חברי מוני כתב על פרשת השבוע "שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך אשר ה' אלוקיך נותן לך לשבטיך, ושפטו את העם משפט צדק", בהמשך הפרשה מזהירה התורה :"לא תלמד לעשות כתועבת הגויים ההם...קסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף...כי תועבת ה' כל עשה אלה...תמים תהיה עם ה' אלוקיך (דברים יח', ט'-י"ג). מה פירוש להיות תמים? במלון אבן שושן המנוח "תמים" מוסבר בארבע אפשרויות, שהאפשרות הרביעית מתפרשת כתכונה שלילית: 1 שלם, שאין חסר בו כלום, 2 שאין בו מום, שהוא ללא פגם, 3, תם וישר נקי מעול ללא פגם מוסרי, 4, נאיבי, שאינו ממולח, לעומת זאת בפסקה שלנו בפרשתנו התמימות באה כשלילה של משהו אחר, בעוד |"הגויים האלה אשר אתה יורש אותם אל מעננים ואל קסמים ישמעו", עם ישראל היינו תמים בכך שהוא נמנע מתועבות אלו, עדיין איננו יודעים מהי משמעותה החיובית של התמימות, כאשר אברהם עומד בני כריתת הברית עם ה' ברית המילה, ה' נראה אליו ואומר לו: "התהלך לפני והיה תמים" (בראשית י"ז, א'), גם כאן נשאלת השאלה, מה דורש ה' מאברהם בצוותו עליו "היה תמים", אבן עזרא משיב בקצרה: "והיה תמים - שלא תשאל למה/ ובשביל מה הילה? לפי פירוש זה, משמעותה של התמימות היא ציות מוחלט וגישה פשוטה, ולא שכלתנית ואפילו נאיבית כלפי ה' ומצוותיו, הרמב"ן , לעומת זאת מציע הגדרה כוללנית יותר של התמימות, הפסוק "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" מלמדנו "שנייחד לבבנו אליו לבדו ונאמין שהוא לבדו עושה כול, והוא היודע את כל עתיד, וממנו לבדו נדרוש העתידות...ולא נדרוש מהוברי שמים ולא מזולתם ולא נבטח שיבואו דבריהם על כל פנים, אבל אם נשמע דבר מהם נאמר הכל בידי שמים". בניגוד לשיטתו של האבן העזרא, הרמב"ן מבין את התמימות כמערכת יחסים עם הקב"ה החובקת הן את המישור השכלי והן את המישור הרגשי. יחסים אלה תובעניים מערכת יחסים מלאה ושלמה עם ה', אין די בשכנוע שכלי בייחוד ה': עלינו ליצור עם ה' קרבה כזו, שלא נרגיש כל צורך במתווכים חיצוניים אליו, הרמב"ן מציין משמעות נוספת של התמימות, והיא השלמות:"שה תמים". אם עלינו לבחור בין להיות קטנים ושלמים, כשה שזה עתה נולד, ביחסינו עם הקב"ה, לבין הרחבת אופקי יחסינו עם ה' תוך כדי ויתור על התמימות, ברור שעלינו לבחור באפשרות הראשונה.