כותרות TheMarker >
    ';

    "יוצא לאור" - סיפורו של שיר

    28 תגובות   יום ראשון, 4/9/16, 12:30

    לכל אדם בנקודת חייו יש את הרגע בו חל מפנה, אשר משנה לו את נוף הוות חייו. יציאה לאור, לאחר שנים של אופל ועלטה. על סיפור של יציאה לאור, ישנו שיר נפלא "יוצא לאור", אותו כתב והלחין אהוד בנאי. ולשיר הזה יש סיפור מופלא, הגלום בתוכו סיפור שנשמע מארץ האגדות.

    וכך מספר עופר גביש, באתר "שיר עם כל דבר - אתר אירועי זמר", את סיפורו של השיר ושל אהוד בנאי, בזיקה לשיר. בשנת 1977, התנחל למשך שנה אהוד בנאי, בבית נטוש בוואדי ראש פינה. אותו כינה "הוואדי שלי והוא רשום על שמי עמוק בתוך הנשמה". במקום זה, שהו ערב רב של אנשים ש"ברחו" מהעיר הגדולה, ובניהם נחמן פרקש, העבריין הנמלט שכל המדינה פחדה ממנו בשנות השישים, שעלה לגליל לנגן בחליל. לאחר השנה ששהה בראש פינה, ויום לפני שעזב שאל אותו נחמן פרקש, שהיה כבר לחבר, "לאן הוא נוסע?". אהוד השיב לו "לכרתים". ואז אומר לו נחמן החבר "אתה רואה את השביל הזה? הוא עולה מכאן וממשיך לצפת ומשם הוא ממשיך לחיפה ומשם הוא ממשיך על הים והוא מגיע עד לכרתים". ואהוד בנאי יצא למסעו, ובכרתים מצא את המשכו של השביל הזה, בדיוק כמו שאמר לו החבר. בכרתים גם מצא מישהו שיהיה משמעותי בחייו, בדיוק כמו שאמר לו החבר שיקרה.

    השיר המוצג כאן, לא בביצועו של אהוד בנאי אלא ע"י להקה הנקראת "גוש אדומים", המורכבת מכלל הצבור דתי וחילוני, המתגורר באזור כפר אדומים בואכה דרך אלון, תחילתו של מדבר יהודה, על שלל נופיו. 

    ''

    השיר מתחיל במילים "השביל הזה מתחיל כאן", ומסביר  אהוד בנאי. שש עשרה  שנים אחר כך, ביקרתי שוב בראש פינה. רגע לפני שעזבתי את המושבה אמרתי לעצמי שהנה אני כאן כבר שלושה ימים ולא הייתי בוואדי, והחלטתי להציץ, להגיד שלום, להיפרד. החנה את מכוניתו הביט אל הוואדי "שנפתח אלי כמו רחם" ואז נזכר באותו המשפט אודות השביל והשיר פשוט זרם ממנו בבת אחת: "השביל הזה מתחיל כאן, בין סניף בנק למעיין, לא סלול לא תמיד מסומן, השביל הזה מתחיל כאן...". ניתן לומר שהיציאה לאור של אהוד בנאי החלה אז, במקום ההוא, בראש פינה.

    ''

    בתמונה, השביל העולה בנחל ראש פינה. צילום: רוית באתר טיולים ואתרים.

    גם לאחר שהשיר הפך ללהיט, הגיע אהוד בנאי אחת לכמה זמן לבקר בוואדי ההוא. לחזור אל האנשים ואל הבתים, שביניהם חי שנה. באחד מביקוריו של אהוד בנאי באזור, החליט להיכנס לקדיתא, ישוב גלילי כמו מנותק מהמאה העשרים ואחת, שם התגורר העבריין בדימוס, נחמן פרקש, שהארץ הפסיקה מזמן לפחד ממנו. אהוד מצא את הבית בו שהה נחמן פרקש, נכנס, נעמד מולו וזרק "באתי לסגור חשבון" , ואהוד המשיך מיד ואמר לפרקש: "יש לנו חוב ישן" (ורק לזכור שאמר זאת לעבריין), ומול תמיהתו של פרקש סינן "אני חייב לך כסף". נחמן פרקש השתומם "איזה כסף?" ואהוד בנאי משיב לו "כסף שאני חייב לו בעבור תמלוגים שקיבלתי על השיר יוצא לאור". פרקש לא הכיר את השיר, ואהוד שר לנחמן את השיר. נחמן פרקש  אמר "שהשיר יפה מאוד", הדליק עוד סיגריה ושאל "מה בדיוק החלק שלו בשיר הזה?". ואז הזכיר אהוד בנאי לנחמן פרקש את אותו לילה ליד האש בוואדי ואת מה שאמר לי. סוף דבר, אהוד בהחלט עזר לנחמן פרקש, ועשה זאת יפה, בתירוץ של תמלוגים על השיר.   

    דרג את התוכן:

      תגובות (28)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/1/19 14:44:

      צטט: קלועת צמה 2016-09-05 18:41:44

      הסיפור המרתק מפעים, נותן עוד רובד לשיר, שגם בלעדי זה הוא עוצמתי. (ופרקש, אי שם בקצות הזכרון שלי, זכור כאותו אחד מפחיד, וראה זה פלא - הוא כאן המקור להשראה)

      נחמן פרקש השודד המפחיד, נותן השראה לסיפור נפלא. אולי זו חלשת החברה, שלא יודעת לקרב את השונה ובכך כולם מפסידים. חומר למחשבה.

        1/1/19 14:40:

      צטט: פוצקלה 2016-09-10 08:03:01

      יופי של סיפור שלא היכרתי והשיר מקסים.

      כן, סיפור נפלא ומרתק.

        1/1/19 14:39:

      צטט: bonbonyetta 2016-09-09 10:41:14

      *
      יופי ורגישות אינם באים רק במראה עיניים בצורה חזותית, גם בצורה מהותית של הגינות, כשלפרקש שולמו תמלוגים למרות שלא זכר כלל את הדבר.

      לא כל אחד היה עושה זאת. 

      כתבת כל כך נכון, ובאמת מרגשת התנהגותו של נחמן פרקש, לאחר המצבור של חייו.

        1/1/19 14:38:

      צטט: לנהזקס0 2016-09-06 19:39:42

      אתייחס בתגובתי לשתי השורות הראשונות שנשאו חן בעיניי מאוד. האדם לעיתים הולך עיוור, יודע שחסר משהו , שמשהו לא במקום אך לא יודע מה. לרוב הנפילות הכואבות ביותר הן שחושפות את האמת הכנה ביותר. ומשם הדרך היא רק למעלה...

      איזו התייחסות נפלאה ומלאת חוכמה, וזה כל כך נכון. לא אחת אדם זקוק לטלטלות ונפילות, שיכאיבו לו אך רק הן יעוררו אותו ויאורו אותו.

        1/1/19 14:37:

      צטט: רונית אברהם 2016-09-06 20:00:43

      צטט: בדולח. 2016-09-05 15:41:01

      צטט: שחר י 2016-09-05 14:11:11

      פוסט נפלא וסיפור עוד יותר.

      מתקשר לי לכל כך הרבה דברים שקרו לי בשנתיים האחרונות.

      השיר כמובן שהושר באותו יום בהר הרצל וחרוט באבן והזמר שהיה הכי אהוב והשביל בכרתים שאצלי הוא בקסטולריזו (שער הכניסה הימי ליוון) ששם בראש ההר על ספסל, שעתיים טיפוס מגובה פני הים מלות השיר חרוטות בעץ.

      עוד אשוב לפוסט הלוך ושוב.

      שחר, נעתקו מילותי וראשי סחרחר. כתבתי מילים לשיר אהוב, שהגעתי אליו דרך מקרה של שכול. והנה שכול בשכול נגעו, ואני באלם. ומה שמעניין, שהשיר הזה אהוב על נער מנוער הגבעות ועל נער עירוני שדרכו לבטח שונה. וזה יופיו של השיר הזה, כולנו צריכים את נקודות האור, בתוך האפלה האוחזת בנו.


      ותודה לך על התוספת.

       

      מאוד מרגשים הדברים, והחיבור של שניכם.

      מוזיקה מחברת בין אנשים וגם מהווה גשר למי שאיננו עוד איתנו.

        1/1/19 14:36:

      צטט: רונית אברהם 2016-09-06 19:57:19

      סיפור יפה, ושיר יפה. נשמה גדולה יש לאהוד בנאי. אוהבת את המוזיקה שלו

      ובעיקר שיר מחבר, כפי שנוכחנו.

        1/1/19 14:33:

      צטט: גילהסטחי 2016-09-05 15:48:26

      הסיפורים שמאחורי השירים והמבצעים שלהם, עשויים להעצים וליפות את המילים והמנגינה.

      כמה שאת צודקת, לכן אני אוהב לחפש בשירים אהובים, את הסיפורים של השירים.

        1/1/19 14:33:

      צטט: שחר י 2016-09-05 14:11:11

      פוסט נפלא וסיפור עוד יותר.

      מתקשר לי לכל כך הרבה דברים שקרו לי בשנתיים האחרונות.

      השיר כמובן שהושר באותו יום בהר הרצל וחרוט באבן והזמר שהיה הכי אהוב והשביל בכרתים שאצלי הוא בקסטולריזו (שער הכניסה הימי ליוון) ששם בראש ההר על ספסל, שעתיים טיפוס מגובה פני הים מלות השיר חרוטות בעץ.

      עוד אשוב לפוסט הלוך ושוב.

      שחר, נעתקו מילותי וראשי סחרחר. כתבתי מילים לשיר אהוב, שהגעתי אליו דרך מקרה של שכול. והנה שכול בשכול נגעו, ואני באלם. ומה שמעניין, שהשיר הזה אהוב על נער מנוער הגבעות ועל נער עירוני שדרכו לבטח שונה. וזה יופיו של השיר הזה, כולנו צריכים את נקודות האור, בתוך האפלה האוחזת בנו.


      ותודה לך על התוספת.

        1/1/19 14:32:

      צטט: שרה בכור 2016-09-06 15:27:12

      מרתק ....נוגע לגעת בנשמה ...שכאן מרוב פחדיה הפחידה את כולנו... תודה רבה והשיר מחדד את התחושות

       

      בהחלט השיר נוגע, בכל הרבדים.

        1/1/19 14:31:

      צטט: אהובהקליין 2016-09-05 08:22:08

      נהנתי מהסיפור הנהדר ומהשיר המרגש. יישר כוח! המשך שבוע טוב וחודש מבורך. בברכה אהובה.

       

      ואת כיוצרת בטוחני שמבינה כמה צריכים, את היציאה לאור.

        1/1/19 14:29:

      צטט: debie30 2016-09-05 07:23:19

      השיר וסיפורו של השיר מופלאים מופלא גם הקשר של הסיפור לראש פינה שמסמלת התחלה חדשה . צירוף מופלא. תודה שהעלית.

       

      דבוש, מצאה חן בעיני הגדרתך "מסמלת התחחה חדשה".

        1/1/19 14:28:

      צטט: היא ולא אחרת 2016-09-04 15:29:49

      אחד השירים האהובים והמרגשים עד דמעות {אותי}. סיפור יפהפה הכובש את הלב. כמה פשוט וקסום להיות אדם טוב. כמה מורכב לעתים לאדם טוב פשוט להיות. שנזכה למצוא את השבילים הראויים לנו, ונצעד בהם בחכמה ובשמחה. אהבתי את רשומתך הזו מאוד. גם את הביצוע הנהדר שהבאת. תודה.

       

      אז אם בדמעות עסקינן, אשתף כיצד הכרתי שיר זה. ביולי 2002 חזר מבסיס הנחל  החייל אלעזר שמאי לייבוביץ, לחופשת שבת לביתו שבשכונת אברהם אבינו בחברון. ליד היישוב "פני חבר" שבדרום הר חברון, מחבלים מרצחים פתחו ביריות על העוברים שם ברכבים בצומת. באירוע זה נרצחו 4 יהודים זוג הורים וילדם, והחייל אלעזר. אני מכיר את אביו, וגם את דודו (שיחק איתי בזמנו כדוריד בפתח תקוה). אך טבעי היה שאסע להשתתף בלווית החייל הנרצח, לוויה שנמשכה שעות, עד שנקבר בבית הקברות העתיק בחברון. לאחר כמה זמן, הפיקו חברים ובני משפחת החייל דיסק לזכרו, ובדיסק נכללו שירים שאחעזר אהב. בין יתר השירים, נכלל גם השיר של אהוד בנאי "יוצא לאור". ומאז השיר הזה קרוב לליבי, מהסיבות שמניתי וגם בגלל יופיו המוזיקלי.


      ואכן צדקת, להיות זה פשוט, צריך את הרצון לכך.

        1/1/19 14:28:

      צטט: יעל.. 2016-09-04 14:47:29

      סיפור ניפלא! שובה לב. איך התגלגל לידך?. תודה על השיתוף. מסכימה לחלוטין עם הקביעה שיש נקודות בזמן שיכולים לשנות את חיינו לנצח

       

      שאלת איך התגלגל, אז אני אוהב לחקור ולהתחקות אחרי הסיפורים הנסתרים בשירים. כך התחקתי, אחרי הסיפור של השיר. חיפשתי באתרי האינטרנט, כפי שציינתי בגוף הפוסט, וכך מצאתי את סיפורו של שיר זה.

       

      ותאמיני שקיימות נקודות של אור, לעיתים צריך רק להסיר את הלוט.

        1/1/19 14:26:

      צטט: sari10 2016-09-04 14:27:51

      איזה סיפור מעניין...
      והשיר נהדר, לא סתם הפך כזה פופולרי חיוך

       

      לא אחת אנו שומעים שיר, ואוהבים ושרים ולא יודעים בכלל מהותו.

        10/9/16 08:03:
      יופי של סיפור שלא היכרתי והשיר מקסים.
        9/9/16 10:41:

      *
      יופי ורגישות אינם באים רק במראה עיניים בצורה חזותית, גם בצורה מהותית של הגינות, כשלפרקש שולמו תמלוגים למרות שלא זכר כלל את הדבר.

      לא כל אחד היה עושה זאת. 

        6/9/16 19:57:
      סיפור יפה, ושיר יפה. נשמה גדולה יש לאהוד בנאי. אוהבת את המוזיקה שלו
        6/9/16 19:39:
      אתייחס בתגובתי לשתי השורות הראשונות שנשאו חן בעיניי מאוד. האדם לעיתים הולך עיוור, יודע שחסר משהו , שמשהו לא במקום אך לא יודע מה. לרוב הנפילות הכואבות ביותר הן שחושפות את האמת הכנה ביותר. ומשם הדרך היא רק למעלה...
        6/9/16 15:27:
      מרתק ....נוגע לגעת בנשמה ...שכאן מרוב פחדיה הפחידה את כולנו... תודה רבה והשיר מחדד את התחושות

      צטט: קלועת צמה 2016-09-05 18:41:44

      הסיפור המרתק מפעים, נותן עוד רובד לשיר, שגם בלעדי זה הוא עוצמתי. (ופרקש, אי שם בקצות הזכרון שלי, זכור כאותו אחד מפחיד, וראה זה פלא - הוא כאן המקור להשראה)

      ואני למדתי מסיפורו של "פרקש המפחיד", כי גם בלב עבריין יש נשמה, חבל שהאדם מתדרדר אולי באשמת החברה. מין חומר למחשבה, שעלה בי בעת שהתוועדתי לסיפור השיר.

        5/9/16 18:41:
      הסיפור המרתק מפעים, נותן עוד רובד לשיר, שגם בלעדי זה הוא עוצמתי. (ופרקש, אי שם בקצות הזכרון שלי, זכור כאותו אחד מפחיד, וראה זה פלא - הוא כאן המקור להשראה)
        5/9/16 15:48:
      הסיפורים שמאחורי השירים והמבצעים שלהם, עשויים להעצים וליפות את המילים והמנגינה.
        5/9/16 14:11:

      פוסט נפלא וסיפור עוד יותר.

      מתקשר לי לכל כך הרבה דברים שקרו לי בשנתיים האחרונות.

      השיר כמובן שהושר באותו יום בהר הרצל וחרוט באבן והזמר שהיה הכי אהוב והשביל בכרתים שאצלי הוא בקסטולריזו (שער הכניסה הימי ליוון) ששם בראש ההר על ספסל, שעתיים טיפוס מגובה פני הים מלות השיר חרוטות בעץ.

      עוד אשוב לפוסט הלוך ושוב.

        5/9/16 08:22:
      נהנתי מהסיפור הנהדר ומהשיר המרגש. יישר כוח! המשך שבוע טוב וחודש מבורך. בברכה אהובה.
        5/9/16 07:23:
      השיר וסיפורו של השיר מופלאים מופלא גם הקשר של הסיפור לראש פינה שמסמלת התחלה חדשה . צירוף מופלא. תודה שהעלית.
        4/9/16 15:29:
      אחד השירים האהובים והמרגשים עד דמעות {אותי}. סיפור יפהפה הכובש את הלב. כמה פשוט וקסום להיות אדם טוב. כמה מורכב לעתים לאדם טוב פשוט להיות. שנזכה למצוא את השבילים הראויים לנו, ונצעד בהם בחכמה ובשמחה. אהבתי את רשומתך הזו מאוד. גם את הביצוע הנהדר שהבאת. תודה.
        4/9/16 14:47:
      סיפור ניפלא! שובה לב. איך התגלגל לידך?. תודה על השיתוף. מסכימה לחלוטין עם הקביעה שיש נקודות בזמן שיכולים לשנות את חיינו לנצח
        4/9/16 14:27:

      איזה סיפור מעניין...
      והשיר נהדר, לא סתם הפך כזה פופולרי חיוך

      תגיות

      פרופיל

      בדולח.
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין