כותרות TheMarker >
    ';
    0

    אחרי 26 שנים

    52 תגובות   יום ראשון, 28/8/16, 17:06

    ורדה ואורי הכירו במהלך השירות הצבאי.

    התפתח ביניהם רומן סוער, הם היו צמודים חזק זה לזו.

    ממש לאחר סיום השירות הצבאי הם נישאו.

     

    ''

     

    שניהם היו שאפתנים, רצו ללמוד מקצוע שיאפשר

    פיתוח קריירה וקידום.

    הם באו מבתים דיי מבוססים והוריהם רצו לתמוך בהם בזמן הלימודים.


    השנים הראשונות של הנישואין לא היו קלות.

    שניהם למדו ועבדו. ורדה למדה ראיית חשבון ואורי למד משפטים.

    שני מקצועות שדורשים השקעה מאסיבית של זמן ומאמץ.

    ההורים כמובן עזרו להם כלכלית,

    אך יחד עם זאת, עבדו שניהם בסופי השבוע כדי לממן חלק מההוצאות.

     

    עקב הנסיבות, לא היה להם הרבה זמן איכותי לטיפוח הקשר הזוגי.

    ההצלחה בלימודים הייתה במקום הראשון אצל שניהם.

     

    בהמשך החיים, נולדו להם שני ילדים

    וכל אחד מבני הזוג החל לפתח קריירה משלו.

    לימים, אורי הפך למשפטן ידוע בתחום הפלילי ופתח משרד עצמאי,

    ורדה התקדמה במשרד רואי חשבון בעל שם והצטרפה כשותפה.

     

    חלפו 26 שנים מאז נישאו.

    ביום הנישואין ה- 26 הטילה ורדה את הפצצה.


    "אורי, אני רוצה להיפרד" אמרה לו.

    "אני לא מאושרת בחיים המשותפים שלנו.

    בעצם... זה חיים משותפים רק "בכאילו".

    אנחנו מציגים חזות שקרית כלפי העולם.

    אנחנו כביכול זוג מוצלח שבנה חיים טובים ומוצלחים,

    אבל את האמת שנינו יודעים.

    מתי לאחרונה שוחחנו זה עם זו שיחה אמיתית?

    לא בנוגע לעניינים סידוריים כאלו או אחרים.

    מתי יצאנו לחופשה רק שנינו יחד?

    מתי הייתה בינינו אינטימיות כלשהי?

    גם כשפעם בחודש חודשיים אנחנו יחד,

    זה כמו לצאת ידי חובה.

    שום דבר לא דומה בכלל למה שהיה בתחילת הקשר שלנו.

    אני לא רוצה ולא יכולה להמשיך ככה.


    אספר לך את האמת.

    הרגשתי שאני נובלת בעודי חיה,

    יותר מידי זמן חייתי בלי תחושה שאני נאהבת.

    לפני כ- 3 חודשים הכרתי מישהו.

    הוא נותן לי להרגיש אחרת.

    אני לא מעוניינת לפרט וגם אין צורך או טעם בזה.

     

    אורי נותר פעור פה.

    כן, הוא היה מודע לזה שמערכת היחסים שלו עם ורדה

    לא הייתה ממש טובה. הוא ידע שהם התרחקו זה מזו במהלך השנים.

    אבל זה היה המצב כבר שנים רבות והוא התרגל לכך.

    הוא לא חשב שורדה סובלת כל כך.

    היא לא שיתפה אותו ברגשותיה קודם.

    הוא ידע שגם לו יש חלק במצב שנוצר.

    זו הייתה מין התפתחות כזו בה אף אחד מהם לא עצר ואמר "פוס".

     

    למרות הריחוק שהתפתח ביניהם, אורי אהב את ורדה.

    הוא הציע לה לנסות לשקם את הנישואין.

    "ורדה, אל תהיי כל כך נמהרת. תחשבי, את רוצה לזרוק לפח

    במחי יד 26 שנות נישואין? יש לנו שני ילדים, רכוש משותף,

    עבר וחוויות משותפים. אנחנו מכירים זה את זו היטב

    ומסתדרים אחד עם השני.

    אני מסכים למה שאמרת. התרחקנו. לשנינו יש חלק בזה.

    הייתי רוצה שתתני לנו עוד הזדמנות.

    מה דעתך שנלך לייעוץ זוגי? שנשתדל וננסה לפני שאת מרימה ידיים?"

     

     

    ורדה לא הסכימה לשמוע. היא הייתה נחרצת בדעתה.

    "לפחות..." אמר לה אורי, "בואי לא נפתח בהליכי גירושין.

    את רוצה להיפרד ולעזוב את הבית?

    בבקשה. אין לי ספק שאת עושה טעות ועוד תתחרטי.

    אני רוצה לומר לך שיש לך דלת פתוחה לחזור הביתה

    אם תרצי ואם אני עוד אהיה כאן".

     

     

    להמשך הסיפור לחצו כאן


    דרג את התוכן:

      תגובות (52)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/2/18 16:12:

      צטט: Themis Θ 2018-02-17 20:48:36

      לא פשוט לקרוא...ומאידך, כל כך ברור ומובן... אחת מחברותיי, שהייתה בין הראשונות להתחתן, עשתה צעד כזה לפני כשנתיים. היה לה רומן, עזבה את בעלה. הייתה לה מאז ומתמיד תחושת החמצה, שהיא כבויה בתוך מערכת היחסים. כשיצאה ממנה, הבינה שהעולם איננו וורוד כפי שחשבה, ולאחר שנה נפרדה מהגבר איתו היה לה רומן. שהתחתן עם אחרת זמן לא רב לאחר מכן. והגרוש שלה, גם הוא עד היום במערכת יחסים טובה וארוכה. האם להיות גרושה פחות טוב מלהיות נשואה מתוסכלת? אני לא בטוחה. ובכלל-הגם שאני בזוגיות בעצמי, אני מרשה לעצמי לומר בקול- שזוגיות היא לא בהכרח המפתח לאושר. ולא לכולם מתאים להיות עם אותו בן זוג שנים ארוכות. זו הסיבה לרומנים רבים מחוץ לנישואין... נושא כל כך מסובך... יש אכן צדדים שונים למטבע ולא תמיד ידוע מראש מה עדיף. הכי טוב לעבוד ולהשקיע בטוב שיש כדי לשמר אותו, אבל לא תמיד ולכולם זה מצליח.

       

        17/2/18 20:48:
      לא פשוט לקרוא...ומאידך, כל כך ברור ומובן... אחת מחברותיי, שהייתה בין הראשונות להתחתן, עשתה צעד כזה לפני כשנתיים. היה לה רומן, עזבה את בעלה. הייתה לה מאז ומתמיד תחושת החמצה, שהיא כבויה בתוך מערכת היחסים. כשיצאה ממנה, הבינה שהעולם איננו וורוד כפי שחשבה, ולאחר שנה נפרדה מהגבר איתו היה לה רומן. שהתחתן עם אחרת זמן לא רב לאחר מכן. והגרוש שלה, גם הוא עד היום במערכת יחסים טובה וארוכה. האם להיות גרושה פחות טוב מלהיות נשואה מתוסכלת? אני לא בטוחה. ובכלל-הגם שאני בזוגיות בעצמי, אני מרשה לעצמי לומר בקול- שזוגיות היא לא בהכרח המפתח לאושר. ולא לכולם מתאים להיות עם אותו בן זוג שנים ארוכות. זו הסיבה לרומנים רבים מחוץ לנישואין...
        2/9/16 13:44:

      תודה מזי. זו בהחלט אחת האופציות. אכן החיים מורכבים וכך גם מערכות יחסים... אפשר למצוא כל מיני 

      צטט: ידידת אמת 2016-09-02 13:03:31

      יקירה...סיפור החיים הזה די מזכיר מציאויות בחיים שסביבנו ...שרק אחד מבני הזוג מוכן ורוצה לשקם זוגיות וזה חבל....יחד עם זאת אולי דווקא זה שאחד מבני הזוג מסרב זה פתח לפתוח בפרק ב' בחיים ...ודווקא אם זה יעשה באופן ברוגע וללא כעסים הקשר יכול להיות קשר טוב גם אם לא חיים בזוגיות לפחות כלפי הילדים גם אם הם גדלו ועזבו את הבית תמיד יהיו הנכדים שיקשרו ביניהם ...ועכשיו אלך לקרוא את הפרק השני ♥
        2/9/16 13:03:
      יקירה...סיפור החיים הזה די מזכיר מציאויות בחיים שסביבנו ...שרק אחד מבני הזוג מוכן ורוצה לשקם זוגיות וזה חבל....יחד עם זאת אולי דווקא זה שאחד מבני הזוג מסרב זה פתח לפתוח בפרק ב' בחיים ...ודווקא אם זה יעשה באופן ברוגע וללא כעסים הקשר יכול להיות קשר טוב גם אם לא חיים בזוגיות לפחות כלפי הילדים גם אם הם גדלו ועזבו את הבית תמיד יהיו הנכדים שיקשרו ביניהם ...ועכשיו אלך לקרוא את הפרק השני ♥
        2/9/16 11:22:

      תודה סבא זוהר. הכי אהבתי את המשפט האחרון שלך! חיוך

        1/9/16 22:02:

      ההתיחסות של כל המגיבים כאן היא כאילו זה מקרה חריג. אבל למעשה חריגים הזוגות היום שמחזיקים מעמד לכל החיים.


      ואני מצטרף כאן לדעתה של ד'ר לאה ומחדד, ומקצין: האמנציפציה של האישה, על כל מה שכרוך בה, הרסה והורסת את המשפחה.

       

      במתווה הקלאסי שהיה קיים בכל החברות האנושיות במשך אלפי דורות היו תפקידים שונים ומשלימים לגבר ולאישה: גבר מפרנס, אישה מגדלת ילדים/מחנכת/מטפחת הבית. היתה תלות כלכלית של האישה בגבר, והיתה מחויבות כלכלית של הגבר לאישה ולילדים. המחויבויות האלו היו הדבק שהחזיקו את המשפחות.


      היום היא חושבת לעצמה: אני לא צריכה אותו כלכלית, אני יכולה לפרנס עצמי.

      הוא חושב לעצמו: אין לי שום מחויבות כלכלית אליה, שתלך לה....

      =

      *אני אישית סגרתי 58 שנות נישואין עם אשת נעורי.

        1/9/16 09:47:

      שמעון - תודה ❤ אהבתי את תגובתך ואני מאוד מסכימה איתך.

        31/8/16 20:44:

      סיפור חסידי  מספר על אחד  שחלם  שיש אוצר  מתחת  לגשר  בעיר  אחרת

      כשהיגיע  לשם מצא  שוטר עומד  שם,שסיפר לו  שחלם  על אוצר  מתחת  לתנור בבית בעיר אחרת

      לפי  התאור ,זה  היה נשמע כמו הבית  שלו...והשוטר  שעמד שם, לא  היה במצב  שאיפשר לו  לחפור.

      כשחזר לביתו  גילה  את האוצר  מתחת לתנור,כחלום  השוטר.

      אבל היה צריך ללכת  לעיר אחרת, לגלות  שיש לו  הכל בבית

      כנראה  שזה  מתכון  קבוע  של תגלית

      הרבה  פעמים  האוצר בידנו,רק  צריך להכיר בנושא, לטפל בו, ולאמץ אותו

      אבל מי  שלא יסתפק במה שיש לו ולשפר את מה שיש

      יצטרך להמציא  את חיו  מחדש,מהתחלה

      לצערנו ,החיים קצרים  מדי  לסלול המלא  (כל פעם  מחדש) 

      חלון  ההזדמנות קצר

      שמעון

       

      ''

       

       

        31/8/16 10:40:

      אהובה יקרה,
      אין לי לומר אלא שאישית אני מסכימה איתך.
      אני לא שופטת אותה כי אני לא במקום הזה.
      אבל... אני בגישה דומה לשלך.
      תודה ❤

        31/8/16 07:54:

       שרי היקרה.

       

       אני חושבת שורדה טועה בגדול.

       כמו שאומרים:" מים גנובים ימתקו"

       היא חולמת על  אהבה בוערת חדשה, מי מבטיח לה שזה יחזיק מעמד?

       לפני שהורסים בית, יש לחשוב פעמיים, הרי מי שיסבול מהגירושין- אלה הילדים.

       אומרים שכאשר  זוג נפרד אפילו השכינה מזילה דמעה.

       הטעות שלה הייתה: בחוסר שיתוף רגשותיה עם בעלה, חיי נישואין  טובים דורשים השקעה תמידית משני בני הזוג ומידי פעם יש לשבת ולשוחח זה עם זו.

      להרוס אפשר מהר, אבל לבנות זה לוקח זמן. אינני מתכוונת על חיי נישואין אומללים- כאשר  ישנה  אלימות במשפחה, או משהו קיצוני אחר . אני מתייחסת למקרה שאת מתארת.

       ברוכה תהיי תמיד!

       יישר כוח!

       בברכה

       אהובה.

        30/8/16 22:00:

      כן, ומסתבר שיש אנשים שונים. יש נקמנים שהיו מראים לה ישר את הדלת החוצה ועוד... ויש אחרים גם. לא יודעת לומר באיזו דרך עדיף לנקוט. מערכות יחסים הן דבר כל כך מורכב...

      צטט: היא ולא אחרת 2016-08-30 21:28:26

      כשבאה בין שניים צלע נוספת ארוכה יותר הדרך להיזכר באהבה ובטוב שהיה. ואם לא ממש רוצים בזה זו דרך קוצנית. הסלחנות שלו מעוררת רוב התפעלות ושאלות, האמנם? תודה חמודית, נהנתי לקרוא ❤
        30/8/16 21:28:
      כשבאה בין שניים צלע נוספת ארוכה יותר הדרך להיזכר באהבה ובטוב שהיה. ואם לא ממש רוצים בזה זו דרך קוצנית. הסלחנות שלו מעוררת רוב התפעלות ושאלות, האמנם? תודה חמודית, נהנתי לקרוא ❤
        30/8/16 13:54:

      האנשים עשו את שלהם במשך הזמן...חיוך

      צטט: צבי קירשטיין 2016-08-30 13:00:11

      הזמן עשה את שלו...
        30/8/16 13:00:
      הזמן עשה את שלו...
        29/8/16 18:51:

      מרב, תודה לשיתוף. גם אני חושבת שכדאי לתת צ'אנס דקה אחת קודם.

      צטט: מרב 1956 2016-08-29 14:43:57

      חבל לדעתי שלא האמינה בטיפול זוגי והלכה לה אל מישהו מסעיר יותר.
      אני חושבת שלו אני האמנתי לפני 13 שנה שטיפול זוגי יעזור, אולי עוד הייתי נשואה לאבי ילדיי.

        29/8/16 14:43:

      חבל לדעתי שלא האמינה בטיפול זוגי והלכה לה אל מישהו מסעיר יותר.
      אני חושבת שלו אני האמנתי לפני 13 שנה שטיפול זוגי יעזור, אולי עוד הייתי נשואה לאבי ילדיי.

        29/8/16 14:10:

      יש גם אמת בדבריך לאה. אבל, זה יכול לקרות גם בנסיבות אחרות, הריחוק הזה. כשהבעל מתרחק ושוקע בקריירה והאישה דווקא לא. צריך שניים לטנגו. וזה עצוב.

      צטט: דוקטורלאה 2016-08-29 12:43:03

      ל"סיפור" הזה יש כל הנתונים להסתיים כפי שסופר. מדוע? זוג צעיר ואוהב משקיע את כל כולו ברכישת השכלה ובעבודה לאחר מכן. לו היה רק הבעל לומד ועובד, התמונה היתה אחרת. אבל בימינו הנשים פועלות בכל התחומים כגברים. לומדות לתארים מתקדמים, עובדות בעבודה מחייבת שעות והשקעה מרובה. מי ישקיע בבניית הבית, בטיפוח הילדים? מטפלות בשכר? סבתות? מכאן מתחילה ההתרחקות. זה אינו בית מטופח שחוויה לחיות בו, זו תחנת מעבר. שלא יובן מכך, כי אני בעד הדרת נשים מלימודים ומעבודה רצינית. (אני כבעלת שני תארי ד"ר בוודאי אינני דוגמא), כוונתי שכיום בלהט הלימודים והעבודה מוזנחים שאר הגורמים הבונים את המשפחה המוצלחת. ואין פלא אם מגיע זר ומלהיט את האשה, היא נענית לו ברצון ורצה לפרק את נישואיה...
        29/8/16 14:04:

      ברוך יקר חיוך   התייחסת לפן אחד בסיפור ואני בטוחה שהרבה גברים אכן היו נוהגים כפי עצתך.

      צטט: ברוךהלוי-סגל 2016-08-29 12:24:22

      השרי היקרה,

      תשובה של הגבר הייתה אמורה להיות תשובה הולמת להצהרתה:

      אספר לך את האמת.

      הרגשתי שאני נובלת בעודי חיה,

      יותר מידי זמן חייתי בלי תחושה שאני נאהבת.

      לפני כ- 3 חודשים הכרתי מישהו.

      הוא נותן לי להרגיש אחרת.

      אני לא מעוניינת לפרט וגם אין צורך או טעם בזה.

      הגברת חלקה את יצועה עם גבר אחר והטמבל 

      פקח עיני עגל מופתעות במקום להראות לה את הדלת החוצה.

      כעורך דין מבריק הוא צריך לשלח אותה ממעונו ומיצועו בכותנתה לעורה

      ולהתחיל בפרק ב' מוצלח יותר. הנימפומנית תמשיך לחפש "להרגיש אחרת".

       

      המשך שבוע טוב ויצירתי לך וליקיריך,

               ב ה ו ק ר ה ,

                   ברוך 

        29/8/16 14:02:
      תיארת את זה יפה.

      צטט: HagitFriedlander 2016-08-29 11:54:00

      זה קורה במשפחות הכי טובות...ובאהבות שהכי לא מאמינים שיגוועו...צריך תמיד עוד ועוד זרדים למדורה שבלב...וששניים ישמרו על האש שלא תיכבה

       

        29/8/16 12:43:
      ל"סיפור" הזה יש כל הנתונים להסתיים כפי שסופר. מדוע? זוג צעיר ואוהב משקיע את כל כולו ברכישת השכלה ובעבודה לאחר מכן. לו היה רק הבעל לומד ועובד, התמונה היתה אחרת. אבל בימינו הנשים פועלות בכל התחומים כגברים. לומדות לתארים מתקדמים, עובדות בעבודה מחייבת שעות והשקעה מרובה. מי ישקיע בבניית הבית, בטיפוח הילדים? מטפלות בשכר? סבתות? מכאן מתחילה ההתרחקות. זה אינו בית מטופח שחוויה לחיות בו, זו תחנת מעבר. שלא יובן מכך, כי אני בעד הדרת נשים מלימודים ומעבודה רצינית. (אני כבעלת שני תארי ד"ר בוודאי אינני דוגמא), כוונתי שכיום בלהט הלימודים והעבודה מוזנחים שאר הגורמים הבונים את המשפחה המוצלחת. ואין פלא אם מגיע זר ומלהיט את האשה, היא נענית לו ברצון ורצה לפרק את נישואיה...
        29/8/16 12:24:

      השרי היקרה,

      תשובה של הגבר הייתה אמורה להיות תשובה הולמת להצהרתה:

      אספר לך את האמת.

      הרגשתי שאני נובלת בעודי חיה,

      יותר מידי זמן חייתי בלי תחושה שאני נאהבת.

      לפני כ- 3 חודשים הכרתי מישהו.

      הוא נותן לי להרגיש אחרת.

      אני לא מעוניינת לפרט וגם אין צורך או טעם בזה.

      הגברת חלקה את יצועה עם גבר אחר והטמבל 

      פקח עיני עגל מופתעות במקום להראות לה את הדלת החוצה.

      כעורך דין מבריק הוא צריך לשלח אותה ממעונו ומיצועו בכותנתה לעורה

      ולהתחיל בפרק ב' מוצלח יותר. הנימפומנית תמשיך לחפש "להרגיש אחרת".

       

      המשך שבוע טוב ויצירתי לך וליקיריך,

               ב ה ו ק ר ה ,

                   ברוך 

        29/8/16 11:54:
      זה קורה במשפחות הכי טובות...ובאהבות שהכי לא מאמינים שיגוועו...צריך תמיד עוד ועוד זרדים למדורה שבלב...וששניים ישמרו על האש שלא תיכבה
        29/8/16 09:30:
      את צודקת טובה ❤

      צטט: ~גאיה~ 2016-08-29 08:03:48

      זו בדיוק הסיבה שקשר חייבים לטפח תמיד. כמו עציץ שלא יפרח ולא ינביט פרחים לולא הטיפול המסור. קשר זוגי זו עבודה קשה מאוד. וגם זה לעיתים רחוקות לא מספיק עם כל הפיתויים הקיימים בעולמנו.

       

        29/8/16 09:29:

      לא, זה לא מובן מאליו. מערכת זוגית צריך לטפח.

      צטט: debie30 2016-08-29 07:41:50

      חיים ביחד וכל אחד לחוד,מסתבר שלהשאר חברים טובים לאורך כל הדרך זה לא מובן מאיליו.
        29/8/16 09:28:

      לפעמים ניתן בכל זאת לשנות, אבל זה אף פעם לא יהיה כמו קודם.

      צטט: yael~ 2016-08-29 00:07:21

      אֶת הַנַּעֲשֶׂה אֵין לְהָשִׁיב....
        29/8/16 09:26:

      תודה כוכי. השאלה גם האם רוצים לנסות להשקיע ולשקם, או לקפוץ למשהו חדש, גם שם אף אחד לא מבטיח שיהיה הכל דבש. ורצוי להשקיע עוד קודם, לא להגיע לנקודת אל חזור.

      צטט: סטאר* 2016-08-28 23:04:32

      הגעתי משם לדאן לקרוא שוב ...התפתחויות שכאלה מסתבר לא פוסחות גם על בני זוג שלכאורה "הכל נראה אצלם תקין ". גדילה וצמיחה לכיוונים שונים גורמת לעיתים לפרידה ... השאלה המרכזית אם חושבים כמה צעדים קדימה היא - מה באמת רוצים ממערכת יחסים שכזאת והאם אפשר להמשיך אותה ?
        29/8/16 09:24:

      אופס ארז... המשפט השני שלך? זה בדיוק מה שהשבתי לסיגל לפני שקראתי את התגובה שלך....חיוך

      צטט: . ארז . 2016-08-28 21:25:10

      יש לי תחושה שסטטיסטית הרבה מאוד זוגות חיים בדיוק כך....
      בכל אופן, הרבה פעמים נקודת השבר הוא השלב שצריך לנסות לתקן דברים. :)

        29/8/16 09:22:

      תודה סיגלי ❤ יתכן. אני לא שופטת. אבל... במחשבה "שפויה" היא אפילו לא ניסתה... ובכל זאת מדובר על חיים משותפים ושנים ארוכות והתחלה טובה. לא היה כדאי לנסות? לא בנקודה הזו אלא הרבה קודם?

      צטט: סיגל ש. 2016-08-28 20:03:25

      אני חושבת שהיא פעלה נכון. ולפעמים בכלל לא חושבים על הדבר הבא...על משהו חדש וגם אם כן...מותר לרצות משהו יותר טוב כשכל כך רע. וגם...לא חייבים להשאר ביחד בגלל הפחד מלהשאר לבד...לפעמים עדיף לבד. וחוץ מדעתי האישית...כתבת מקסים כהרגלך :-)
        29/8/16 08:03:
      זו בדיוק הסיבה שקשר חייבים לטפח תמיד. כמו עציץ שלא יפרח ולא ינביט פרחים לולא הטיפול המסור. קשר זוגי זו עבודה קשה מאוד. וגם זה לעיתים רחוקות לא מספיק עם כל הפיתויים הקיימים בעולמנו.
        29/8/16 07:41:
      חיים ביחד וכל אחד לחוד,מסתבר שלהשאר חברים טובים לאורך כל הדרך זה לא מובן מאיליו.
        29/8/16 00:07:
      אֶת הַנַּעֲשֶׂה אֵין לְהָשִׁיב....
        28/8/16 23:04:
      הגעתי משם לדאן לקרוא שוב ...התפתחויות שכאלה מסתבר לא פוסחות גם על בני זוג שלכאורה "הכל נראה אצלם תקין ". גדילה וצמיחה לכיוונים שונים גורמת לעיתים לפרידה ... השאלה המרכזית אם חושבים כמה צעדים קדימה היא - מה באמת רוצים ממערכת יחסים שכזאת והאם אפשר להמשיך אותה ?
        28/8/16 21:25:

      יש לי תחושה שסטטיסטית הרבה מאוד זוגות חיים בדיוק כך....
      בכל אופן, הרבה פעמים נקודת השבר הוא השלב שצריך לנסות לתקן דברים. :)

        28/8/16 20:03:
      אני חושבת שהיא פעלה נכון. ולפעמים בכלל לא חושבים על הדבר הבא...על משהו חדש וגם אם כן...מותר לרצות משהו יותר טוב כשכל כך רע. וגם...לא חייבים להשאר ביחד בגלל הפחד מלהשאר לבד...לפעמים עדיף לבד. וחוץ מדעתי האישית...כתבת מקסים כהרגלך :-)
        28/8/16 19:09:

      תודה רבה טל. הבסיס הוא אכן מחיים של אנשים, בתוספות שלי. וגם יכולים להיות כאן המשכים שונים.

      צטט: טל לי 2016-08-28 19:08:02

      כתבת כ"כ יפה סיפור של חלק גדול מאוד מאיתנו.
        28/8/16 19:08:

      יש בזה משהו. הרבה אנשים לא רוצים להשקיע בלתקן וחושבים שמשהו חדש יהיה מוצלח יותר. לימים.... לעיתים מסתבר שטעו.

      צטט: rossini 2016-08-28 19:01:11

      לא פלא שאחוז הגירושין הולך וגודל...

        28/8/16 19:08:
      כתבת כ"כ יפה סיפור של חלק גדול מאוד מאיתנו.
        28/8/16 19:01:

      לא פלא שאחוז הגירושין הולך וגודל...

        28/8/16 18:24:

      צריך גם לרצות לנסות לשקם ולהצליח. אם אין רצון, אם נגמרה האהבה אז אין דרך חזרה.

      צטט: א ח א ב 2016-08-28 18:20:58

      הכל צפוי והרשות נתונה. בסופו של יום צריך לרצות להיות אחד עם השני. ....:)
        28/8/16 18:20:
      הכל צפוי והרשות נתונה. בסופו של יום צריך לרצות להיות אחד עם השני. ....:)
        28/8/16 18:20:

      לא הבנתי את פשר התגובה שלך? אתה פונה אלי? לדמויות בסיפור? או מה? חיוך

      צטט: ד. צמרת 2016-08-28 18:16:51

      אתם מתבקשים להסביר "מתי לאחרונה שוחחנו זה עם זו שיחה אמיתית?" (ציטוט מהמונולוג של ורדה).
        28/8/16 18:16:
      אתם מתבקשים להסביר "מתי לאחרונה שוחחנו זה עם זו שיחה אמיתית?" (ציטוט מהמונולוג של ורדה).
        28/8/16 18:11:

      ירדתי לסוף דעתך. יתכן שאתה צודק ויתכן אולי שלא. אני לא כל כך נחרצת כמוך. אופטימית? חושבת שיתכן ויש תקנה למצב למרות ועל אף. איזשהו סיכוי קיים. את הנעשה לא ניתן להשיב אבל אולי אפשר למצוא מוצא אחר.

      צטט: האור מתוך החושך 2016-08-28 17:43:28

      צטט: sari10 2016-08-28 17:20:37

      אולי את הטעות עשתה קודם? במקום למהר למצוא משהו בחוץ, לנסות לשקם את היחסים בבית? זה הרי לא שהיו להם מריבות או אלימות. שום דבר קיצוני. בטח שהייתה בעיה, אבל... אולי היה אפשר לפתור?

      צטט: האור מתוך החושך 2016-08-28 17:18:13

      אני מצדיק את ורדה, היא כבר נמצאת במקום אחר. וכיון שכך, זה יהיה מיסמוס של שנים, כי ברגע שצעדה למקום אחר, אין כבר דרך חזרה.

      ב"אידיש" אומרים "אילי פאת מאת" (כמובן שזה בערבית אבל כך נהגנו לאמר בצ'כונהמגניב)

      משפט זה אומר, מה שהיה בעבר "מת", דהיינו את מה שנעשה אין להשיב. נכון, ורדה הייתה צריכה לחשב צעדיה קודם שטעמה בחוץ, ואפשר להלין עליה בשל כך, אבל לאחר שכבר חוותה וטעמה טעמים אחרים (ומי יתקע לידי שזה רק ניסיון אחד? בטוחני שטעמה "מרקים רבים"), עכשיו זה כבר מאוחר. החיים שם ייהפכו לגהינום, גם אם לא יהיו שם "קרבות רחוב". אז לכן, כתבתי בתחילה, שאין מה לעשות הדרך הינה פירוד, עם כל הכאב.

        28/8/16 18:08:

      תודה אביה. שמחה שאהבת. 

      צטט: אביה אחת 2016-08-28 18:04:54

      שרילה - ואת מספרת כל כך יפה - שבויה בין מילותייך וסיפורייך - מ ק ס י ם! תודה
        28/8/16 18:07:

      עמוס, יש לך כאלו שכנים? חיוך

      צטט: עמנב 2016-08-28 17:50:30

      ממש כמו השכנים מעבר לפינה (-: שבוע טוב, עמוס.
        28/8/16 18:04:
      שרילה - ואת מספרת כל כך יפה - שבויה בין מילותייך וסיפורייך - מ ק ס י ם! תודה
        28/8/16 17:50:
      ממש כמו השכנים מעבר לפינה (-: שבוע טוב, עמוס.

      צטט: sari10 2016-08-28 17:20:37

      אולי את הטעות עשתה קודם? במקום למהר למצוא משהו בחוץ, לנסות לשקם את היחסים בבית? זה הרי לא שהיו להם מריבות או אלימות. שום דבר קיצוני. בטח שהייתה בעיה, אבל... אולי היה אפשר לפתור?

      צטט: האור מתוך החושך 2016-08-28 17:18:13

      אני מצדיק את ורדה, היא כבר נמצאת במקום אחר. וכיון שכך, זה יהיה מיסמוס של שנים, כי ברגע שצעדה למקום אחר, אין כבר דרך חזרה.

      ב"אידיש" אומרים "אילי פאת מאת" (כמובן שזה בערבית אבל כך נהגנו לאמר בצ'כונהמגניב)

      משפט זה אומר, מה שהיה בעבר "מת", דהיינו את מה שנעשה אין להשיב. נכון, ורדה הייתה צריכה לחשב צעדיה קודם שטעמה בחוץ, ואפשר להלין עליה בשל כך, אבל לאחר שכבר חוותה וטעמה טעמים אחרים (ומי יתקע לידי שזה רק ניסיון אחד? בטוחני שטעמה "מרקים רבים"), עכשיו זה כבר מאוחר. החיים שם ייהפכו לגהינום, גם אם לא יהיו שם "קרבות רחוב". אז לכן, כתבתי בתחילה, שאין מה לעשות הדרך הינה פירוד, עם כל הכאב.

        28/8/16 17:20:

      אולי את הטעות עשתה קודם? במקום למהר למצוא משהו בחוץ, לנסות לשקם את היחסים בבית? זה הרי לא שהיו להם מריבות או אלימות. שום דבר קיצוני. בטח שהייתה בעיה, אבל... אולי היה אפשר לפתור?

      צטט: האור מתוך החושך 2016-08-28 17:18:13

      אני מצדיק את ורדה, היא כבר נמצאת במקום אחר. וכיון שכך, זה יהיה מיסמוס של שנים, כי ברגע שצעדה למקום אחר, אין כבר דרך חזרה.
        28/8/16 17:18:

      אישית, אני סבורה שחבל שהיא לא פנתה אליו לליבון הנושא עוד הרבה קודם. לא חושבת שהדרך הנכונה היא ישר לזרוק לפח בלי לנסות. במיוחד אם הבסיס וההתחלה היו טובים. אף אחד לא יכול להבטיח כי הדרך החדשה תהיה יותר מוצלחת.
      לפחות לנסות לפני שנפרדים, לא? 

      צטט: עמי100 2016-08-28 17:15:00

      לעולם לא תבין רצון אישה...רוצה ללכת?...שתלך..הרי כלום לא יעצור אותה..
      אני מצדיק את ורדה, היא כבר נמצאת במקום אחר. וכיון שכך, זה יהיה מיסמוס של שנים, כי ברגע שצעדה למקום אחר, אין כבר דרך חזרה.
        28/8/16 17:15:
      לעולם לא תבין רצון אישה...רוצה ללכת?...שתלך..הרי כלום לא יעצור אותה..

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      sari10
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין