כותרות TheMarker >
    ';

    סיפורים וטיולים ועוד כמה דברים

    סיפורים קצרים, ושירים לעת מצוא פרי עטי, טיולים בארץ בכלל ובשביל ישראל בפרט.
    ועוד כמה דברים שפגשו אותי.

    0

    בגזעים תוסס לשד

    38 תגובות   יום שישי , 2/9/16, 08:30

    זיכרונות אמנון בקר - רגע לפני שאתה שוכח. 


    סיפר- אמנון בקר. הקלידו ערכו והגיהו - ניצן ריבלין פלדמן, דינה לוין, יאיר יריב, איימי בן אסולי.

     

    אין סדר בדברים. גם במציאות. 

     

    אתמול קראה לך אשתך ממוסף הארץ ידיעה על כך שפלוני, מוטי זעירא, הוציא לאור ביוגרפיה שלמה על הפלמ"חניקית המפורסמת אראלה הורביץ מנתיב הל"ה.

    ברשימה הזאת הוזכר גם שמו של פּוּצּ'וּ. ארץ קטנה. כבר סיפרת איפה שהוא על איזה עסק שהיה לך עם אראלה הורוביץ הזאת וגם שלמדת עם פוצ'ו באוניברסיטת תל אביב. עכשיו שנודע לך שעשו על אראלה ביוגרפיה, אתה נזכר איך שיום אחד היא הביאה את עצמה ישר אל אשתך ואליך הביתה, עם עוגה שאפתה במיוחד, כדי לדבר על הספר שרצתה לעשות על "חמוריות נמרית".

    אתה לא הכרת אותה והתחצפת לשאול מה היא מוצאת כל כך ב"חמוריות נמרית"?

    אתה לא זוכר את כל מה שהיא אמרה אבל זה היה משהו כמו "הרשימות האלה נכתבו כאילו על הקיבוץ שלי, נתיב הל"ה וההווי אצלכם ואצלנו דומים כמו שתי טיפות סמארק. הסגנון המריר שלך מתאים גם לי".

     

    ''

    אתה זוכר שהוצגה במשכן לאומנות בעין חרוד תערוכה גדולה על עבודותיה של אראלה הורביץ אתה זוכר שלאירוע הפתיחה הגיע אוטובוס מלא וממולא חברים וחברות מקיבוץ נתיב הל"ה, שזה די רחוק מפה. בתערוכה הוצגו כל הספרים אותם איירה. המון. דגש גדול היה על המיגזרות בשחור לבן. אלה הזכירו לך את התיק השלם של כל החומר שהכינה על הספר "חמוריות נמרית", ספר שהלך לעזאזל בשיטפון הביוב שהציף את הסטודיו הקודם שלך. כמה חבל. אראלה נפטרה לפני 21 שנים. זכר צדיקה לברכה. 

     

     

    לפני כמה שנים עוד הלכת יחד עם כל זקני וזקנות העמק למוסד המפואר "דורות בגלבוע". מסתבר שדוקא לקשישות נותרה חריפות לשון ממש סימפטית. כששוחחת עם גברת אחת על קשיי הזקנה המתרגשים ובאים אמרה: "אין גיל בַּגִיל".

    עם גברת אחרת שוחחת באותו עניין והיא שאלה אותך בן כמה אתה. אמרת שאתה בן 72. אז היא נבחה לעומתך: "אני לא מתחילה עם צוציקים" והלכה למזוג לעצמה עוד כוס תה.

    ''

    הנה עוד שיר מפעם פעם. אתה לא ראית את זה מודפס בשום מקום, אבל אף על פי שזה שיר גס נורא, ובעצם זה אונס קבוצתי (מחריד את המקלידות שלי) וזה היום ממש נגד החוק לגמרי) אפשר להבחין שאת זה כתב משורר וזה לא סתם שיר של הילדים בשכונה. אתה נשבע לעצמך שמכמה מקורות נקבע שאת השיר חיבר לא פחות ולא יותר מאשר זאב ז'בוטינסקי, אולי לפני מאה שנים, כשהיה גם סתם שובב גדול.

    אתה מאלה שחושבים שהיה לו חוש הומור לא רע. 

     

    בַּתָּמוּז מֵראש עַד שׁוֹרֶש

    בַּגְזָעִים תּוֹסֵס לְשָׁד.

    פַּעַם קָטְיָה אֶל הָחוֹרֶשׁ

    לְטַיֵּיל יָצְאָה בָּדָד.

     

    אַרְבָּעָה חִישׁ הֵקִיפוּהַ

    רָם כָּאֶרֶז כָּל אֵחָד

    הָרִאשׁוֹן בָּחוּר צָנוּעַ

    רַק צָבַט אוֹתָה בַּדָּד.

     

    הַשֵׁנִי בְּאוֹמֶץ רוּחַ זְרָקָהּ לַחוֹל מִיָּד

    הַשְׁלִישִי אָמָן פִּיתוּחַ רַק פָּתַח מַחְגוֹרֶת בָּד

    הַרְבִיעִי, אַךְ מִשִׁירֶנּוּ יֵשׁ לִמְחוֹק פָּסוּק אֶחָד

    פֵּן תִּנְהַרְנָהּ כָּל בְּנוֹתֵינוּ אֶל הָחוֹרֶשׁ הַנֶחְמָד.

     

    אתה שמעת את השיר כשהיית נער בן עשר. את השיר הזה היו שרים בתנועת הנוער לא על יד הבנות.

    בערב יש ברשת ב' תוכנית על זמר עברי,  הקריין דן עופרי מספר על שירי ז'בוטינסקי.

    אחרי זה שרים את הימנון בית"ר ותיכף אחריו את השיר הגס ההוא, מסתבר שזה באמת ראש בית"ר שכתב כזה שיר שובב. 

    ''

    אחרי ששמעת על התמוז מראש השורש בגזעים תוסס לשד, הרגשת לא כל כך טוב וכמה דקות אחר כך הקאת את כל הנשמה אל תוך מה שמשמש אצלך גם מאפרה וגם לטישו משומשים. זה יכול להיות בגלל כל מיני דברים.

    לפני 20 שנים זה קרה לך בזמן שהיית בבודקע של השומר בשער הקיבוץ.

    בלי שום אזהרה מוקדמת פלטת החוצה את כל מה שאכלת באותו היום.

    האחות של הקיבוץ הבהילה אותך לחדר מיון. שם חזרת להקיא. הרופא לא תפס שום דבר ברור על כל העסק ובמכתב השחרור הביתה ציין שזאת התכווצות כלי דם.

    שנתיים אחרי זה הגעת שוב לחדר מיון לרופא אחר.

    הוא מצא שהיה לך התקף לב וזה נגמר בצינתור.

    שנה לאחר מכן  הגעת שוב לחדר המיון (הישן, הקודם לזה שעכשיו). הפעם נפלת לידיים של ד"ר דראושה בכבודו ובעצמו.

    הוא היה ונשאר עד היום המלך של חדרי המיון בבית החולים העמק.

    הוא החליט שהתהפך אצלך הסינוס. מה זה?

    הלב דופק בצורה מעוותת ומוניטור מראה סיגנל הפוך מימין לשמאל ולא משמאל לימין. נגד זה עושים הלם חשמלי שבסוף הצליח והחזירו אותך הביתה.

     נדמה לך שכבר כתבת על כל זה אז עוד הפעם משהו. לפני שלוש שנים שוב הקאת וגם איבדת את ההכרה לכמה שניות וגם שברת את מפרק הירך.

    בקיצור העסק הקודם התגלה כאנגינה פקטוריס, מה שנגמר בארבעה מעקפים והעסק האחרון התגלה כמין אירוע מוחי שלא השאיר עקבות.

    עוד פעם אלצהיימר. אתה בטוח שכבר הזכרת את כל הסיפור הזה.

    לאבא שלך היה ביטוי למקרים כאלה: "טלגרמה מהשמים".

    אתה לא יכול להתעלם מהעובדה שאתה די מודע לאפשרות שתעלה בסער השמיימה.

    אז מה? זה לא מה שמפחיד ומדכא אותך.

    יותר מדכא זה העיוורון שדופק לך חצי מהחיים. נקודה.

    ''

    הזיכרונות שלך מגוונים לכל כיוון.

    עכשיו אתה בעסקי "קדיש". לא על עצמך אלא על אחרים בימי הזיכרון לחללי צה"ל.

    אתה בכלל לא דתי ולא מסורתי ולא שום דבר דומה לזה.

    אבל אתה מקפיד להגיע לבית העלמין בכל יום זיכרון.

    תמיד לא מצא חן בעיניך הסגנון של אמירת קדיש מפי הרבה אנשים להם הקשבת.

    זה בדרך כלל מעין נביחה אוטומטית ולגמור כמה שיותר מהר.

    הקדיש הוא  בסה"כ טקסט בארמית שכולו בקשה מאלוהים שיקבל את הנפטר אליו לשמיים תוך כדי תהילה לאל בורא עולם.

    אחרי שלמדת וגם עסקת בתחום המשחק, יצא לך פעם לבקש מהאחראים על ביצוע טקס יום הזיכרון שיאפשרו לך לומר את הקדיש לזכר החללים.

    שיננת היטב את הכתוב, פרשת אותו כמו שצריך לפרש טקסט של מחזה ואמרת את הקדיש בשקט תוך כדי הטעמה של כל מילה ובהדגשה נכונה של כל מילה וכל משפט. אתה זוכר שבאותה הפעם הראשונה נגשו אליך כמה חברות וחברים ואמרו שאתה קורא את זה יפה.

    מתישהו אמרה לך חברה אחת שכל הטקס בכלל לא כל כך אכפת לה. אבל היא תמיד מגיעה בכל זאת, רק בכדי לשמוע אותך אומר את הקדיש.

    ככה עד לפני איזה ארבע שנים.

    לאחר שאיבדת את מאור עיניך אתה לא מקריא שום דבר.

    העיוורון נוסך חוסר בטחון. 

    דרג את התוכן:

      תגובות (38)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/9/16 14:52:

      צטט: א ח א ב 2016-09-09 11:15:31

      צטט: נחרצה 2016-09-05 23:30:32

      אַרְבָּעָה חִישׁ הֵקִיפוּהַ

      רָם כָּאֶרֶז כָּל אֵחָד

      הָרִאשׁוֹן בָּחוּר צָנוּעַ

      רַק צָבַט אוֹתָה בַּדָּד...

      אני מחייכת נוכח מילותיו של אביך. היום שלא כמו פעם - לא יעזו כך לצבוט. שיטת חיזור שפסה ונמוגה מהעולם הזה :) קוראת על אביך ומבינה שחווה חוויות מאלפות לצד אלו הבריאותיות - ולמרות התקף הלב, האירוע המוחי, העיניים שאינן רואות עוד כתמול שלשום - הראש שלו איתן על הכתפיים וזה כל מה שחשוב, כי הזיכרונות שלו אכן מגוונים לכל כיוון - ואף אנחנו שותפים להם. תודה  והרבה בריאות לאביך.

      המילים של זבוטינסקי...מגניב

      נתפסתי בקלקלתי נבוך

        9/9/16 11:17:

      צטט: HagitFriedlander 2016-09-05 13:37:57

      הציורים נפלאים נפלאים! הסיפורים זורקים לאחור בשיר ובשפה אחרים ויש שנפגשים עם התכנים של היום והם לא משהו .כתיבה שהיא מפעל נדיר של שימור הזכרונות וההווי באותם ימים...תודה אחאב

      תודה חגית:)

        9/9/16 11:15:

      צטט: נחרצה 2016-09-05 23:30:32

      אַרְבָּעָה חִישׁ הֵקִיפוּהַ

      רָם כָּאֶרֶז כָּל אֵחָד

      הָרִאשׁוֹן בָּחוּר צָנוּעַ

      רַק צָבַט אוֹתָה בַּדָּד...

      אני מחייכת נוכח מילותיו של אביך. היום שלא כמו פעם - לא יעזו כך לצבוט. שיטת חיזור שפסה ונמוגה מהעולם הזה :) קוראת על אביך ומבינה שחווה חוויות מאלפות לצד אלו הבריאותיות - ולמרות התקף הלב, האירוע המוחי, העיניים שאינן רואות עוד כתמול שלשום - הראש שלו איתן על הכתפיים וזה כל מה שחשוב, כי הזיכרונות שלו אכן מגוונים לכל כיוון - ואף אנחנו שותפים להם. תודה  והרבה בריאות לאביך.

      המילים של זבוטינסקי...מגניב

        9/9/16 11:12:

      צטט: אהובהקליין 2016-09-09 05:51:59

       קראתי בעיון רב את הזיכרונות,

       אני חייבת לציין :  החוויות מתוארות באופן כה ברור ומעניין-

      פשוט מכניס את הקורא לכל האווירה של הימים ההם-

       ויצירות האומנות צבעוניות ומרשימות.

      אני מייחלת שיצליחו לרפא את מאור עיניו של אביך היקר.

      יהי רצון שיצא מאפלה לאורה במהרה.

       

       בברכה

       אהובה.

      תודה ושבת שלום

        9/9/16 05:51:

       קראתי בעיון רב את הזיכרונות,

       אני חייבת לציין :  החוויות מתוארות באופן כה ברור ומעניין-

      פשוט מכניס את הקורא לכל האווירה של הימים ההם-

       ויצירות האומנות צבעוניות ומרשימות.

      אני מייחלת שיצליחו לרפא את מאור עיניו של אביך היקר.

      יהי רצון שיצא מאפלה לאורה במהרה.

       

       בברכה

       אהובה.

        6/9/16 13:17:
      אחאב עונג לקרואותך - תודה
        5/9/16 23:30:

      אַרְבָּעָה חִישׁ הֵקִיפוּהַ

      רָם כָּאֶרֶז כָּל אֵחָד

      הָרִאשׁוֹן בָּחוּר צָנוּעַ

      רַק צָבַט אוֹתָה בַּדָּד...

      אני מחייכת נוכח מילותיו של אביך. היום שלא כמו פעם - לא יעזו כך לצבוט. שיטת חיזור שפסה ונמוגה מהעולם הזה :) קוראת על אביך ומבינה שחווה חוויות מאלפות לצד אלו הבריאותיות - ולמרות התקף הלב, האירוע המוחי, העיניים שאינן רואות עוד כתמול שלשום - הראש שלו איתן על הכתפיים וזה כל מה שחשוב, כי הזיכרונות שלו אכן מגוונים לכל כיוון - ואף אנחנו שותפים להם. תודה  והרבה בריאות לאביך.

        5/9/16 20:09:
      אני מאחלת לאביך בריאות טובה.
        5/9/16 15:39:
      הסיפא צובט לי בלב. לפי הטקסטים העיוורון אינו רוחני, ואני מקווה שהמאורות שהם ילדיו והאור הפנימי שלו מאירים ימיו.
        5/9/16 13:37:
      הציורים נפלאים נפלאים! הסיפורים זורקים לאחור בשיר ובשפה אחרים ויש שנפגשים עם התכנים של היום והם לא משהו .כתיבה שהיא מפעל נדיר של שימור הזכרונות וההווי באותם ימים...תודה אחאב
        5/9/16 12:24:
      שיר מאד לא פוליטיקל קורקט אבל ז'בוטיסקי וגם מקורותינו בתנ"ך הם מעידן אחר לטוב ולרע.
        5/9/16 07:07:
      אופן מרתק של גילוי העובדות, ושזירתן לרשימה. מר מתוק. ו"ככה זה".
        5/9/16 07:04:

      צטט: עמי100 2016-09-02 11:48:17

      נהנתי לקרא..וזה תמיד כך..

      תודה:) 

        5/9/16 06:27:

      צטט: נירית גלעד 2016-09-02 10:38:00

      למרות הקושי מסתתר חיוך גדול בין המילים.

      סחטיין עליו.

      זה האיש. מרירות וחיוכים :) 

        5/9/16 06:26:

      צטט: * חיוש * 2016-09-02 10:20:34

      אחאב חברי נשיקה

      התמוגגתי כמו תמיד לקרוא עוד מזיכרונותיו של אביך

      מבינה לליבו - כמה קשה לאדם שהיה פעיל כל ימיו ללקות בעיוורון,

      הציורים שצייר ציבעוניים להפליא

      * תודה חברי שהבאת לנו מזיכרונותיו של אביך

      ולאביך אריכות ימים ובריאות טובה

      שבת טובה ומבורכת

      תודה לך חיוש ושבוע טוב :) 

        5/9/16 06:25:

      צטט: debie30 2016-09-03 07:34:06

      פרק של זכרונות הזדקנות. את השיר הזה המשיכו לשיר עוד שנים רבות בתנועת הנוער.הציורים נהדרים עם עוצמה רבה.

      מסתבר שלא רק הוא זוכר שירים כאלו....

        5/9/16 06:24:

      צטט: בר בשטח 2016-09-03 08:41:10

      אולי עיניו של אביך קהו, אבל סיפוריו מוליכים אותנו בשבילי העבר , ותמיד הם מרתקים, מלאי הומור דק, ציניות ומעל הכל שנונים ומלאי חכמה.

      גם אני סבור כי הסיפורים מעניינים. הרבה תודה. 

        5/9/16 06:23:

      צטט: קלועת צמה 2016-09-03 13:19:14

      "הזכרונות שלך מגוונים לכל כיוון", והם כאלה, ובכל כוון הם נוגעים ללב, הם מרתקים. אין גיל בגיל - איזה יפי.

      תודה :) 

        5/9/16 06:22:

      צטט: נויאור 2016-09-03 16:14:49

      כרגיל נהנת מנפלאות סיפורי אביך.

      תודה רבה :-) 

        5/9/16 06:22:

      צטט: esty.d 2016-09-03 16:41:09

      מרגש ואנושי כל כך. פלוס הכישרון המיוחד והדבקות בדרך שלו כמו שהוא מבין אותה. שקדיש יהיה קדיש לעזאזל ולא איזה מלמול לא מובן בארמית... ספר לו שישנם כבר כאלה שמקפידים לקרוא את הקדיש המתורגם לעברית.

      תודה לך :) 

      הנוסח העברי מוכר (יש כמה). הוא דווקא מעדיף את הארמי המקובל לאורך דורות ישראל. 

        5/9/16 06:20:

      צטט: סטאר* 2016-09-03 18:59:32

      גם אם כבר סיפרת בעבר,  יש לך דרך מיוחדת לספר ... ולנו חשוב לקרוא את זיכרונותיך
      תרגיש טוב אמנון    

      ''

       

      תודה כוכי :) 

        5/9/16 06:16:

      צטט: תכשיט 2016-09-04 13:50:05

      מרגש....

      תודה :) 

        4/9/16 13:50:
      מרגש....
        3/9/16 18:59:

      גם אם כבר סיפרת בעבר,  יש לך דרך מיוחדת לספר ... ולנו חשוב לקרוא את זיכרונותיך
      תרגיש טוב אמנון    

      ''

        3/9/16 18:38:
      תודה על השיתוף
        3/9/16 16:41:
      מרגש ואנושי כל כך. פלוס הכישרון המיוחד והדבקות בדרך שלו כמו שהוא מבין אותה. שקדיש יהיה קדיש לעזאזל ולא איזה מלמול לא מובן בארמית... ספר לו שישנם כבר כאלה שמקפידים לקרוא את הקדיש המתורגם לעברית.
        3/9/16 16:14:
      כרגיל נהנת מנפלאות סיפורי אביך.
        3/9/16 13:19:
      "הזכרונות שלך מגוונים לכל כיוון", והם כאלה, ובכל כוון הם נוגעים ללב, הם מרתקים. אין גיל בגיל - איזה יפי.
        3/9/16 08:41:

      אולי עיניו של אביך קהו, אבל סיפוריו מוליכים אותנו בשבילי העבר , ותמיד הם מרתקים, מלאי הומור דק, ציניות ומעל הכל שנונים ומלאי חכמה.

        3/9/16 07:34:
      פרק של זכרונות הזדקנות. את השיר הזה המשיכו לשיר עוד שנים רבות בתנועת הנוער.הציורים נהדרים עם עוצמה רבה.
        3/9/16 07:14:
      אהבתי לקרוא ולהתבונן...ונעצבתי גם. מרתק כתמיד.

       

       

      ברוטוס:   אל תפסיקו כל עוד אפשר

       

       

      נטוס:       אהבתי מאד את שירו של זאב ז'בוטינסקי, מסתבר שהוא לא היה רק שם של רחוב אלא שובב ללא קטן

       

       

      ..

      יישר כוח  על האיזכור החריף הזה.

       

      "חתכת" גלעד אתה מניף פה. 

       

       

      והציור הראשון - טוב, כולם יפים - פשוט אדיר! 

        2/9/16 11:48:
      נהנתי לקרא..וזה תמיד כך..
      בהחלט ספורים יפים על אביך והציורים גם יפים
        2/9/16 11:36:
      קראתי וכרגיל נהניתי מאד מהתוכן ומהציורים. תודה!
        2/9/16 10:38:

      למרות הקושי מסתתר חיוך גדול בין המילים.

      סחטיין עליו.

        2/9/16 10:20:

      אחאב חברי נשיקה

      התמוגגתי כמו תמיד לקרוא עוד מזיכרונותיו של אביך

      מבינה לליבו - כמה קשה לאדם שהיה פעיל כל ימיו ללקות בעיוורון,

      הציורים שצייר ציבעוניים להפליא

      * תודה חברי שהבאת לנו מזיכרונותיו של אביך

      ולאביך אריכות ימים ובריאות טובה

      שבת טובה ומבורכת

      ארכיון

      פרופיל

      א ח א ב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין