החיים הם מלאי תהפוכות.

יום אחד אתה למעלה ויום אחר למטה.

יום אחד אתה בטוח במעשים ויום אחר מבולבל.

ויש ימים כאילו שאתה נמצא בבלבול או נקרא לכך מחשבות.

אתה עושה כל יום מליון פעולות מעט חשובות והמון טפלות.

רוב הפעולות נעשות לאחר יד וללא המון מחשבה.

לפעמים אתה עוצר בחיים ומנסה לחשוב אחורה לראות אם החלטות שלקחת היו נכונות

ולפעמים אתה מהרהר עם עצמך אולי משהו שעשית לא סגרת בעצם.

אולי לא נתת הזדמנות מספקת.

לפעמים באמת יש הרגשה שעל דברים מסוימים ויתרת מהר ולא נלחמת מספיק.

היום אני בהרהור מסוים על פרק שעדיין לא נסגר סופית.

אני יודע שבזמנו עשיתי את כל מה שיכלתי כדי להלחם, ולרוב אני יודע שיהיה זה טעות לנסות ולחזור למקום ההוא.

אבל מצד שני אני חושב לעצמי שלפעמים מצבים משתנים ולפעמים אולי לא אמצא מקום טוב כמו ההוא.

השאלה או ההרהור/מחשבה היא אם להניח לפרק שאתה יודע שהיה חסר סיכוי או לנסות ו"לתקוף" את הבעיה מכיוון שונה