תכניתו להפלת ממשלתו של ביבי, כפי שפורסמה לפני מספר ימים ב-"הארץ", מסתברת - אחרי מאמרה כאן של עינת וילף אתמול - כרצון פתטי לחזור לפוליטיקה למרות אחוז החסימה שצפוי לאכזב אותו. מה שאותי מרגיז, כאהבל מצוי, היא העובדה שהאמנתי לו במשך שתי יממות עד שקראתי את המאמר של עינת וילף, הגברת ששרתה את ברק פוליטית בכנסת הקודמת.

בכל זאת, ממפרק שעונים גאוני, אהבלים כמוני מצפים מעט כבוד לאינטליגנציה של בעלי מנת משכל ממוצעת. גם הם, האהבלים, מסוגלים להריח קומבינה מטומטמת, שהוגה "אייהוד", שותפו לשעבר ותומכו במשך שנים של השקרן והנוכל הבינלאומי שמנהיג את ישראל מזה עשור. איך אפשר לשכוח את בזבוב המיליארדים בתרגיל תקיפת איראן, שהגו ביבי יחד עם ברק כדי להפחיד את איראן אבל רק הצחיקו אותה (והמוני ילדים ישראלים נשארו מתחת לקו העוני). היא השיגה מה שרצתה מאובמה למרות הצגות ה"תחזיקו אותי" של שני הגאונים שמזכירים את "מאקס ומוריץ" מספרות הילדים הגרמנית של תחילת המאה הקודמת.

הים אותו הים, אהוד ברק אותו אהוד ברק, וביבי ימשיך להרוס את ישראל מוסרית. אין מי שיעצור אותו.