הרבה דובר כבר על קיצור חופשת הקיץ. קשה לחדש בנושא. הבעיה היא שמדברים הרבה אבל לא עושים דבר. דיברו על לקצר את החופשה עוד כשאני הייתי תלמיד. דיברו על זה כשהבנות שלי היו תלמידות. הבעיה שתמיד מדברים ו...יוק. עכשיו, כששתי הבנות שלי סיימו בית ספר, אני מרשה לעצמי להעלות רעיון חדשני. ומי יודע... אולי איזה פוליטיקאי יתפס לנושא ויוביל אותו לידי ביצוע... הטענות נגד חופשת הקיץ הארוכה מרובות. ארוך כמו מסטיק, מחייב את ההורים לג'נגל בין הקייטנה לסבתא לביבי סיטר. בין חופשה במלון או בחול בתקופה הכי יקרה בשנה לבין שיעמום ושממון של הילדים שגם להם החופשה יצאה כבר מהחורים והם מתים כבר לפגוש את החברים שלהם לכיתה... לתנועה או בחוגים במתנס. ומה קורה כשכבר חוזרים ללימודים? ברוב השנים זה ממשיך. חודש שלם הולך לאיבוד בגלל החגים. לומדים 3 ימים וחופש. עוד 5 ימים ועוד חופש. עוד יומיים ושוב... חודש תשרי הוא חודש מבוזבז. לא פלא שהתלמידים שלנו מתדרדרים בדירוגים העולמיים... אז למה זה מחזיק כל כך הרבה זמן ובאמת לא עושים שום דבר להפסיק את הטירוף הזה? התשובה היא כמובן אצל המורים. אף פוליטיקאי לא מאמין באמת שהמורים יוותרו על חלק מהחופש הגדול. ומורים הם קבוצת כוח. אף פוליטיקאי לא באמת רוצה להתמודד עם שביתת ענק שבה מליוני תלמידים ימשיכו את החופשת הקיץ... לא מעשי. כל רעיון כזה נידון לכישלון עוד לפני שהחל. אז מה אני מציע? מכיוון ומועדי החגים משתנים יחסית ללוח הלועזי (וחופשת הקיץ היא לפי הלוח הלועזי... דרך אגב, כל שאר החופשות בשנה הן לפי הלוח העברי), אני מציע לאחד את חופשת הקיץ עם חגי תשרי. למעשה, אני רוצה שכל שנה יקבעו את תאריכי חופשת הקיץ מחדש בשיטה הבאה: יסודיים - היום האחרון של חופשת סוכות פחות 62 יום. על יסודי - כנל פחות 72 יום. כלומר- להצמיד את חופשת הקיץ ללוח העברי. מה זה אומר? החופשה תתחיל מתישהו לקראת סוף יולי ובשנים מסויימות באמצע אוגוסט ותמשך עד סוף סוכות. עד כאן זה נשמע טוב. תודו.... אבל בטח זה לא יעבור... זוכרים? בגלל המורים.... אז זהו.... לפני שמתחילים מהלך כזה, צריך לקבל מראש שתפ של המורים. איך? הם למעשה יעבדו בערך חודש נוסף... אז בואו ניתן להם פיצוי על כך. מראש נציע למורים משכורת 13. אני בטוח שהם לא יתנגדו... ומאיפה הכסף לזה? מהגדלת הפיריון (הורים יצטרכו פחות חופשות) מהגדלת הכסף הפנוי אצל ההורים שילך לצריכה ומהגדלת שביעות הרצון והקטנת טרדת ההורים העובדים.... זהו... מי מרים את הכפפה? |