נושאי הפרשה:

 
א -- הברכה והקללה.
ב -- מצוות ביעור עבודה זרה.
ג -- מצוות הבאת מעשרות ותרומות לבית המקדש.
ד -- דיני נביא השקר.
ה -- דין מסית ומדיח.
ו -- דין עיר הנידחת.
ז -- האיסור להתגודד.
ח -- סימני הבהמות המותרות והאסורות לאכילה.
ט -- דיני מעשר שני.
י -- דיני שמיטת כספים.
י"א -- דיני עבד ואמה.
י"ב -- דיני הבכור.
י"ג -- שלושת הרגלים.

לפני כניסתם לארץ, מורה משה לעם לקיים את הריטואל הדרמטי  של הברכות והקללות מיד עם מעבר הירדן.
לאחר מכן באה סדרת חוקים שעניינם קורבנות, מאכלים מותרים  ואסורים, וגבולות ההתנהגות הדתית הלגיטימית, במיוחד בכל  הקשור למנהגים האליליים של העמים הסובבים. עוד מזכיר משה  לעם את החובה כלפי הלוויים וכלפי הנזקק, בכלל אלה העני והעבד.

עתה מופיעים חוקי שלושת הרגלים, פסח, שבועות וסוכות, במהלכם  להיות מצווה כל אזרח "אך שמח".
"ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה: את הברכה אשר תשמעו  אל מצוות ה'... והקללה אם לא תשמעו... וסרתם מן הדרך... ללכת  אחרי אלוקים אחרים".

בפרשה זו אנו יכולים ללמוד על נושא הראייה. נדמה כי יכולת הראייה של  האדם עשוייה להספיק כדי לקבל תמונה רחבה ואמיתית, אך בסופו של  דבר מדובר באשלייה אופטית. אנו רחוקים מלראות את כל התמונה.

 
קוראים את פרשת "ראה" בחודש אב, מזל אריה. ראיה הן אותיות אריה,   וידוע כי בני מזל אריה ניחנים ביכולת ראיה רחבה ומפותחת. יכולת זו  מאפשרת להם להיות מנהלים מצויינים, להתעלם מפרטים שוליים  ולראות את התמונה הרחבה יותר. 

ראיה -- אריה -- יראה. כדי לזכות בראייה רחבה יותר, ראשית יש להצטייד  ברצון וביראה-- יראת כבוד לחוקי התורה ולחוקי החיים. מה עלול לגרום  לעיוורון ולשיבוש יכולת הראייה? התשובה: בעיקר האגו, אך גם חוסר   גמישות מחשבתית, היצמדות להרגלים שליליים, עצלנות, תאוות ויצרים   לא מרוסנים.

שבת מבורכת לכולם באשר אתם