מעשה שהיה, כך היה.
הביט האהוב עליי נשבר. מדובר על ביט פוזידרייב מספר 2, אורך 100 מ"מ.

אני משתמש איתו רק כל הזמן עם המברגה שלי, כי רוב הברגים שמוכרים פה בארץ לעץ ללקוחות קצה (לא סגור על מה משתמשים בו בתעשייה) הם למעשה פוזידרייב ולא פיליפס.

אז הלכתי לחפש לעצמי ביט חדש בחנויות הכלים החביבות עליי באיזור מגוריי. בחנות הראשונה, אמרו לי "רק בהזמנה"- דהיינו, אין במלאי, והם לא יודעים מאיפה וכמה יעלה. אז אמרתי תודה והלכתי לחנות השנייה. 
כמו ילד טוב, ביקשתי ביט פוזידרייב מספר 2, הבחור מאחורי הדלפק אמר לי "אוקיי, דבר עברית".
?! 
פו.זי.דרייב. מספר. 2. (לאט)
עבריתתתתתתתתתת! דבר עבריתתתתת!!! (קורא לבחור וותיק)
הוותיק שואל אותי מה אני צריך. אז אמרתי: ביט פוזידרייב מספר 2.
מה אומר לי הוותיק?
נכון.
דבר עברית.
ראבק, אפילו עשיתי על זה סרטון פעם.
https://www.youtube.com/watch?v=2L5NICXXvTY
ועדיין, לא הבינו מה רציתי. 
ניסיתי להסביר. 
פו-זי-דרייב.
-טורקס?
לא. פו-זי-דרייב. נראה כמו פיליפס, רק עוד 4 כנפיים קטנות.
-אה, תעופתי?
לא, הוכחה שבאנו מהקופים ואתה עוד לא הגעת, פוזידרייב.
-נו, טורקס.
לא, לא טורקס. לא תעופתי. לא שטוח, לא מרוח. לא מרובע ולא משולש, לא מעצבן ולא מנומש. חכה רגע.
לקחתי מברג רגיל פוזידרייב שהיה להם בחנות 2 מטר מהאף (האירונייה!!!).
-אה, וואלה? למדתי משהו חדש היום. כל החיים לומדים.
אתה מוצא לי?
-כן!
בסוף לא מצא.
מביא לי פיליפס, מביא לי אלן, מביא לי טורקס, מביא לי כמעט כל דבר אפשרי אחר רק לא מה שרציתי.
תודה ולהתראות, אני אזמין לעצמי אחד (או 10) מחו"ל. עדיף 10, שיחזיקו לי לכל החיים, כי אם אצטרך שוב למצוא אחד בארץ, אני אשתגע.