כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    בלוג?

    הגיון בודהאיסטי

    10 תגובות   יום שבת, 1/3/08, 16:49

     

    מייחסים את הסיפור הנאיבי הבא לבודהא:

    ---------------------------------------------------

     בימי קדם חי בבנארס מלך רב עוצמה בשם בראהמדאתה.

    הוא יצא למלחמה נגד דיגיטי שמלך בממלכה שכנה,כי הוא חשב "ממלכתו של דיגיטי קטנה והוא לא יוכל לעמוד מול צבאי".

    דיגיטי  שראה שאינו יכול לעמוד מול המתקפה, ברח עם אשתו ובנו היחיד דיגאבו לבנארס .

    הוא החל לחיות לו שם  חיים פשוטים ואת בנו דיגאבו שלח ללמוד לימודי חוכמה. 

    יום אחד זיהה את דיגיטי נתין שלו  לשעבר והלשין עליו לבראהמדאתה.

    כששמע בראהמדאתה שהמלך הנמלט ומשפחתו חיים שלווים בממלכתו, ציווה לתפוס אותם ולהוציאם להורג.

    לפני ההוצאה להורג זיהה דיגיטי את בנו בקהל וקרא :

    "הו דיגאבו ,בני! אל תהיה רחוק ראיה ואל תהיה קרוב ראיה,אל תנסה לפייס את השנאה בשנאה".

    המלך והמלכה הוצאו להורג, אולם דיגאבו שלא היה מוכר הצליח להמלט.

    כשהבין  בראהמדאתה שהבן החיים,החל לפחד  כי חשב :

    "דיגאבו ינסה להתנקם בי ובהזדמנות הראשונה שתהיה לו יהרגני" . 

    לאחר שדיגאבו התאושש מהאבל,הוא חזר לבנארס והתקבל לעבוד כמשרת בארמון המלך.

    לאחר זמן,ראה המלך כמה מסור וחכם דיגאבו,לפיכך הוא והעניק לו משרה של אמון ומינה אותו למקורבו.

     פעם אחת יצא המלך לציד מלווה בדיגאבו  הנאמן וכשנהיה עייף הניח את ראשו בחיקו של דיגאבו ונרדם.

    דיגאבו חשב, "בני אדם מסוגלים לעיתים לסלוח על סבל שנגרם להם,אולם לעולם לא יחיו בשלום עם סבל שהם עצמם גרמו,הם ירדפו את קורבנותיהם עד לסוף המר."

    המלך הזה עשה פשע גדול,הוא גזל את ממלכתי ורצח את אבי ואת אמי,כעת הוא בידיים שלי!ובעודו חושב כך הוא הוציא את חרבו ועמד לערוף את ראש המלך,

    אבל אז נזכר דיגאבו במילים האחרונות של אביו והחזיר את החרב לנדנה. 

    המלך התעורר לפתע, כולו רועד וזעק :"שוב  חזר אלי החלום  שבו דיגאבו מגיע והורג אותי כנקמה על מה שעשיתי" דיגאבו שמע זאת ואמר למלך : "אני הוא זה דיאגבו שממנו אתה כל כך פוחד!"

    המלך שהבין את המצב אליו נקלע , התחנן על חייו ואמר:

     "חוס על חיי ואהיה אסיר תודה לך לנצח".

    דיגאבו ענה  לו: " איך אני יכול לחוס על חייך כשאתה מנסה להרגני,אתה הוא זה שצריך לחוס על חיי,

     אני אחוס על חיך בתנאי שאתה תחוס על חיי!" 

     המלך הסכים,וכך כל אחד נשבע לחוס על חייו של השני. 

     

     ברבות הימים,שאל המלך את דיגאבו,אמור נא לי למה התכוון אביך לפני מותובדבריו:

     " אל תהיה רחוק ראיה ואל תהיה קרוב ראיה ואל תנסה לפייס את השנאה בשנאה"?

    ענה לו דיגאבו הוא התכוון לכך שאל לי לתת לשנאה שלי לשלוט בי. אתה הרגת את אבי ואת אמי ואם אני אהרוג אותך ,אזי  אנשיך בתורם יהרגו אותי,אנשי שוב ירצו להרוג את אנשיך וכך לעולם לא ניתן יהיה להגיע לפיוס. 

     

     אני חסתי על חייך ואתה חסת על חייך ,כך באמצעות המנעות משנאה, פייסנו את השנאה".   

    דרג את התוכן:

      תגובות (10)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/3/08 07:33:

       

      צטט: גיין 2008-03-04 11:33:48

      פשוט מקסים.

      גם את סיפור ההגיון השכל והגורל

      שכתבת כתגובה בהודעה ולא הצלחתי להתייחס.

      אוהבת סיפורים שכאלה מחייך

       

       

       

      הפרחים(והמקור של הסיפור) לבודהא...

       

       

      בודהא

        4/3/08 11:33:

      פשוט מקסים.

      גם את סיפור ההגיון השכל והגורל

      שכתבת כתגובה בהודעה ולא הצלחתי להתייחס.

      אוהבת סיפורים שכאלה מחייך

        3/3/08 18:16:

       

       

      נראה מצוין כעת

      אפילו אפשר לעשות הגהה קלה.

       

      ערב נפלא

      תמי.

        3/3/08 16:10:

       

      צטט: תמי ליבנה 2008-03-03 10:20:53

       

       

      בפעם הבאה

      עם גופן שנוח לבריות... מה אתה אומר?

       

       

      יום נהדר

      תמי.

       

      לא כל מה שנראה נוח על המחשב שלי בזמן הכתיבה,נראה נוח לצפיה לאחר השליחה.

       

      איך זה נראה כעת? (אני משתדל לעשות הפקת לקחים ,ללא צורך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט)

        3/3/08 10:20:

       

       

      בפעם הבאה

      עם גופן שנוח לבריות... מה אתה אומר?

       

       

      יום נהדר

      תמי.

        2/3/08 17:51:

       

      צטט: אורלי שנקר 2008-03-02 00:04:52

      וכוכב גם על הבחירה בהצמדת השיר לסיפור,

      אשר מחברת בבת אחת בין הדיון קר-הרוח לבין משמעותו האכזרית.

       

       

      תודה על הירוק.

      בחרתי בשיר כתחליף לציטוט מהמתרחש בדרום.

      ובכל מקרה סייגתי את הסיפור כנאיביות בודהיסטית,שלא תואמת

      את הההגיון המזרח תיכוני.

       

        2/3/08 00:04:

      וכוכב גם על הבחירה בהצמדת השיר לסיפור,

      אשר מחברת בבת אחת בין הדיון קר-הרוח לבין משמעותו האכזרית.

       

       

        2/3/08 00:00:

      כן, מסכימה: כתבתי בתגובתי משהו על דילמת האסיר, התלבטתי, ולבסוף מחקתי.

      דילמת האסיר קשורה לשאלה אם חשיבה רציונלית מובילה לאמון הדדי (או לפחות לפעולה שכלפי חוץ זהה לפעולה המושתתת על אמון הדדי). אפשר לפרש את הסיפור כעוסק בהעדפת פעולה רציונלית על פעולה מונחית-רגשות. דיגאבו הפעיל חשיבה רציונאלית, כפי שהוא מסביר בסוף הסיפור, אך ביחס למלך לא נאמר דבר בעניין זה.  

       

        1/3/08 23:18:

       

      צטט: אורלי שנקר 2008-03-01 22:54:50

      דיגאבו בחר שלא להרוג

      מפני שהאמין להבטחת המלך.

      על סמך מה?

       

      תשאלי את בודהא,זה הסיפור שלו ,וההגיון שלו.(גם ההתייחסות שלו לנושא מוות ,  שונה מההתייחסות המערבית)

       

      לפי ההגיון המערבי שלי ,אולי ניתן התייחס לזה כאל גרסה קדומה של  "דילמת האסיר" .

       

       

       

       

        1/3/08 22:54:

      דיגאבו בחר שלא להרוג

      מפני שהאמין להבטחת המלך.

      על סמך מה?

       

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      שלמהק
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין