין הגלגלים יכול להיות קשור גם לתאונה שעברת, ולכן אני יכולה להציע את הכותרת "מרד הגלגלים" לטקסט כולו.

        23/8/16 22:58:
      תראי אני אולי לא דוגמה, אבל אין ספק שצפויה לך מהפכה, או לפחות תזוזה של מרכז הכובד, אבל אין לך מה לדאוג, אני כאן בלי נדר, עד אז בטח אהיה מומחה לתזוזה במרכז הכובד. האמת שגם אני הייתי מוטרד מהחלום הזה, אחרת לא הייתי כותב אותו, בכלל מכל שפע החלומות שאני חולם כל לילה אני כותב רק את אלה שממשיכים להטריד אותי ביקיצה, ועכשיו אני חושב, לחבר גלגלים למעקה האוניה, אולי זה נובע מההכרה שאני כבר לא ימאי ולא עובד יותר באוניות בנמל, חלאס גמרנו, עכשיו אני איש יבשה, והחלום אולי רומז שגם בזה אני נכשל.
        23/8/16 20:59:

      אני לא מסתדרת כל כך טוב עם הסיפור הזה.

      קודם כל אני חושבת על הקיץ הבא שבו, על פי כל התכנונים אצא לפנסיה בשעה טובה, ואני שואלת את עצמי האם גם אני אכנס ללופ "עבודת הלילה" שאתה מתאר.

      לכן כבר בתחילת הקריאה אני נלחצת.

      חמור מכך הוא חוסר התוחלת בעבודה הלא ברורה המתוארת לפרטיה.

      קלמן ואיתו צוות שלם של קלמנים מחברים גלגלים לאוניה.

      עבודה שמלכתחילה נועדה לכישלון, והכישלון נרמז כבר בתחילתה.

      למרות שהמספר המתעתע מנסה להגיד שהכל סבבה בצוות הקלמנים, לא כך היא.

      הם עייפים, קצרי רוח ומתים ללכת הביתה, ברור למה.

      ולסיום פין הביטחון. לא ביטחון ולא בטיח, חורבן.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      קלמן (3)
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין