הדרך מהשביל רצופה 'מוקשי נעל' (צואת פרות). הכניסה למקום במעבר גדר בקר . ברחבה הגדולה נראים סימנים של מקום רביצה לפרות. מכאן צריך לחפש בצמחייה 'שביל עזים ' השביל מתפתל לתוך הסבך האפלולית. קצת סלעים, אבנים ולפתע נגלית 'חירבת צונם'. מבנה שקוע באדמה, קשת אבן יפה ומושלמת מחזקת אותו, הגג נעלם משך השנים. מכאן רואים בבירור את החדרים (או אולי מאגרי המים). מעל החירבה, בצד ימין תעלת אבן שנמשכת לשיחים הסבוכים, כנראה שתעלה זו הוליכה את המים למקום. המקום שקט, יפה ויתרונו שהוא רחוק מכל יישוב וקצת קשה למצוא אתכם.