כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה משמעותה בעיני אכפתיות ל"שקופים" וחסרי הישע שגרים אתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות של כולם ותמיד - בעלי החיים. כאן לשם שינוי אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    "מקריות" היא דרכו של האלוהים להלך על פני האדמה בעילום שם

    71 תגובות   יום חמישי, 22/9/16, 20:41

    ''

    "מקריות" היא דרכו של האלוהים להלך על פני האדמה בעילום שם 


     

    כך אומר הביטוי הידוע לגבי "אוי, איזו מקריות"....כי לפעמים יש דברים שלא ניתן להסבירם בהיגיון.
    ה  18.9 חל סמוך לראש השנה, ואינו תאריך מקרי או סתמי במשפחתנו. כיון שבכל שנה זה יוצא תאריך עברי שונה, לרוב אנו זוכרים את התאריך הכללי שכאוב לאין קץ, ומעורב בהרגשת החג של ראש השנה, והבשורות הטובות, ומזל שיש כאלה גם (ביניהם אימוץ בובי ב 18.9.12).

    לפני כ 25 שנים בתאריך זה נהרג בתאונה נוראה בן דוד אהוב ונערץ, מה שהשפיע על כל אחד מהמשפחה בצורה חזקה מאד ושונה. שתי בנות דודתי חזרו בתשובה, אני חזרתי בתשובה מבחינה אחרת (הפסקתי לאכול בעלי חיים), דודתי, אמו "קיבלה" ממנו את הסכרת והאסמה, ואחותי ריסקה בבית העלמין את קרסול שמאל שלה, אותו קרסול שנפגע קשה כל כך של בן דודי, בטרם ראתה וידעה זאת.
    אף אחד מאתנו לא נשאר אותו דבר מאז, כולנו עם פצע מדמם בלב.

    אחרי שנים, לפני כ 10 שנים באותו תאריך, כן שוב ה 18.9 סמוך לראש השנה אבי האהוב ז"ל היה במצב כבר מאד לא טוב. לי ולאחותי היה ברור שהוא לא יעבור בשלום את התאריך הזה, ואכן אבי "עבר לגור עם בן דודי" באותו יום, אותו תאריך.

    כך, שאתם מבינים התאריך הזה, שתמיד קרוב לראש השנה, תמיד מקפיץ אותנו, ונותן לנו קווץ' שם בפנים.

    לפני מספר ימים נאלצתי ללכת להלוויתו של בעלה של חברה טובה, מה שלא היה קל ללא רכב, אך הלכנו חברים רבים שלה ביחד לשם. בדרך יידעתי את אחותי בהודעה שאם אין תשובה אני בדרך להלוויה לבית העלמין. היות וזה אותו בית עלמין שם אבי "גר" שאלתי אם היא זוכרת גוש וחלקה. ההודעה הבאה שלה הפילה אותי לקרשים, חטפתי חולשה נוראית וכאב ראש, וכמובן אף אחד מהסובבים לא הבין למה החוורתי.
    בהודעתה היא הזכירה לי את התאריך.....שוב ה 18.9.

    ראיתי זאת מסר כל כך חזק שלא ניתן לסרב לו, כאילו מזכירים לי שלא הייתי אצלו הרבה זמן, ואכן לא הייתי.
    משקשקת הלכתי יחד עם כולם אחרי הארון (בעלה של חברתי), ובחצי הדרך חזרתי ומיהרתי לנסוע עם אחד החברים לאבא שלי ז"ל. נישקתי, שטפתי לו את הפנים (לוח המצבה), שמתי פרחים, ועדיין קצת בהלם מהקטע חזרתי לחברים.

    זו הסיבה שאצלנו ראש השנה הוא חג מאד לא קל, ואנו אוהבים להיות ולכאוב ביחד, זה תמיד איכשהו קצת מנחם.
    עדיין אני תוהה על צירוף המקרים הזה שקרה כאן, וקרה לנו בהחלט בפעמים נוספות.
    המקריות, היא דרכו של האלוהים להלך על פני האדמה בעילום שם.
    ''

    ''
     
    שיר לערב חג 
    מירי אלוני 
    מילים: תרצה אתר
    לחן: יעקב הולנדר


    כבר ערב, 
    האופק אדום ויגע, 
    אתה בוודאי לא יודע, 
    אתה בוודאי לא שומע, 
    שהערב 
    ערב חג. 

    כבר ערב, 
    העיר אורותיה הדליקה, 
    צמרות אשליה הסמיקה, 
    כן, חג יש בעיר ואני כאן 
    מחכה 
    לצעדך. 

    עיר חמה ושוקקת 
    ריבועי זהביה מדלקת 
    ולפתע צמרותיה שמטה 
    כי אתה 
    לא איתה. 

    שוב ערב, 
    סביב זיקוקים וירח 
    שטים על העיר ושמיה, 
    אולי רק אתה היודע 
    מה קרה כאן 
    ומתי... 

    כן, ערב 
    שיכור משמחה ומבכי 
    וכל נשמתי רק אליך 
    לדעת שאלה חייך 
    שעודך... 
    שאולי... 

    עיר חמה ושוקקת... 

    כבר לילה, 
    העיר נרדמה על בניה, 
    בקרן ירח דומע 
    תלוי על כלונס מתנועע, 
    נהם רוח 
    רחש חול. 

    כן, לילה, 
    השקט עגול ורוגע, 
    שלם ועמוק ויודע 
    את כל הדברים , כי עיניה 
    של העיר 
    אומרות הכל. 

    והעיר השותקת 
    לכבודך כוכביה מדלקת, 
    איזה שקט 
    איזו עיר 
    עצובה. 

    עיר חמה ושוקקת...
     
    Image result for dividers
    אהבתי:

      25/9/16 00:01:

    תודה על השיתוף,

    אכן גם אני נוהגת לא פעם להתבונן בצירופי מקרים להתרגש מהם, להתפעם אפילו.


    הערגה אל מה שמעבר לגוף ולנפש,

    סימון רוחניות לא כהישג, לא כהוכחה אלא כדרך,

    כנתיב אמיץ לדרך (קשה, מצחיקה ואבסורדית) בה כל פעם כמחדש נדרש מאיתנו להתגבר

    על האבסורד במהלך חווייתינו בחיים.ו

     

    מה שלי מתקשר לכך זהו שירו של חנוך לוין, המעלה בקריאתי את השאלה....

     

    פנים של ילד באגם


    פנים של ילד באגם,
    לא משתקפים – הפנים עצמם,
    נגרפים בהילוך אטי,
    למעלה עננים שטים.

    בחלון רחוק מבט אמו,
    לא משתקף – המבט עצמו,
    היא מחכה, והוא לא בא,
    עננים שטים בשלווה רבה.

    דברים שניסינו לשיר ולומר,
    לא השתקפות – רק הדבר.

     

    חנוך לוין, אחרון

    סימן קריאה\הקיבוץ המאוחד, תל אביב 2003, עמ' 401

     

    -----  

     

    צטט: קנולר 2016-10-05 12:55:48

     

    ב ונבונייטכה רק עכשיו ראיתי את תגובתך בעבודה. ברור שאת יכולה לצטט. יש עוד דבר מופלא. אחד מאבותי כתב ספר בשם "במקל נועם"בבר מצווה של בכורי נועם הרב הזכיר זאת. שוב אין לי מושג מאיפה נודע לו על הספר. אמא שלי לא הייתה עם רקע דתי ואבי המאמץ ספק אם ידע על הספר.. ככה זה.

    ----

      26/9/16 13:52:
    מילה אחת נכון: יום הולדתו של אבי המנוח שנהרג במלחמה ולא הכרתיו היה ב8.9. באותו תאריך הייתה ברית המילה של בכורי ששמו השני שניתן לו הוא אר"י. רק ביום של הברית נודע לי כי זה היה שמו היהודי של אבי שמת בין שני התאריכים הפרידו 26 שנים.

     

    -----------  

     

    עדכון, פוסט שכתבה האמנית תמי בצלאלי, פשוט מדהים


    חשבנו שננוח קצת מהצעקות .במשך הזמן הן נעשו דומות ליללות של חתולים במרחק. בערב הצרחות התחזקו. במשך שנתיים שלוש הלכה השכנה שמעבר לקיר וצמצמה את החיים שלה לתדר קולי אחד וקבוע שנע במרחב הסלון שלנו בין הספה למטבח. הוא תמיד חזר כמו גל, שטוח ומתאדה לאט, עד שהגיע גל חדש. וככה שעות. התרגלנו כמו בעינוי סיני, לחכות לגלים האלה, אבל נסענו רחוק, ממש רחוק, לנוח. 
    באוהל המונגולי הענק באמירים, עם המיטה ברוחב שני מטר, מזרן אחד סדין אחד ושמיכה אחת, התמכרנו לשלמות הצחה, ולשקט. 
    אבל בשעה שמונה בערב בדיוק, הסתכלנו זו בזו בבעתה. 
    מעבר ליריעות העבות של האוהל הנטוע בקצה היישוב הצפוני, מול גולן וכינרת שוב נשמעו, לא להאמין, הקולות המוכרים. הם היכו בנו כהרגלם, גלים גלים שהלכו ושככו הלכו והתגברו, עוד פעם ועוד פעם, ממש כמו בבית.
    ״היא רודפת אותנו״ אמרתי לה בלחש. 
    היא החזירה לי מבט מבוהל אך רוחני, ולחשה בחזרה: ״אי אפשר לברוח מכלום״.
    הערב נמשך והלך כשאנחנו לוחשות זו לזו בין לבין הצרחות העמומות שהמשיכו להחליק בתדר מצומצם וקבוע על הקיר העגול של האוהל. אף אחת מאיתנו לא העזה לצאת החוצה.

    בבוקר חזרנו הביתה. אוהל אבלים הוקם בחצר. השכנה מזל מתה בשמונה בלילה. 
    יהי זכרה ברוך.

    דרג את התוכן:

      תגובות (71)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/9/17 13:51:
      פוסט מצמרר
        5/10/16 12:55:

      ב ונבונייטכה רק עכשיו ראיתי את תגובתך בעבודה. ברור שאת יכולה לצטט. יש עוד דבר מופלא. אחד מאבותי כתב ספר בשם "במקל נועם"בבר מצווה של בכורי נועם הרב הזכיר זאת. שוב אין לי מושג מאיפה נודע לו על הספר. אמא שלי לא הייתה עם רקע דתי ואבי המאמץ ספק אם ידע על הספר.. ככה זה.

        4/10/16 21:01:

      צטט: ש.ר.ה 2016-10-04 14:39:20

      מצמרר, מקסים, עצוב. אני מקווה שהשנה תהיה שנה טובה. טובה יותר ...

      --- 

        היום 14:37:
      מרגש עד דמע. מדהים. עצוב עצוב עצוב. בחירת השירים והכתיבה כולה נפלאה מגיע לך פרח לראש השנה, פרח בשבילך, לא בשביל אף מצבה 

       

      תודה תודה לך שרה. התגובות שלך מהלב ומהבטן ומרגשות.

      שמחה כל כך לראותך מבקרת אצלי.

      שנה טובה יקרה

      Clipart of a Cartoon Happy Chubby White Senior Woman Holding a Tray of Fresly Baked Brownies - Royalty Free Vector Illustration © Dennis Cox #1363048

        4/10/16 14:39:
      מצמרר, מקסים, עצוב. אני מקווה שהשנה תהיה שנה טובה. טובה יותר ...
        4/10/16 14:37:
      מרגש עד דמע. מדהים. עצוב עצוב עצוב. בחירת השירים והכתיבה כולה נפלאה מגיע לך פרח לראש השנה, פרח בשבילך, לא בשביל אף מצבה .....
        30/9/16 11:53:

      צטט: eyalees 2016-09-29 10:40:00

      משתתף בצערך, כל כך הרבה דברים קרו אצלכם בתאריך הזה שבעצם ממש נשמע מוזר. הוספת שיר מאוד יפה.
         שנה טובה לכם, הרבה בריאות ושנה של בשורות טובות

      Related image

      תודה תודה.

      אכן צער גדול מנשוא, אך יש גם שמחות. ככה זה בחיים כנראה, שום דבר לא בא "בזול" אולי כדי שנעריך את החיים עצמם, שלנו, של אחרים.

      לא על כולם זה פועל לצערי.

        30/9/16 11:49:

      צטט: קנולר 2016-09-26 13:52:43

      מילה אחת נכון: יום הולדתו של אבי המנוח שנהרג במלחמה ולא הכרתיו היה ב8.9. באותו תאריך הייתה ברית המילה של בכורי ששמו השני שניתן לו הוא אר"י. רק ביום של הברית נודע לי כי זה היה שמו היהודי של אבי שמת בין שני התאריכים הפרידו 26 שנים.

      Related image

      וזה לא מקרה, אין מצב.

      בעיני זה מדהים, עצוב לצד שמח, חיים מול מוות.

       

        30/9/16 11:44:

      צטט: רעש על נעל שטוחהמשפחה 2016-09-25 13:23:46

      יו כמה עצב! החיים חזקים יותר ואת בטח גם. שאי ברכה לשנה מוארת וטובה.

      Image result for ‫חיבוק‬‎

      זה אינו מראה של העצב, זה קצה המזלג שלו שיוצא טיפין טיפין אחרי שנים שהיה עמוק בפנים ופחד לצאת שמא הוא יפרק אותי לחתיכות.

        30/9/16 11:40:

      צטט: ~בועז22~ 2016-09-25 03:31:51

      מישהו (חכם לטעמי...) אמר לי פעם שאין דבר כזה, מקריות..., החיים פשוט מורכבים מהמון מקרים... (:

      Related image

      לא יעזור לך ולא לו - אין מקרים.

      אני לא מאמינה שיש, מאמינה שכל דבר קורה עם סיבה. לא תמיד יודעים אותה, לפעמים אחרי הרבה שנים מבינים, לפעמים לעולם לא.

       

        30/9/16 11:37:

      צטט: שרה בכור 2016-09-25 00:01:16

      תודה על השיתוף,

      אכן גם אני נוהגת לא פעם להתבונן בצירופי מקרים להתרגש מהם, להתפעם אפילו.


      הערגה אל מה שמעבר לגוף ולנפש,

      סימון רוחניות לא כהישג, לא כהוכחה אלא כדרך,

      כנתיב אמיץ לדרך (קשה, מצחיקה ואבסורדית) בה כל פעם כמחדש נדרש מאיתנו להתגבר

      על האבסורד במהלך חווייתינו בחיים.ו

       

      מה שלי מתקשר לכך זהו שירו של חנוך לוין, המעלה בקריאתי את השאלה....

       

      פנים של ילד באגם


      פנים של ילד באגם,
      לא משתקפים – הפנים עצמם,
      נגרפים בהילוך אטי,
      למעלה עננים שטים.

      בחלון רחוק מבט אמו,
      לא משתקף – המבט עצמו,
      היא מחכה, והוא לא בא,
      עננים שטים בשלווה רבה.

      דברים שניסינו לשיר ולומר,
      לא השתקפות – רק הדבר.

       

      חנוך לוין, אחרון

      סימן קריאה\הקיבוץ המאוחד, תל אביב 2003, עמ' 401

      --

      Image result for ‫שנה טובה divider‬‎

       

      תודה, המילים שלך והשיר שבחרת לצרף כל כך ברוח הדברים שלי, מתאימים, ממשיכים אותם - ומרגישים אותם, פשוט מופלא.

      תודה

        30/9/16 11:35:

      צטט: צבע השרב 2016-09-24 23:57:56

      חיבוק יקרה פוסט מרגש ונוגע ♥

      Image result for ‫שנה טובה divider‬‎

      תודה

        30/9/16 11:32:

      צטט: דויד קאופר 2016-09-24 23:29:19

      18.9 הוא צירוף של 2 תשיעיות. כבר לפני המון שנים, גיליתי שכל האירועים המשמעותיים בחיי - הטובים כמו גם הרעים - נפלו בתאריכים בהם המספר 9 מככב. ניסיתי למצוא הגיון בצירופים ולא עלה בידי (עד כה). ניסיתי לשאול ״יודעי דבר״ ואיש לא סיפק לי תשובה מתקבלת על הדעת. אז אני ממשיך לתהות ולחפש תשובות. אם אמצא, אעדכן אותך... :)

      Related image

      שמחה לראותך מאד, גם נתת לי הארה רצינית וחשובה בהערה שלך.

      חבל שלא רשמתי ואינני זוכרת תאריכים משמעותיים בחיי כדי לבדוק את התיאוריה הזו לגבי.

      איכשהו משום מה אני בטוחה שאתה צודק, גם לגבי הכאובים וגם לגבי השמחים.

      אני חושבת שכדאי שתנסה אצל נומרולוג בעניין ודווקא יש לי על מי להמליץ לך, אם אתה רוצה לבדוק אפיק נוסף.

      תודה, שנה טובה איש

        30/9/16 11:29:

      צטט: רחלי בן-צור 2016-09-24 22:22:33

      עצוב וכואב. בשמחה הייתי מוותרת על סוג כזה של מקריות.

      Related image

      כולנו, זה לא קל לשאת מקריות כזו, לכאוב, לאהוב, להתגעגע כך והכל אותו תאריך בכל שנה.

        30/9/16 11:27:

      צטט: שלויימה 2016-09-24 22:07:09

      היי בונבונייטה השבוע חשבתי על איזה חבר רחוק שלא ראיתי כבר 4 שנים וכמה שעות אחר כך הלכתי להצגה בעיר אחרת - מרחק של 200 ק'מ מהבית שלי ובכניסה אני עומד בתור ליד אותו אדם - כתף לכתף ...0אני באמת מתפלא שאין לאלהים דברים קצת יותר חשובים לעשות מה עם הטבח בסוריה ? מה עם שאר הבעיות בעולם ? אין לאלהים זמן לטפל בזה אבל לטרוח ולהפגיש אותי עם החבר הזה - לזה יש לו זמן אני מציע לקרוא להצבעת אי אמון את אלהים הוא לא עושה את מה שהוא אמור לעשות.!!!

      Image result for ‫שנה טובה divider‬‎

      הוא עושה אלא שכנראה אנו קטונו מלהבין את ההגיון שבהם. יש סיבה לכל דבר.

      אה, אני פשוט קוראת לזה בשם אחר, לא אלוהים.

        30/9/16 11:25:

      צטט: א ח א ב 2016-09-24 16:21:03

      שנה טובה. חמה ושוקקת!!

       

       

      תודה    חיוך

        30/9/16 11:25:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2016-09-24 15:15:31

      אוי ואבוי...

       

      אני אין לי עסקים עם הטמיר הנעלם

       

      נשגב

       

      נשגב מבינתי

       

      חשה רק שאנו מפנימים את אהובינו עם לכתם

       

      ומתנחמת בכך,

      (וגם אצלי - אצלנו לא ממש היה פיקניק, בלשון המעטה, בוחרת מ

      ככל הניתן להתמקד ביש, ולא באין). 

      Image result for ‫שנה טובה divider‬‎

      אני מאמצת ללבי את האהובים שאינם יותר אתנו, יחד עם האהובים שכאן באהבה גדולה, לא שוכחת אותם ולא שמה אותם בצד. כאב ושמחה הם החיים ביחד אומרים לא?!

        30/9/16 11:23:

      צטט: goodyear2016 2016-09-24 10:17:54

       

      מקריות . ה' רקם . קרמה . התאריך מעניין מאוד 18.9 . = 1+8 = 9 = 9+9 = 18 = 9 . מרתק ללא ספק . אומרים שיש מחזוריות בחיי אדם בכל 9 שנים . 9 ירחיי לידה . ו - 18 = חי . תשימי לב לתאריך הזה הוא חשוב בחייך . תדליקי נר כל פעם בערב הזה ותבקשי שכל הרע ייהפך לטוב .

      Image result for ‫שנה טובה divider‬‎

      תודה תודה על ההארה, לא הסתכלתי בזה מעולם מהכיוון הזה.

       

        30/9/16 10:15:

      צטט: חני.א 2016-09-24 10:17:04

      יקירה אין מה לעשות לגבי גלגל העונות וגלגל החיים,רק להבין שהכל הוא זמני כאן ואנחנו אורחים פורחים לרגע.
      אז שתהיה שנה טובה כי בכל זאת היא מופיעה כל שנה בין אם אנו נהיה פה או לא...
      חיבוק גדול ותמשיכי עם פוסטים כאלה מרגשים ומעניינים.תודה

      Related image

      תודה, הרבה בריאות וחיוכים לא רק בעיניים, גם בלב.

        29/9/16 23:31:

      צטט: שושנה13 2016-09-24 09:01:08

      שיר יפה... ביצוע יפה... ואין כמו אבא.

       

      תודה

        29/9/16 23:31:

      צטט: קלמן שתיים 2016-09-24 00:24:11

      זה משפט חכם כזה ששומעים פעם אחת ומאז לא מפסיק לזמזם בראש, בטוחה שלא המצאת אותו? איך לא נתקלתי בו עד עכשיו, בדקתי בגוגל וגם שם מופיע רק האזכור שלך, לפי המשפט הזה אלוהים עצמו הוא מקרי ביותר, וזה אולי מה שמצא חן בעיניי, אני אגב נולדתי בראש השנה ועברתי ברית מילה במוצאי יום כיפור.

      Related image

      זה כי אתה אחד הדברים הטובים שקרו ב"אזור הזמן הזה" ויש עוד. אבל באיזה תאריך ממש נולדת? לא באותו תאריך אותו יום נכון?

       

        29/9/16 23:29:

      צטט: באבא יאגה 2016-09-23 20:20:45

      המקריות, היא דרכו של האלוהים להלך על פני האדמה בעילום שם. זה משפט יפה שלא הכרתי אותו, נדמה לי שיש בו אמת גדולה. תודה רבה, בונבון, שתהיה שנה טובה ומלטפת ותודה גם על שירה של תרצה אתר

      Image result for broken heart graffiti

      תודה באבא יאגה

        29/9/16 23:27:

      צטט: רונית אברהם 2016-09-23 20:06:57

      אלוהים מתהלך בינינו...אין דבר מקרי.

       

      אכן.

      הוא ושליחיו מהלכים בינינו בעילום שם, צריך כל אחד לזכור זאת, ולא להתעלם מאף "שקוף" שהוא, בין אם הוא קבצן או חתול עזוב.

      Image result for broken heart graffiti

        29/9/16 23:26:

      צטט: נטעהתמר 2016-09-23 19:35:47

      בונבונייטה יקרה, יש הפרדה בין מקריות ל"גורל", מקריות זה מה שאת מתארת כאן, אך יש כאן סוג של פרשנות לכיוון "גורל" - ובעניין הזה אוסיף משהו קטן משלי - סבתי היתה מדברת הרבה על "מזל", וכילדה מאוד היייתי כועסת, כי כבר אז הבנתי את המושג כ"גורל", משהו שלא ניתן לשנות. נסי לראות את התאריך הזה כ-שינוי, ותראי שהניבוי לפעמים מגשים את עצמו. שנה מאושרת וטובה

      Related image

      לא מסכימה אתך בנקודה, אך תודה על דברייך המחבקים.

        29/9/16 23:24:

      צטט: HagitFriedlander 2016-09-23 18:43:12

      וואו כמה לא מקרי המקריות הזו שכה עצובה ומטלטלת...חיבוק♥ והשיר נוגה גם כל כך כל כך♥

      Image result for broken heart graffiti

      תודה

        29/9/16 23:23:

      צטט: סוקראטס 1 2016-09-23 18:09:49

      מצמרר

      Image result for broken heart graffiti

      אין לך מושג עד כמה כשאתה חווה את הדברים, ברגע שאתה נזכר בבהלה ש..... כן, זה התאריך הזה....

        29/9/16 23:21:

      צטט: boby28 2016-09-23 18:06:01

      שיר יפה.לא קל, מה שאת מספר פה, לקבל ככה את החג, אבל לפחות יש לכם אחד את השני. בכל אופן שתהיה שנה טובה.

      Related image

      אכן לא קל.

      תודה

       

        29/9/16 23:20:

      צטט: missconception 2016-09-23 17:29:28

      השיר שבחרת לצרף, אהוב עליי ביותר.
      ביני לביני, הקדשתי אותו לאבי שנפטר בתאונה כשהייתי ילדה.
      שתהיה שנה טובה. אמן.

      Image result for broken heart graffiti

      כנ"ל, השיר הוקדש לאבא ולבן דודי, אנו משמיעים אותו לפעמים כשאנו הולכים לבקרם.

        29/9/16 23:18:

      צטט: צוריאל צור 2016-09-23 17:10:42

       " סוף דבר הכול נשמע. את האלוקים ירא ואת מצוותיו שמור, כי זה כול האדם"

      (קהלת, פסוק סיום..)

       

      חיבוק ענק בונבונייטה ושלא תדעו עוד צער.

      שום דבר לא מקרי בחיינו בעולם ההבל הזה..

       

      שבת שלום :)

      Image result for dividers

      אמן, תודה

      שנה טובה בתקווה להבא רק דברים שמחים

        29/9/16 23:13:

      צטט: אורנה ע 2016-09-23 16:43:28

      כמה עצב וכאב.

      Image result for crying hearts

      כל כך הרבה שלקח הרבה יותר 10 שנים כדי להעיז בכלל להתחיל לדבר על זה, קצת להוציא.

       

        29/9/16 23:10:

      צטט: קלועת צמה 2016-09-23 15:06:13

      יפה ההגדרה למקריות. האם זה משהו שנקבע מראש, או שמתארגן ברגע נתון בהתאם לנסיבות, זאת לעולם לא נדע. עניין של אמונה. כך או כך, צר לי שאירועים כה עצובים וכואבים ארעו

      Image result for dividers

      תודה.

      הרבה מעבר לעצובים. יש דברים כאלה, דברים מעבר, שמשנים ובעלי השלכות על כל החיים, כמו שיש גם דברים שמחים.

      ככה זה.

       

       

        29/9/16 21:53:

      צטט: * חיוש * 2016-09-23 14:03:48

      בונבוניטה יקרה לי נשיקה

      קראתי אותך וחשתי צמרמורת בכל גופי

      אני לא הכרתי את המשפט הזה עד עכשיו,

      אבל אני מאמינה שרוב הפעמים הם לא צירוף מיקרים 

      וכמו שכתוב בקבלה  ( הבאתי מהנייט )

      תורת הסוד גורסת כי אין מקריות בעולם, וכי קיימת סיבה שורשית

      לכל מה שקורה איתנו בחיים האלה. 

      היקום זימן לך אפשרות לבקר את קבר אביך מנוחתו עדן.

      שתיבדלי לחיים ארוכים וטובים

      * כוכב אהבה ממני, חיבוקים אוהבים ונשיקות חמות לליבך

      שבת טובה יקירה

      Image result for dividers

      אני ממש מרגישה כך בדיוק כפי שכתבת.

      תודה חברה.

      היקום אכן זימן לי אפשרות לבקר אצל אבא, ומאד רציתי

      ולא הזדמן לי.

      שנה טובה חברה

        29/9/16 21:51:

      צטט: נומיקן 2016-09-23 12:53:08

      אוי כמה עצב. ומתחת לכותרת "מקריות" אני קוראת את התהייה, האם זה מקרי? כן, זה מקרי ועם כל העצב... שתהיה שנה טובה...

      Image result for dividers

      אז זהו, שאני חושבת שאין מקריות בעולם הזה, לא רק בשל התאריך הזה, בדיעבד בגלל הרבה דברים שקרו בחיים, ממש כך, כמו בפתגם.

      שנה טובה, עם כל העצב, גם יש שמח, כמו בחיים.

        29/9/16 21:49:

      צטט: אם החיטה 2016-09-23 07:52:18

      את והבן דוד והבת-דודות באותו גיל? הייתם קשורים מאד? גדלתם יחד? ספרי עליו קצת. אני לא אוהבת חגים, זה לא טבעי, גם לא סופי שבוע. יש יום ולילה ועונות שנה וזה מספיק לדעתי.

      Image result for dividers

      אנו ממש לא אותו גיל, היינו קשורים כי היינו באותה סביבת גיל. לא ממש גדלנו יחד כי גרנו ערים שונות אך היינו מתראים די הרבה. על בןד דודי נתתי היפר לינק אפשר לראות אותו שם בפוסט שכתבה לזכרו אחותו, אחת מהן מבנות דודי ביום, בתאריך הזה.

      גם אני לא אוהבת במיוחד חגים, לא שונאת, אך גם לא אוהבת. סופי שבוע אהבתי כשהייתי בלחץ של סדר יום קבוע עבודה וכאלה.

       

        29/9/16 10:40:

      משתתף בצערך, כל כך הרבה דברים קרו אצלכם בתאריך הזה שבעצם ממש נשמע מוזר. הוספת שיר מאוד יפה.
         שנה טובה לכם, הרבה בריאות ושנה של בשורות טובות

        27/9/16 20:32:

      צטט: rossini 2016-09-23 06:23:30

      לא מאמין במיקריות.

      Related image

      גם אני לא.

      והידיעה על כך מעציבה ולא ברורה עוד יותר נוכח כל אלה.

        27/9/16 20:26:

      צטט: האור מתוך החושך 2016-09-22 23:24:28

      באופן רגשי התקשיתי לקרוא, את מילותיך הנוגות.רק מה שמעט מציק חי, הינו ביום. האירוע "18". הרי 18 בגימטריה הינו "חי", וכאן נתקלנו בכמה מקרי מוות.

       

      תאר לעצמך אם אתה התקשית לקרוא רגשית, איך אנו מרגישים מאז שנה אחרי שנה בערב ראש השנה?

      כן, ולא שכחתי את מה שאומרות האותיות 18, עצוב לאין סוף.

      ''

        27/9/16 20:22:

      צטט: דוקטורלאה 2016-09-22 21:51:55

      אני מאמינה כי אוסף ימי אבלות הוא נורא בראשית התרחשותם. אבל לאחר שנים, שארית השנה היא נעימה ומאושרת. יש בכך נחמה פורתא...

      Related image

      החיים הם עירוב של דברים, אפור, שחור, לבן, בהמוני גוונים. יש כאב ויש שמחה. כשהכאב בא במנות מרוכזות כאילו ב"מקריות" קשה במיוחד לכאוב את הכל ביחד.

      שנה טובה, בריאה, ומחוייכת

       

        26/9/16 13:52:
      מילה אחת נכון: יום הולדתו של אבי המנוח שנהרג במלחמה ולא הכרתיו היה ב8.9. באותו תאריך הייתה ברית המילה של בכורי ששמו השני שניתן לו הוא אר"י. רק ביום של הברית נודע לי כי זה היה שמו היהודי של אבי שמת בין שני התאריכים הפרידו 26 שנים.
      יו כמה עצב! החיים חזקים יותר ואת בטח גם. שאי ברכה לשנה מוארת וטובה.
        25/9/16 03:31:
      מישהו (חכם לטעמי...) אמר לי פעם שאין דבר כזה, מקריות..., החיים פשוט מורכבים מהמון מקרים... (:
        25/9/16 00:01:

      תודה על השיתוף,

      אכן גם אני נוהגת לא פעם להתבונן בצירופי מקרים להתרגש מהם, להתפעם אפילו.


      הערגה אל מה שמעבר לגוף ולנפש,

      סימון רוחניות לא כהישג, לא כהוכחה אלא כדרך,

      כנתיב אמיץ לדרך (קשה, מצחיקה ואבסורדית) בה כל פעם כמחדש נדרש מאיתנו להתגבר

      על האבסורד במהלך חווייתינו בחיים.ו

       

      מה שלי מתקשר לכך זהו שירו של חנוך לוין, המעלה בקריאתי את השאלה....

       

      פנים של ילד באגם


      פנים של ילד באגם,
      לא משתקפים – הפנים עצמם,
      נגרפים בהילוך אטי,
      למעלה עננים שטים.

      בחלון רחוק מבט אמו,
      לא משתקף – המבט עצמו,
      היא מחכה, והוא לא בא,
      עננים שטים בשלווה רבה.

      דברים שניסינו לשיר ולומר,
      לא השתקפות – רק הדבר.

       

      חנוך לוין, אחרון

      סימן קריאה\הקיבוץ המאוחד, תל אביב 2003, עמ' 401

        24/9/16 23:57:
      חיבוק יקרה פוסט מרגש ונוגע ♥
        24/9/16 23:29:
      18.9 הוא צירוף של 2 תשיעיות. כבר לפני המון שנים, גיליתי שכל האירועים המשמעותיים בחיי - הטובים כמו גם הרעים - נפלו בתאריכים בהם המספר 9 מככב. ניסיתי למצוא הגיון בצירופים ולא עלה בידי (עד כה). ניסיתי לשאול ״יודעי דבר״ ואיש לא סיפק לי תשובה מתקבלת על הדעת. אז אני ממשיך לתהות ולחפש תשובות. אם אמצא, אעדכן אותך... :)
        24/9/16 22:22:
      עצוב וכואב. בשמחה הייתי מוותרת על סוג כזה של מקריות.
        24/9/16 22:07:
      היי בונבונייטה השבוע חשבתי על איזה חבר רחוק שלא ראיתי כבר 4 שנים וכמה שעות אחר כך הלכתי להצגה בעיר אחרת - מרחק של 200 ק'מ מהבית שלי ובכניסה אני עומד בתור ליד אותו אדם - כתף לכתף ...0אני באמת מתפלא שאין לאלהים דברים קצת יותר חשובים לעשות מה עם הטבח בסוריה ? מה עם שאר הבעיות בעולם ? אין לאלהים זמן לטפל בזה אבל לטרוח ולהפגיש אותי עם החבר הזה - לזה יש לו זמן אני מציע לקרוא להצבעת אי אמון את אלהים הוא לא עושה את מה שהוא אמור לעשות.!!!
        24/9/16 16:21:
      שנה טובה. חמה ושוקקת!!

      אוי ואבוי...

       

      אני אין לי עסקים עם הטמיר הנעלם

       

      נשגב

       

      נשגב מבינתי

       

      חשה רק שאנו מפנימים את אהובינו עם לכתם

       

      ומתנחמת בכך,

      (וגם אצלי - אצלנו לא ממש היה פיקניק, בלשון המעטה, בוחרת מ

      ככל הניתן להתמקד ביש, ולא באין). 

        24/9/16 13:09:

      צטט: דוקטורלאה 2016-09-22 21:51:55

      אני מאמינה כי אוסף ימי אבלות הוא נורא בראשית התרחשותם. אבל לאחר שנים, שארית השנה היא נעימה ומאושרת. יש בכך נחמה פורתא...

      Related image

      יש גם דברים טובים שקרו לנו במשפחה בתקופה זו, אך צירוף ימי האבל והכאב לתאריך אחד ספציפי קשה מאד. ובעצם, זה אינו חשוב, זה היה כואב אותו דבר אם הם היו מפוזרים, אלא שהמקריות של צירופם יחד מתעתעת וקשה להאמין שהיא מקרית, כי כאמור אין מקריות בחיים, לדעתי ולהרגשתי.

        24/9/16 13:06:

      צטט: flora2001 2016-09-22 21:48:41

      כן קורים צרופי מקרים מוזרים ובלתי מוסברים . יפה אמרת : אבי "עבר לגור עם בן דודי" . ידוע שלחלוק את השמחה עם חבר ,מכפיל אותו ולחלוק עצב מקטין אותו.

       

      תודה

       

      ''

        24/9/16 10:17:

       

      מקריות . ה' רקם . קרמה . התאריך מעניין מאוד 18.9 . = 1+8 = 9 = 9+9 = 18 = 9 . מרתק ללא ספק . אומרים שיש מחזוריות בחיי אדם בכל 9 שנים . 9 ירחיי לידה . ו - 18 = חי . תשימי לב לתאריך הזה הוא חשוב בחייך . תדליקי נר כל פעם בערב הזה ותבקשי שכל הרע ייהפך לטוב .
        24/9/16 10:17:

      יקירה אין מה לעשות לגבי גלגל העונות וגלגל החיים,רק להבין שהכל הוא זמני כאן ואנחנו אורחים פורחים לרגע.
      אז שתהיה שנה טובה כי בכל זאת היא מופיעה כל שנה בין אם אנו נהיה פה או לא...
      חיבוק גדול ותמשיכי עם פוסטים כאלה מרגשים ומעניינים.תודה

        24/9/16 09:01:
      שיר יפה... ביצוע יפה... ואין כמו אבא.
        24/9/16 00:24:
      זה משפט חכם כזה ששומעים פעם אחת ומאז לא מפסיק לזמזם בראש, בטוחה שלא המצאת אותו? איך לא נתקלתי בו עד עכשיו, בדקתי בגוגל וגם שם מופיע רק האזכור שלך, לפי המשפט הזה אלוהים עצמו הוא מקרי ביותר, וזה אולי מה שמצא חן בעיניי, אני אגב נולדתי בראש השנה ועברתי ברית מילה במוצאי יום כיפור.
        23/9/16 20:20:
      המקריות, היא דרכו של האלוהים להלך על פני האדמה בעילום שם. זה משפט יפה שלא הכרתי אותו, נדמה לי שיש בו אמת גדולה. תודה רבה, בונבון, שתהיה שנה טובה ומלטפת ותודה גם על שירה של תרצה אתר
        23/9/16 20:06:
      אלוהים מתהלך בינינו...אין דבר מקרי.
        23/9/16 19:35:
      בונבונייטה יקרה, יש הפרדה בין מקריות ל"גורל", מקריות זה מה שאת מתארת כאן, אך יש כאן סוג של פרשנות לכיוון "גורל" - ובעניין הזה אוסיף משהו קטן משלי - סבתי היתה מדברת הרבה על "מזל", וכילדה מאוד היייתי כועסת, כי כבר אז הבנתי את המושג כ"גורל", משהו שלא ניתן לשנות. נסי לראות את התאריך הזה כ-שינוי, ותראי שהניבוי לפעמים מגשים את עצמו. שנה מאושרת וטובה
        23/9/16 18:43:
      וואו כמה לא מקרי המקריות הזו שכה עצובה ומטלטלת...חיבוק♥ והשיר נוגה גם כל כך כל כך♥
        23/9/16 18:09:
      מצמרר
        23/9/16 18:06:
      שיר יפה.לא קל, מה שאת מספר פה, לקבל ככה את החג, אבל לפחות יש לכם אחד את השני. בכל אופן שתהיה שנה טובה.
        23/9/16 17:29:

      השיר שבחרת לצרף, אהוב עליי ביותר.
      ביני לביני, הקדשתי אותו לאבי שנפטר בתאונה כשהייתי ילדה.
      שתהיה שנה טובה. אמן.

        23/9/16 17:10:

       " סוף דבר הכול נשמע. את האלוקים ירא ואת מצוותיו שמור, כי זה כול האדם"

      (קהלת, פסוק סיום..)

       

      חיבוק ענק בונבונייטה ושלא תדעו עוד צער.

      שום דבר לא מקרי בחיינו בעולם ההבל הזה..

       

      שבת שלום :)

        23/9/16 16:43:
      כמה עצב וכאב.
        23/9/16 15:06:
      יפה ההגדרה למקריות. האם זה משהו שנקבע מראש, או שמתארגן ברגע נתון בהתאם לנסיבות, זאת לעולם לא נדע. עניין של אמונה. כך או כך, צר לי שאירועים כה עצובים וכואבים ארעו
        23/9/16 14:03:

      בונבוניטה יקרה לי נשיקה

      קראתי אותך וחשתי צמרמורת בכל גופי

      אני לא הכרתי את המשפט הזה עד עכשיו,

      אבל אני מאמינה שרוב הפעמים הם לא צירוף מיקרים 

      וכמו שכתוב בקבלה  ( הבאתי מהנייט )

      תורת הסוד גורסת כי אין מקריות בעולם, וכי קיימת סיבה שורשית

      לכל מה שקורה איתנו בחיים האלה. 

      היקום זימן לך אפשרות לבקר את קבר אביך מנוחתו עדן.

      שתיבדלי לחיים ארוכים וטובים

      * כוכב אהבה ממני, חיבוקים אוהבים ונשיקות חמות לליבך

      שבת טובה יקירה

        23/9/16 13:36:
      עצוב ומצער.
        23/9/16 12:53:
      אוי כמה עצב. ומתחת לכותרת "מקריות" אני קוראת את התהייה, האם זה מקרי? כן, זה מקרי ועם כל העצב... שתהיה שנה טובה...
        23/9/16 07:52:
      את והבן דוד והבת-דודות באותו גיל? הייתם קשורים מאד? גדלתם יחד? ספרי עליו קצת. אני לא אוהבת חגים, זה לא טבעי, גם לא סופי שבוע. יש יום ולילה ועונות שנה וזה מספיק לדעתי.
        23/9/16 06:23:

      לא מאמין במיקריות.

      באופן רגשי התקשיתי לקרוא, את מילותיך הנוגות.רק מה שמעט מציק חי, הינו ביום. האירוע "18". הרי 18 בגימטריה הינו "חי", וכאן נתקלנו בכמה מקרי מוות.

        22/9/16 21:51:
      אני מאמינה כי אוסף ימי אבלות הוא נורא בראשית התרחשותם. אבל לאחר שנים, שארית השנה היא נעימה ומאושרת. יש בכך נחמה פורתא...
        22/9/16 21:48:
      כן קורים צרופי מקרים מוזרים ובלתי מוסברים . יפה אמרת : אבי "עבר לגור עם בן דודי" . ידוע שלחלוק את השמחה עם חבר ,מכפיל אותו ולחלוק עצב מקטין אותו.

      ארכיון

      פרופיל

      bonbonyetta
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין