כותרות TheMarker >
    ';

    ahavandme

    הבלוג עוסק בתפיסות רוחניות גבוהות הנוגעות לחיים על פלנטת ארץ. החיים שלנו כיחידים, יהודים מול ערבים - פרשנות רוחנית, האהבה האוניברסלית הדרך שלנו לשלום פנימי ושלום עם כל האחרים.

    0

    אופסס טעינו בבית (סיפור אמתי)

    24 תגובות   יום ראשון, 28/8/16, 12:56

     

     

    לפני זמן מה ירדתי עם בתי לטיול בדרום הארץ.

    היינו באירוע שנמשך אל תוך הלילה  והעלינו תמונה לפייסבוק.

    בתי קבלה תגובה מאחד מחבריה  המציע לנו ללון בדירתו באם נחפוץ.

    הוא אינו נמצא שם, ואנו מוזמנות לישון בדירתו , לאכול וכו'.

    התכנית המקורית הייתה לישון ברכב, אבל האפשרות לנוחות קסמה והחלטנו לקבל את ההצעה.

    הידיד נתן לנו את הכתובת ואמר שהמפתח נמצא בארון החשמל.

     

    כך עשינו דרכנו (בעזרת וויז) לעיירה דרומית מנומנמת בשעות המאוחרות של הלילה.

    הגענו לרחוב , שיכון של בלוקים וותיקים ,עלטה כבדה ואנו מחפשות את מספר הבלוק.

    יוצאות מהרכב ומשוטטות ברחוב, אולם משום מה אין מספר 10.

    מנסות למצוא היגיון במספרי הבתים, אולם אין. המספרים קופצים ללא סדר הגיוני.

    אנו מבחינות בחלון בדירת קרקע בגבר היושב ליד שולחן מחשב, החלון פתוח ואנו קוראות לו : סליחה אולי אתה יודע היכן מספר 10 ?

    הגבר עונה שלא, ומציע לנו לבדוק את הבתים הפנימיים יותר.

    אנו שומעות בעצתו וממשיכות לתור אחר הבית , אולם לא מצליחות למצוא.

    חוזרות בחזרה לכביש, מנסות את הסימנים שנתן לנו הידיד (בסמוך לבניין ישנו מלון קטן פינתי, וגן משחקים מוזנח למדי).

    מצאנו את המלון הקטן , מספרו 8 , יופי אנחנו אומרות לעצמנו זה בטח חייב להיות קרוב.

    אנו נכנסות פנימה לכביש קטן ללא יציאה המיועד לחניות לאורחי המלון.

    בסמוך למלון אנו מבחינות בשני בניינים, אחד צמוד למלון והשני ממול, אולם ממש לפניו אנו מזהות את הגן המשחקים הקטן.

    זה כבר נראה מבטיח, בודקות את הבניין הצמוד, זה לא זה.

    בשלב הזה היינו כבר עייפות מאוד ומאוכזבות , אנו משוטטות כבר חצי שעה , וכלום , חשבנו כבר לוותר ולחזור לרכב.

    ובכל זאת , מעודדות שמצאנו לפחות את שני הסימנים, החלטתי לנסות את הבניין ממול, שאמנם נראה ששייך לרחוב מקביל, אבל אי אפשר לדעת במקום הזה.

    בעזרת פנס חציתי את הגן הקטן וניסיתי למצוא את המספר על הבית, לשווא אין מספר.

    הלכתי מסביב לכניסה אחרת , ופתאום רואה , מספר 10 כתוב בטוש , לא משהו רשמי כמו שלט מעוצב, אבל לי זה הספיק.

    מיהרתי לרכב, מצאתי , דיווחתי לבתי , את רואה אסור להתייאש.

    שמחות שנוכל סוף סוף להניח את הראש, עשינו דרכנו אל עבר הבניין.

    קומה ב', דירה 12 , בדיוק כפי שאמר, אנו מוצאות את ארון החשמל ומגששות למצוא את המפתח.

    ארון החשמל גבוה , וכף ידי בקושי מגיעה , אני מחפשת את המפתח , וכלום.

    אין מפתח.

    אנו בודקות את כל הארונות, שום דבר.

    לא להאמין, כבר שלוש לפנות בוקר, מצאנו את הבניין לאחר חיפושים ארוכים , ואין מפתח?

    אמרתי לבתי ניסיון אחרון, אני אנסה לטפס על מעקה המדרגות ע"מ שאוכל לראות טוב יותר את ארון החשמל, וכך עשיתי.

    טיפסתי , הושטתי את ידי וגיששתי, נזהרת לא לעוף אחורה.

    יש מצאתי מפתח !  איזה גדולה את אומרת לי בתי.

    שמחות על  הניצחון שלנו ובעיקר שלא התייאשנו, הכנסנו המפתח לדלת ונכנסנו פנימה.

     עדיין עם הפנס , מחפשות את מתג החשמל.

    קול רם של נחירות מקבל את פנינו.

    יש מישהו בדירה , אני אומרת לבתי.

    לא יכול להיות היא עונה, הידיד נמצא בבסיס.

    אני רואה שהנחירות מגיעות מבעד לדלת סגורה, אולי יש לו כלב , ואלו נחירות של הכלב הישן? אין לו שום כלב היא עונה.

    אז מי זה יכול להיות?

    אולי זה לא הבית  אמא. אבל הכל מתאים אני עונה, כל הסימנים שנתן, מספר הבית , הדירה והכי חשוב המפתח.

    על גב דלת הכניסה אני מבחינה בהרבה מגנטים משפחתיים מצולמים, תגידי זה הידיד שלך אני שואלת?

    לאאאא , יצאנו מהר, נעלנו , זרקנו את המפתח חזרה בארון החשמל, וטסנו בחדר המדרגות שואגות מצחוק.

    אלוהים, כרגע פרצנו לבית, מה היה אם בעל הדירה היה מתעורר.

    לא מאמינות שזה קרה לנו, והאמת שזה היה מצחיק בטרוף.

    ביציאה אני מאירה שוב על מספר הבית, ופתאום מגלה שמעליו גם במרקר כתוב שם של רחוב אחר. זה בכלל לא היה הבניין.

    חזרנו לחניון האירוע, ונרדמנו עד הזריחה.

     

    הרהרתי בכל מה שקרה, ושאלתי את עצמי :

    האם יש רגע שצריך לוותר?  אולי הגזמתי עם העקשנות שלי למצוא את הבית?

     

    ובכן, כאשר אתה מחפש , אתה תמיד תמצא.

    לא תמיד מה שחיפשת, לפעמים תמצא משהו אחר,  תגלה משהו חדש על עצמך.

    לא לוותר עד שנגיע לתשובה כלשהי, מכיוון שאולי זה מה שהיינו צריכים לגלות.

     

    תגידו כולם משאירים מפתח בארון חשמל ??

     

     

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (24)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        14/10/16 13:32:
      אצלי ארון החשמל בתוך הבית... אז אני משאיר מפתח מתחת לשטיחון :)
        20/9/16 11:27:

      צטט: * חיוש * 2016-09-18 10:22:01

      ((((-:

      הרווחתן אם ובת שעות איכות יחד

      כמו במירוץ למיליון .

      ובקריצה - רק בגלל שהרוב מחביאים את המפתח בארון החשמל או מתחת לשטיח הכניסה

      מימיי לא החבאתי שם מפתח לדירתי

      * שבוע טוב

       

       

      גם אני לא   חיוך

        20/9/16 11:26:

      צטט: שרה בכור 2016-09-18 02:37:59

      אהבתי את הגישה שלך.
      ואת הסיפור עצמו.

      זוכרת בטח, ששאול ....יצא לחפש אתונות ומצא מלוכה.

      וכיום 

       

      סרנדיפיות היא היכולת לגלות משהו תוך כדי חיפוש אחר משהו אחר.
      לא לחינם היא הפכה לאחד המושגים החשובים בתולדות המדע.
      בקיצור את בחברה טובה.
      שנה טובה לך שנה של מציאות משמעותיות, שמחות ומלאות אהבה

       

      נכון, כמו שנאמר" "מתוך שלא לשמו, לשמו"

       

      שנה טובה ומלאת שמחה.

        18/9/16 10:22:

      ((((-:

      הרווחתן אם ובת שעות איכות יחד

      כמו במירוץ למיליון .

      ובקריצה - רק בגלל שהרוב מחביאים את המפתח בארון החשמל או מתחת לשטיח הכניסה

      מימיי לא החבאתי שם מפתח לדירתי

      * שבוע טוב

        18/9/16 02:37:

      אהבתי את הגישה שלך.
      ואת הסיפור עצמו.

      זוכרת בטח, ששאול ....יצא לחפש אתונות ומצא מלוכה.

      וכיום 

      סרנדיפיות היא היכולת לגלות משהו תוך כדי חיפוש אחר משהו אחר.
      לא לחינם היא הפכה לאחד המושגים החשובים בתולדות המדע.
      בקיצור את בחברה טובה.
      שנה טובה לך שנה של מציאות משמעותיות, שמחות ומלאות אהבה

        29/8/16 12:49:

      צטט: ש.ר.ה 2016-08-29 11:16:36

      איזה יופי של סיפור!!! נהניתי מן הקריאה. נהניתי מן האירוע. נפלא. ובכלל יש לכן ראש טוב להכנס להרפתקה כזו...

       

      תודה חיוך

        29/8/16 11:28:
      ארון חשמל, מתחת לשטיחון או בעציץ. אילו המקומות שאסור, ממש אסור להשאיר מפתח.
        29/8/16 11:16:
      איזה יופי של סיפור!!! נהניתי מן הקריאה. נהניתי מן האירוע. נפלא. ובכלל יש לכן ראש טוב להכנס להרפתקה כזו...
        28/8/16 22:49:

      צטט: קותיגוטמן 2016-08-28 21:25:03

      סיפור משעשע , מעט צפוי בעיקר בשל הכותרת , כאחד שגדל בדרום ומתגורר בעיירה צפונית , מתחבר לחוסר העקביות בסימון הבתים, בהשארת המפתח בארון, וכתוב טוב ומותח ,

       

      תודה, מה שמפתיע שאפילו אלו שגרים ברחוב לא ידעו לעזור.

        28/8/16 22:45:

      צטט: michela29 2016-08-28 22:13:31

      נפלא (-: והעיקר שהסתיים בשאגות של צחוק "כאשר אתה מחפש אתה תמצא.." לוקחת את זה כחיזוק שבוע מבורך שיהיה

       

      הומור זה דבר חשוב מאוד, חוויה משותפת וחד פעמית שלי עם בתי :)

        28/8/16 22:41:

      צטט: רונית אברהם 2016-08-28 21:19:06

      חייכתי מאוזן לאוזן. שתי אמיצות אתן!

       

      תודה חיוך

        28/8/16 22:13:
      נפלא (-: והעיקר שהסתיים בשאגות של צחוק "כאשר אתה מחפש אתה תמצא.." לוקחת את זה כחיזוק שבוע מבורך שיהיה
        28/8/16 21:25:
      סיפור משעשע , מעט צפוי בעיקר בשל הכותרת , כאחד שגדל בדרום ומתגורר בעיירה צפונית , מתחבר לחוסר העקביות בסימון הבתים, בהשארת המפתח בארון, וכתוב טוב ומותח ,
        28/8/16 21:19:
      חייכתי מאוזן לאוזן. שתי אמיצות אתן!
        28/8/16 20:43:

      צטט: דוקטורלאה 2016-08-28 20:24:19

      קראתי בהנאה. סיפור מתח, הסוף לא היה צפוי.

       

       

      תודה, גם לנו :)

        28/8/16 20:24:
      קראתי בהנאה. סיפור מתח, הסוף לא היה צפוי.
        28/8/16 18:41:

      צטט: sari10 2016-08-28 17:31:15

      וואלה... איזה צירוף מקרים משוגע. חיוך
      טוב שלקחתן את זה בהומור
      זה יכול להיות דיי מפחיד...

       

       

      האמת נכון, כמו שאמרו לי : "טוב שהוא לא חקלאי" :)

        28/8/16 17:31:

      וואלה... איזה צירוף מקרים משוגע. חיוך
      טוב שלקחתן את זה בהומור
      זה יכול להיות דיי מפחיד...

        28/8/16 14:47:

      צטט: מרב 1956 2016-08-28 14:45:54

      סיפור מהסרטים, כמו שאומרים.
      נהניתי מהתוכן ומהצורה.

      מזכיר את השיר אצל הדודה והדוד''

       

       

       

       

      המציאות מסתבר עולה על כל דימיון 

        28/8/16 14:45:

      סיפור מהסרטים, כמו שאומרים.
      נהניתי מהתוכן ומהצורה.

      מזכיר את השיר אצל הדודה והדוד''

        28/8/16 14:45:

      צטט: א ח א ב 2016-08-28 14:29:48

      מוצא ועוזב ירוחם...:)

       

       

      כך אומרים...)

        28/8/16 14:29:
      מוצא ועוזב ירוחם...:)
        28/8/16 14:02:

      צטט: bonbonyetta 2016-08-28 13:56:15

      *

      צריך כשרון לראות סיפור כזה בצורה משעשעת. בטח כשהייתן בתוכו זה היה אטרף אבל בדיעבד זה מצחיק, וכתוב היטב ומשעשע.

       

       

      תודה, זה היה מצחיק בטירוף.

      מזל שהדלת של חדר השינה היתה סגורה :)

        28/8/16 13:56:

      *

      צריך כשרון לראות סיפור כזה בצורה משעשעת. בטח כשהייתן בתוכו זה היה אטרף אבל בדיעבד זה מצחיק, וכתוב היטב ומשעשע.

      ארכיון

      פרופיל

      ירדנהגמליאל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין