שׁוֹשַנַּת פְּלָאִים בְּרוּכַת-אֵל / שאול טשרניחובסקי
https://www.youtube.com/watch?v=iWycWH68dNg
שׁוֹשַׁנַּת פְּלָאִים בְּרוּכַת-אֵל פּוֹרַחַת לְאִישׁ וָאִישׁ. יֵשׁ כָּל שְׁנוֹת-חַיָּיו דּוֹרֵשׁ לָהּ, יֵשׁ מוֹצֵא אוֹתָהּ חִישׁ.
וּבְדַרְכֵי חַיִּים, נֵתַע בָּם עַד אִם יוֹמֵנוּ רַד, כָּל פֶּרַח נִפְגֹּשׁ נִשְׁאֲלָה: "הַאַתְּ שׁוֹשַׁנְתִּי? אַתְּ?" –
וְיֵשׁ עֶרֶב-חֹרֶף נוּגֶה בָּא, וְאָבְלוּ שַׁדְמוֹת-בָּר, תִּתְבּוֹנֵן, תַּבְחִין דַּרְכְּךָ – שׁוֹשַׁנְתְּךָ נִקְטְפָה כְּבָר.
אַשְׁרֵי הָאִישׁ שֶׁנִּמְצְאָה לוֹ, וּבְשַׁעְתּוֹ קָטַף זוּ; וְאוֹי לוֹ לָאִישׁ לֹא הִכִּיר בָּהּ בְּדַרְכֵי חַיָּיו הוּא.
טוֹב לוֹ לוּ כָּבָה נֵרוֹ בּוֹ, וּכְנֶפֶל יָרַד בּוֹר: הֵן דּוֹמֶה הוּא לְעִוֵּר זֶה, שֶׁחָשַׁךְ בַּעֲדוֹ אוֹר.
1911, (פינלאנד)Metsola |