ממש שמעתי ארמית, כמו איזה דיבוק שנדבק לקיר, בפינת חדר אפלולית. 'לכי לשירותים, לעשות פיפי' - לחשת לי באוזן, במוחי. זה היה בול פגיעה, no one will hurt you- you said רק הזמן יחלוף וירפא את הפצעים, לחשת בשלישית, אני תמיד אהיה שם בשבילך, ואעזור לך. אז תניחי לזה.. אבל אני עדיין כועסת שהשארת אותי לבד, סיננתי באוזניו. אני יודע, ענית. כאילו הכל מחושב וידוע מראש. רק רציתי שנהיה ביחד, חשבתי בראשי. ים אחד נהיה, אתה הבשלן ואני האוכלת, עם עדיפות לחצילים מטוגנים במיונז. אגרולס, מחכים לעטיפות שלהם ברוטב חמוץ-מתוק.
ידעתי שנשאר לי רק לחכות, כמו בועת אוויר שמתנפצת בסיכה אני מפסיק את זה, החלטתי, מבצעת הפרדות שכליות של התניות של מחשבות. להפריד בין מי שהייתי לזו שעכשיו. אוכלת במבה באוטובוס של טיולים. טיול שנתי, לירושלים. פרדי קרוגר מבקר אותנו, אנחנו נכנעים לרגליו ומבקשים שיראה לנו את היד עם הקרס. רואים יתושים עוקצניים בתקרה, נכנסים להתקלח במים עכורים, רק כדי להתקלח ולהסיר את תלאות היום.
נכנסים למיטה עם סיפור מפחיד. צ'סבט, מקווים שריחות המדורה ירדו עם המקלחת, מחכים לכבס את הבגדים המלוכלכים ומלאי הריחות ובינתיים שמים אותם בשקית זבל, יחד עם חיפושיות אדומות, מבלי שידענו.
למחרת בבוקר אנחנו נכנסים לחדר האוכל של הקיבוץ, משילים מאיתנו, בחד עם התה, את תלאות החלומות ואתמול, מקווים להתחלה חדשה. לטיול מרענן. ולאכזבות העתיד. dont blame it on me
טוב, אז אאשים מישהו אחר בבעיות שלי, אולי זה יעזור להן להיפתר - אני לוחשת לעצמי. נכנסת עם הכיתה למוזיאון שעווה, מקווה להצטלם עם ליידי גאגא, ולא להתאכזב הפעם אני לא מתאכזבת, ליידי גאגא שם, אנחנו מצטלמות ואני טסה להופעה שלה בקרוב. מאחלת לעצמי הנאה וישיבה בשורה הראשונה.
false alarm אלו היו סתם מחשבות שלי שאתאכזב. הכל בסדר, באמת. המוזיאון היה מרענן, הליידי הייתה מהממת, נשאר רק לתלות את התמונה על הקיר ולהיזכר במילים חמות של שירים ישנים, כמו יין נושן. אבל ליידי גאגא היא מודרנית ועכשווית, כמו ציור של שגאל. אז נצטלם בשנית ונשלח את זה באימייל לעצמי, בתקווה לגלות משהו חדש שלא ידעתי, בין מייל למייל ובין עצמי לעצמי. נלחץ send. ואיחולי בהצלחה והנאה מהטיול הבא, בתנאי שאני יושבת בכסא מספר 6. דיבוק צא. לחשתי לו, והוא יצא ונשארנו רק עם כיסא מספר 6, כסא לבדו שעף במהירות להיות חלק מקליפ. dance with the devil - איחלתי לו, והתיישבתי. אכלתי במבה מתוקה ואדומה, וטסתי במוחי לטיול בא, ביוון, בארמית קדומה.
|
עו"ד ועוד
בתגובה על פתקים שהופכים לטישו מקנח אף, בעל שלוחות לפינים של נורות חשמליות, הנופלות על כפכפי אצבע
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#