כותרות TheMarker >
    ';

    אינטיליגנציה עסקית/ארגונית

    "גם למראה נושן יש רגע של הולדת" נתן אלתרמן

    ארכיון

    פָּלְטָת הַחַיִּים - לחיות בה ולמענה תחת למות בה וממנה --פשוט להגיד "כן"

    26 תגובות   יום שבת, 17/9/16, 15:18

     

    בעודי חוגגת אתמול, במסיבה בביתה של חברתי, שהחליטה לאסוף חברות אהובות, למין מסיבת פרידה, מסיבת היותנו כאן.

     

    וכמו שאמרה החברה האהובה שלי : "זו מסיבה כדי לראות, להרגיש ולהיות יחד עד כמה שהחיים נותנים לנו.

    עדיף להיות יחד , לחוות זו את זו כעת, כאן, מאשר ביום ההלויה.

    כן זו חבורת חברות המבוגרות ממני בכעשרים שנה ויותר. חברות של כמה וכמה עשורים, חרף פער הגילאים."


    השעה כבר 13.00 לפתע מתקשר ידיד ותיק: "שרה, בלי שאלות, בלי תשובות, את מוכנה תוך שעתיים לצאת איתי לפארק תמנע, למופע " 7 הפסנתרים".

    אני דואג להכל, עליך רק לדאוג להתארגן ולהיכנס לאוטו קצת לפני  ....15.00.....


    יש לך, 5 דקות להחליט, תסגרי את הטלפון ותחזרי אלי ...

    אם תרצי נשאר שם איפה שהוא , אם תרצי נחזור הלילה לתל אביב"

     

    בלבול, מבוכה, שמחה ופליאה התרוצצו בי,

    שאלות הזדקרו והפלתי אותם לבור של ה'לא ידוע' וה'לא חשוב'.

    כמו בלי היסוס אמרתי : "כן"

    וחברי : "כמו שאת תמיד אומרת לי, שליח מהיקום למענך"

     

    ''

     

    ואני לעצמי: " החיים בתנועתם ובכליונם...."

    מחשבות מנצנצות ונקטעות והלב שלי מתרונן בהדרגה עם שמחה בתוכי. 


    אני באוטו המרווח, שתיה מכל מיני סוגים, חטיפים ופירות ....

    מוזיקה, צחוקים וחברי ממאן לנהל שיחות וזה עושה לי ממש טוב....

    "מפתיע- יא פטפטנית שכמותך.

    השקט יש בו צלילים והוא מדבר לא פחות. " אומרת לעצמי במין נינוחות מרווחת.

     

     

    המעבר היום, התנועה  בין תזכורת לסופיות החיים והחיים היפים ערסלו בי תחושות , חיוכים ואפילו עיקצוצי תובנות מתחדדות.

    שמעתי קול אומר לי:

    "אפשר לא למות מהחיים, לא למות מאהבה אפשר פשוט, לחיות מהחיים לחיות באהבה"

    מזכיר לי את שירו של אבידן.

    מחפשת אותו בגוגל....

     

    הנה מצאתי.....חברי מזכיר לי שהיום הכל בקלילות...."רק דוד אבידן"

    אני מבקשת...טוב הוא מסכים ואפילו מסתקרן.

     

    סיפור אהבים 
    דוד אבידן




    הו כמה ידעתי למות בעדך וכמה 
    לא ידעתי לחיות בעדך 

    וסיפרו עלייך מזמן שיפה שמשם את 
    שאהבת אותי פעם מאוד שאוהבת עודך 
    גם אמרו לי אי פעם ששמך כמדומני רוחמה 
    ואגב זה הולם לך מאוד כלומר בגדך 
    את יודעת רבות השמועות הבאות משמה 
    ובעצם חיכיתי היום לבואך 
    הו כמה ידעתי למות בעדך וכמה 
    לא ידעתי לחיות בעדך 

    וימיי לחשו לך בשקט מופתי לחישות בלי הרף 
    מכל רוח מקרית שנגעה בחזך החשוף 
    ועם כל נגיעה את היית נאנחת כבר ערב 
    וטעית כמובן היה בוקר אך בוקר עצוב 
    ולפתע הרגשת יום אחד שאת כבר מבוגרת 
    והרוח הלכה לשוטט בין קנים של סוף 

    והמים היו עמוקים באגם וכשחושך 
    החליק עליהם כמו צידוגיות 
    מועקה לא ברורה בתחתית החזה גרמה כאב 
    וכשחושך לא החליק עליהם כמו צידוגיות 
    השתיקה לחצה את גופך כמו פתן גדול 
    לא בחושך היה העניין 

    וכששמש בבוקר זינקה כבר הבנת 
    שהלילה חלף והלכת לך משמה 
    מנוסה ומודאגת מכל שהיית מעודך 
    ושאלתי אותך ברצינות מה שלומך רוחמה 
    ומנין הפצע הזה על ידך 
    ואת התחייכת ואמרת אה הפצע משמה 
    הו לו רק יכולת להבין אבל את מעודך 
    לא הבנת איך ידעתי למות בעדך וכמה 
    לא ידעתי לחיות בעדך 

    וסופך כמובן לחזור יום אחד לשמה 
    ואני אלווך כברת דרך ואחר כך אשוב 
    וספק אם אפנה את ראשי אחרייך הו כמה 
    אי רוח מקרית תבדר את חזי החשוף 
    ובמשך הזמן אנסה לנחש אם כבר שם את 
    ואחר כך אשכח מחדש מדי בוקר עצוב 
    ואם ברגעים של חולשה אזכר בך רוחמה 
    יגנו עלייך קנים אפלים של סוף 

    וכשפעם ברגע חזק של חולשה אחשוק בך 
    ואלך בצעדים חפוזים לכיוון האגם 
    תבוא רוח מקרית בהחלט בריצה ותשרוק בך 
    ואת תתפשטי ויהיה מין רשרוש באגם 
    ואמצא את בגדייך בלבד אז אולי תחרוק בך 
    אהבה ישנה וחסרת סיכויים באגם 
    תעגון בלחישה דומייה אבודה וגם 
    תפרפר שם אי רוח מקרית שאחר כך 
    תשתוק בך 

     

    אני קוראת בשיר הזה כמו את מכלול היחסים שלי לחיים , מערכת יחסים מורכבת ומרתקת ,לאהבות, לחולשות, לפצעים שאספתי בדרך, לאגמים בהם שהיתי, ועוד.

    האוטו דוהר, אני עצורה ואצורה מתבוננת בתוכי על תמונות מסלילי חיי - כמה מתתי בהם וכמה חייתי בהם ......? איך היו המעברים?

     

    ''

     

     הגענו.

    מקום מלא הוד, איזה אנרגיות נשפכות באופן חופשי, פעימות רגש מפעפעים, גווני תחושות מלאי כנפיים ממלאים את המקום ואת בני האדם. איזה צבעים באויר. הגוף שלי מרחף, רק העיניים מאשרות שאני פוסעת על האדמה.

     

    ''

     מרגישה כמו במעט פעמים בחיי שאני בסוג של 'מעמד הר סיני' פרטי, סובייקטיבי, ויש להשיל נעלים, מפאת הכבוד, החסד וההוד, כדי להתחבר היטב לאדמה הטובה הזו. ולהותיר את הגוף יחף וחף מכל כוונה ורצון. רק להתמסר.

     

    ההופעה מתחילה, עוד ריגושים ותחושות מתווספים, ממש רטטים, זיקים , כוכבים  וגחליליות מתפזרים בי ומסביבי. 

     

    מרגע לרגע  התחושה שהנפש נשטפת עוד ועוד והנשמה מתכווננת מחדש, מתמלאה ביופי זך יותר, כנפיים פזורים באויר, רק קח אותם ועוף.

     

    http://cafe.themarker.com/video/3337957/

     

     

    העוצמה של המקום, יחד עם היוצרים והמבצעים המופלאים, מפלסים דרכם בצליליהם, בעונג מרומם, לכל תא בגופי .

     

    כידוע, המילה מוסיקה מקורה מהמילה "מוזה" קרי אותן אלות פטרוניות של היצירה האמנותית (בנותיו של זאוס מלך האלים)

    המוסיקה זו היא כוחה המופלא, מעוררת  תגובות אמוציונאליות המשנות בי תבניות, פסוקים, מחליפה נקודות בסימני שאלה, מוחקת קטעי טקסטים מיותרים.

    ועושה זאת, באופן ברור וחד יותר מאשר כל טיעון רציונאלי או הגיוני פילוסופי ככל שיהא ותוך זמן קצר הרבה יותר.

     

    http://cafe.themarker.com/video/3337959/

     

    נוגעת בתחושה, באינטואיציה, בנבואת הלב, בסנטימנט – למרות שאנו נוהגים לחשוב שאנו יצורים רציונאליים זו ההוכחה שאיננו כאלו– זו הנגיעה.


    המוסיקה "מפוצצת" לי  את בלון המציאות.


    מראות מציאות צבעוניות צצות בי , מתערבבות ומשרטטות רום האפשרויות, שם הכל מסתדר והכל מתיישב במין אושר נסוך טבעי וזורם.

     

    http://cafe.themarker.com/video/3337958/

     

    המגע הטרגי עם העולם מפגיש אותי עם הצד המעורר של העולם,

    המדבר הקיומי מתמלא בהתרוממות שצובעת את החול הסתמי במשמעויות שחלקם לא משתנים ועדין היופי פועם בם.

    הריקות מתמלאה בצלילים שמניעים את תנועת החיים בגן מלא רזים .

    הכל בי פקוח ומתפקח.

    יופיו של ה'קשה' וה'רך', ה'מזוויע' וה'מרומם' מופיעים יד ביד במין הרמוניה מרגיעה.

     

    7 פסנתרי כנף, במה אחת +

     

    ''

     

    גיל שוחט האלמותי מנצח ומוביל את הכל, לצידו מתי כספי, רמי קלינשטיין, מארינה מקסימיליאן, שלמה גרוניך, לאוניד פטשקה, תומר בר, ויקטור סטניסלבסקי, טל סמנון, מיכאל זרצקל והסופרן דניאלה לוגאסי

    המלחין והזמר מתי כספי, הזמרת והיוצרת מארינה מקסימיליאן נוספים לצוות האמנותי של המופע: גיל שוחט, רמי קלינשטיין, שלמה גרוניך, לאוניד פטשקה, תומר בר, ויקטור סטניסלבסקי, מיכאל זרצקל, דניאלה לוגסי.

    המופע 7 פסנתרים ככל הנראה מופע חסר תקדים בהיקפו האמנותי, המאגד את הכוחות הבולטים והאיכותיים במוסיקה הישראלית כיום. בין השירים לדוגמא: ברית עולם, על הגשר הישן, Billie Jean, מערבה מכאן, I put a spell on you, מה אומרות עינייך, לקחת את ידי בידך, ציור ועוד רבים.

    בביצועים ייחודיים מעוצבים עם שבעת הפסנתרים.

     הם ממשיכים להופיע ברחבי הארץ....רוצו ....זו מתנה חיונית ומפעימה במיוחד.

     

    http://cafe.themarker.com/video/3337959/

     

    המופע הזה ורישומיו ישארו בי לימים, שבועות אינספור.

     

    מציצה מאחורי גבי ללילה שחלף עם כל היצירות ואומרת לעצמי:

    "עדיף לאהוב, עדיף להתלהב, עדיף "להיות" –

    אפשר לגעת גם במה שאינו נתפש, במה שאינו ניתן להגדרה –השפה מגבילה ותוחמת, כמו עוד בתי כלא אחרים בהם אנו מסתובבים עם דעת ובלי דעת – זה הרגש זו התחושה – זו המוסיקה הכל כך פשוטה והכל כך לא – המקום בו ההרמוניה והדיסהרמוניה מתאחדות.

    ומגדירות מחדש מהו יופי, מהי נחת, מהם החיים."

     

     

    דנדדוש, תודה לך, 

    כמעט לא דיברנו...אז התפרץ בי הפוסט הזה, הכל בגללך...חחחח

    ולך כל התודה מלאת הכבוד אליך, לכוונותיך ולאהבה שבינינו.

    דרג את התוכן:

      תגובות (26)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/10/16 00:49:

      מאוד מרגשים הדברים שכתבת

      גם הגיעו למספר שיאים.

      לחוות את הניגודים. חוויתי יחד איתך.

      שנה טובה שרה
      זיוה

        28/9/16 06:52:
      מעטות החוויות שמשתוות לחוויה מוזיקלית טובה.
        27/9/16 22:37:
      טעם החיים
        23/9/16 00:13:

      חיוך

       יישר כוחך על כתיבתך המעניינת  והיפה,

       נהניתי  מאד.

       

      סוף  שבוע נעים  ומאושר.

       

       בברכה

       אהובה.

        21/9/16 11:57:

      *

      מרגישים ו"שומעים" במילים את ההתלהבות והחוויה שחשת במופע. 

      תודה שחלקת.

        20/9/16 02:08:
      פוסט מלהיב !
        19/9/16 22:23:

      הרווחת חבר טוב לחיים... שבא ממקום של רצון להעניק לך את התחושה הזו באמת - תחושה של עדיף לאהוב, עדיף להתלהב ובעיקר עדיף להיות - ערך מוסף של חברות טהורה.
      ודוד אבידן - בא בזמן...נוגע.

      "אהבה ישנה וחסרת סיכויים באגם 
      תעגון בלחישה דומייה אבודה וגם 
      תפרפר שם אי רוח מקרית שאחר כך 
      תשתוק בך ..."


        19/9/16 21:32:
      מריח כמו רוח נעורים (:
        19/9/16 19:59:
      נהניתי מאד מההשקעה שלך ברשימה הזו.
        19/9/16 08:05:
      רשימה מדהימה בעוצמתה, נפלא. ואכן - נרוץ (לא עד תמנע, אבל נרוץ... תודה
        19/9/16 08:05:
      יפה על הספונטניות והקלילות שזרמת לאזור המקסים הזה.. זה נראה כאילו אנרגי גדולה שפוכה שם על המקום . ומוזיקה אי אפשר בלעדיה . מקסים הפוסט הזה
        18/9/16 21:28:
      מוסיקה, כל כך פשוטה וכל כך לא - כתבת, וזה מבטא היטב מה שגם אני מרגישה כלפיה. זכיתי לשמוע חלק מהאומנים, בנפרד. אשריך שיש לך דנדדוש, שהוביל אותך אל האושר הזה, אל נגיעות של חיים
        18/9/16 15:44:
      אמ:לק. ומהמעט שכן קלטתי מהפוסט, מרגיש לי כמו סוג של ניו אייג'יות בשנקל, שכמעט כולם לוקים בה בימינו.
        18/9/16 15:33:

      דרך ארץ רווית היסטוריה ועפרות נחושת

      למין ימי הפרעונים ועד לשנות השמונים לסרוגין

      לצד מיתרי פסנתר המתוחים לעייפה

      הפליא שוב לאוניד את מיתרי השמיים בג'אז בלוז

      אין זה סוד

      שקלידי  פסנתרים בכל  רחבי העולם

      נכנעים למרותו של אחד מגדולי

      הווירטואוזים הנעים היום על פני האדמה

      שהביא את מקצב השמיניות לדרגת רב אומן

      .

      פגשתי בו לראשונה לפני שנים מספר

      במרחצאות קארקל'ה אשר ברומא

      וכבר אז הנשימה נעתקה

      שאפו לפוסט

       סוקראטס

       

        18/9/16 14:59:
      חווייה משכרת. ההקדמה המעניינת היא פרק בפני עצמו. האם נועדה לשמש מבוא מיוחד למוסיקה שבאה אחריה? אפשר היה לדון בה בנפרד, ולהתייחס למוסיקה בנפרד.
        18/9/16 14:56:
      התעלות. נהניתי מכל שניה של קריאה.
        18/9/16 14:46:

      כל זמן שחיים, צריך לחיות.

      כל הכבוד לחברות, לחבר ולך שנהנית ויודעת להעריך.

        18/9/16 13:46:
      הללוייה...!!
        18/9/16 11:50:

      איזה פוסט!!! מלא מכל וכל.
      מוות, חיים, מיצוי, הרמוניה, הנאה צרופה....
      אהבתי

        18/9/16 10:39:
      מאחלת לך שבין החיים לפגישה עם בורא עולם תחליקי על כל פסי הקשת, ושתמצאי את ההרמוניה על פלטת הצבעים.
        18/9/16 09:59:

      קסום!!!
      הצבעים, הצלילים, השתיקות, הנופים, התחושות...

        18/9/16 08:01:
      תודה על השיתוף. איזו חוויה מדהימה. "עדיף לאהוב, עדיף להתלהב, עדיף "להיות" שבוע עם שפע אהבה, התלהבות ופשוט להיות. :)
        18/9/16 06:50:

      ציטוט:   המוסיקה "מפוצצת" לי את בלון המציאות.

       

      אולי תשקלי להרבות בהאזנה למוסיקה חיוך

       

       

        18/9/16 05:06:
      כוחה המופלא של המוסיקה . איזה כיף. כמה חבל שנגמרו לי הכוכבים .
      יפה מאוד.
        17/9/16 18:04:
      יפה. אהבתי.

      פרופיל

      שרה בכור
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      שרה בכור

      אינטליגנציה עסקית

      אינטליגנציה עסקית/אירגונית