מייחסים את הסיפור הנאיבי הבא לבודהא:

---------------------------------------------------

 בימי קדם חי בבנארס מלך רב עוצמה בשם בראהמדאתה.

הוא יצא למלחמה נגד דיגיטי שמלך בממלכה שכנה,כי הוא חשב "ממלכתו של דיגיטי קטנה והוא לא יוכל לעמוד מול צבאי".

דיגיטי  שראה שאינו יכול לעמוד מול המתקפה, ברח עם אשתו ובנו היחיד דיגאבו לבנארס .

הוא החל לחיות לו שם  חיים פשוטים ואת בנו דיגאבו שלח ללמוד לימודי חוכמה. 

יום אחד זיהה את דיגיטי נתין שלו  לשעבר והלשין עליו לבראהמדאתה.

כששמע בראהמדאתה שהמלך הנמלט ומשפחתו חיים שלווים בממלכתו, ציווה לתפוס אותם ולהוציאם להורג.

לפני ההוצאה להורג זיהה דיגיטי את בנו בקהל וקרא :

"הו דיגאבו ,בני! אל תהיה רחוק ראיה ואל תהיה קרוב ראיה,אל תנסה לפייס את השנאה בשנאה".

המלך והמלכה הוצאו להורג, אולם דיגאבו שלא היה מוכר הצליח להמלט.

כשהבין  בראהמדאתה שהבן החיים,החל לפחד  כי חשב :

"דיגאבו ינסה להתנקם בי ובהזדמנות הראשונה שתהיה לו יהרגני" . 

לאחר שדיגאבו התאושש מהאבל,הוא חזר לבנארס והתקבל לעבוד כמשרת בארמון המלך.

לאחר זמן,ראה המלך כמה מסור וחכם דיגאבו,לפיכך הוא והעניק לו משרה של אמון ומינה אותו למקורבו.

 פעם אחת יצא המלך לציד מלווה בדיגאבו  הנאמן וכשנהיה עייף הניח את ראשו בחיקו של דיגאבו ונרדם.

דיגאבו חשב, "בני אדם מסוגלים לעיתים לסלוח על סבל שנגרם להם,אולם לעולם לא יחיו בשלום עם סבל שהם עצמם גרמו,הם ירדפו את קורבנותיהם עד לסוף המר."

המלך הזה עשה פשע גדול,הוא גזל את ממלכתי ורצח את אבי ואת אמי,כעת הוא בידיים שלי!ובעודו חושב כך הוא הוציא את חרבו ועמד לערוף את ראש המלך,

אבל אז נזכר דיגאבו במילים האחרונות של אביו והחזיר את החרב לנדנה. 

המלך התעורר לפתע, כולו רועד וזעק :"שוב  חזר אלי החלום  שבו דיגאבו מגיע והורג אותי כנקמה על מה שעשיתי" דיגאבו שמע זאת ואמר למלך : "אני הוא זה דיאגבו שממנו אתה כל כך פוחד!"

המלך שהבין את המצב אליו נקלע , התחנן על חייו ואמר:

 "חוס על חיי ואהיה אסיר תודה לך לנצח".

דיגאבו ענה  לו: " איך אני יכול לחוס על חייך כשאתה מנסה להרגני,אתה הוא זה שצריך לחוס על חיי,

 אני אחוס על חיך בתנאי שאתה תחוס על חיי!" 

 המלך הסכים,וכך כל אחד נשבע לחוס על חייו של השני. 

 ברבות הימים,שאל המלך את דיגאבו,אמור נא לי למה התכוון אביך לפני מותובדבריו:

 " אל תהיה רחוק ראיה ואל תהיה קרוב ראיה ואל תנסה לפייס את השנאה בשנאה"?

ענה לו דיגאבו הוא התכוון לכך שאל לי לתת לשנאה שלי לשלוט בי. אתה הרגת את אבי ואת אמי ואם אני אהרוג אותך ,אזי  אנשיך בתורם יהרגו אותי,אנשי שוב ירצו להרוג את אנשיך וכך לעולם לא ניתן יהיה להגיע לפיוס. 

 אני חסתי על חייך ואתה חסת על חייך ,כך באמצעות המנעות משנאה, פייסנו את השנאה".