כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    גחמותיו של בנט

    2 תגובות   יום רביעי, 14/9/16, 16:24

    שוב "יציאה" גרועה של שר החינוך: לימודי היהדות חשובים יותר מלימודי מתמטיקה ומדעים (דברים בכנס תל"י, 12.9.16). ושוב השר מדיר – הדרה היא הוצאה מהכלל, הרחקה – אוכלוסיות שלמות של תלמידים, תחילה את הערבים, למעלה מ-20% מן התלמידים, שהיהדות אינה התרבות שלהם. אבל הוא אינו מסתפק בכך ומוסיף: "התורה שלנו היא זאת המחיה אותנו. בלעדי התורה הזאת – אנחנו כמו אטוֹמים בחלל". בדברים אלה הוא מתכוון בבירור לאמונה הדתית, ומדיר בכך את כלל בתי הספר הממלכתיים – יהודיים וערביים כאחד. אז יש בתי ספר נחמדים שמגבירים לימודי יהדות (תל"י), וישנם כל השאר.


    מופע ההדרה הקודם עסק בלימודי המתמטיקה ברמת 5 יחידות לימוד. הוצאו כספים רבים מאד, כולל תשדירי טלוויזיה יקרים, שפנו אל מקצת התלמידים המתאימים לכך, וקיפחו את מרבית התלמידים שמתמטיקה 5 יחידות אינה לפי יכולתם. קמפיין נגדי אמיץ של מועצת התלמידים הארצית פנה אל השר במילים הראויות – "אני שווה גם בלי חמש". בדיעבד הביע בנט צער על הקמפיין "האגרסיבי מדי", אך הנזק כבר נעשה.


    הגחמות הללו של השר גורמות נזקים מסוגים שונים:


    הנזק הראשון הוא בכך, ששר החינוך מרחיק תלמידים רבים, יחד עם מוריהם ומקצועותיהם, למשבצת הבלתי-נחשבים. לתלמידי ישראל ישנו שר חינוך אחד בלבד, אבל הוא מכריז על עצמו בפעולותיו שוב ושוב שאינו שר החינוך של כלל התלמידים. בהמשך יבואו ודאי "הסברים" ו"תיקונים" אבל אלה יוסיפו נזק על מה שכבר התחולל.


    הנזק השני הוא ביצירת בלבול במערכת החינוך: במשרד בירושלים, במחוזות ובבתי הספר. לפני זמן קצר פרסמה ועדת ביטון את מסקנותיה לגבי מקומן של העליות המזרחיות בחומר הלימוד – וצריך לעשות שינוי; עכשיו ודאי צריך לעשות שינוי בלימודי התורה והיהדות; יחד עם המתמטיקה "בחשיבות עליונה" מִקודם, ועם האנגלית שנוספה לה בזמן האחרון. כיצד אפשר להימנע מסחרחורת במציאות כזאת.


    הנזק השלישי טמון בסוגיית האוטונומיה לבתי הספר, שהולכת ומתקפחת. במקום לתת לבתי הספר יתר מקום לבטא את מלוא משאביהם, יוזמתם ואחריותם באופן עצמאי, מניחים לפתחם עוד ועוד ציוויים שניחתים מלמעלה ומגדירים להם – תכנית ותקציבית – מה עליהם לעשות בכדי להשביע את רצונו של הריבון.


    הנזק הרביעי, ואולי החמור מכולם, הוא בכך, שמערכת החינוך אינה יכולה לתכנן את דרכה. למערכת החינוך הישראלית אין מטרות – כלומר, גחמות יש, בשפע, אבל לא מטרות – ואין תכנון לטווח ארוך, ולכן היא נעה כעלה נידף בכל רוח מצויה. לכאורה ישנה ציפייה ל"למידה משמעותית", ירושתו של השר שי פירון, אבל היא בטלה בששים לנוכח הטלטלות שניחתות חדשות לבקרים.


    מערכת החינוך היא ישות אחת בעלת היבטים שונים רבים, וככזאת כל פעולה משפיעה על כלל המערכת. מי שאינו מבין זאת – כיצד כל החלטה משפיעה באופן דרמטי על סביבותיה – אינו יכול להביא לשינוי כולל מסודר ותהליכי. במשרד החינוך, ולא רק אצל השר, אין מבינים זאת די הצורך, והתמונה המתקבלת היא של שמיכת טלאים. משרד החינוך של גדעון סער רצה בחינות ומדידות; שי פירון החל להטמיע "למידה משמעותית"; בנט רוצה מהכול ומבלבל את המערכת.


    במצב זה שבה ועולה שאלת התקציב: מי מניח בידיה של מערכת חסרת כיוון את התקציב הגדול ביותר מכל משרדי הממשלה כולל הביטחון? אנחנו רואים את תוספות התקציב הגדולות, עוד ועוד, ואיננו מבינים בשל מה. הציבור באמצעות התקשורת צריך לדרוש הסבר לאן כל הסיפור הזה הולך, אם בכלל.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/9/16 01:03:
      המסקנה - חינוך הוא דבר מורכב, ואין דרך או שיטה אחת נכונה.
        15/9/16 10:22:
      מסכימה עם כל מה שכתבת. מהרהרת בכך שאולי שינויי נוסח היו מייטיבים את התוצאות. למשל : אני מציע למי שאוהב ורוצה להגיע להישגים בתחום מסויים ילמד חמש יחידות מתמטיקה... או - ישנה חשיבות בלימודי המורשת, ילמדו היהודים יהדות והערבים - איסלאם ברמה נאותה. או - אנחנו כיום עם יהודי המורכב משבטים רבים עקב ישיבתנו הממושכת בגולה - נלמד בישראל את תולדות השבטים ועיקרי תרבותם... כמובן שלדיבורים חייבת להילוות תכנית מפורטת ורצינית.

      ארכיון

      פרופיל

      חינוך אחר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין