חברי מוני כתב על פרשת השבוע  "והיה, כי-תבוא אל הארץ, אשר יהוה אלוהיך, נתן לך נחלה:  וירשתה, וישבת בה. ולקחת מראשית כל פרי האדמה, אשר תביא מארצך אשר יהוה אלוהיך נותן לך - ושמת בטנא:  והלכת, אל המקום, אשר יבחר יהוה אלוהיך, לשכן שמו שם".  עם ישראל עמד רגע לפני כניסתו לארץ ישראל ומצווה על ידי משה במצוות הביכורים, מסביר האור החיים הקדוש שלא לחינם כתבה התורה "והיה כי תבוא אל הארץ"   משמעות המילה והיה היא שמחה, והכוונה היא שיש לשמוח בישוב ארץ ישראל, כאשר מכירים במטרה הגדולה הזו של ישוב ארץ ישראל,גם יבול החקלאי מקבל משמעות נוספת. בפרשה שלנו מוזכרת מצוות הביכורים - "ולקחת מראשית כל פרי האדמה".  כאשר מתחילים הפירות לגדול,  חשוב להכיר טובה ולומר תודה על השפע שקיבלנו, החקלאי צריך לקחת מהפירות הראשונים שגדלו בקרקע שלו ולהביא אותם אל הבית המקדש, ושם לומר תפילה המבטאת אמירת תודה ושמחה:"הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה, אשר נתתה לי ה'", כך נוצר חיבור בין העשייה האישית של החקלאי אל המקום שמאחד סביבו את כל עם ישראל בית המקדש. היינו מצפים שהחקלאי שמביא את הביכורים יבטא את שמחתו והודאתו על הפירות שקיבל בלבד, אבל למרבה הפלא, הוא מזכיר כמה דברים נוספים, לא רלוונטיים לכאורה, מההיסטוריה של עם ישראל:"ארמי אבד אבי" - יעקב אבינו נרדף על ידי לבן הארצי,וכן "וירעו אותנו המצרים ויענונו ויתנו עלינו עבודה קשה" - עם ישראל שועבד במצרים , אך  אלוקים הוציא אותנו משם - "ויוצאנו ה' ממצרים ביד חזקה ובזוע נטויה", מדוע חשוב שהחקלאי שמביא את הביכורים יזכיר את ההיסטוריה? כאשר יש יבול חקלאי שגדל במשך השנה, ישנה שמחה בלבו של החקלאי על יבולו, ולכן חשוב שהוא ישמח לא רק על ההוה ועל גידולו העכשווי, אלא גם יזכור את העבר והעתיד, עלינו לזכור שאנו חלק משרשרת שמתחילה בעבר, אז קיבלנו כעם את השליחות של ישוב הארץ, וכך גם בחיינו בהווה אנו מכוונים למלא את התפקיד האישי שלנו כחלק מהעם. בעשייה הפרטית שלנו אנו מתאמצים  לתרום את חלקנו בבניית הבית הלאומי שלנו. איננו מסתפקים בהכרת טובה על השפע הכלכלי שאנו מקבלים אלא זוכרים את התפקיד והשליחות שלנו ובכך מעצימים את שמחתנו ומזכירים לכל אויבינו החפצים ברעתנו,  שבעצם רצונם הוא לגדוע את השליחות שלנו כאן בארצנו, ואת המסר הערכי  והמוסרי שלנו.  "ארצי אובד אבי" זו תופעה היסטורית אז - וגם היום!  תמיד קמים גויים שכל מטרתם לאבד את שם ישראל, הפירות הצומחים, ואחיזתנו האיתנה בארץ הם התשובה האמיתית לאוייבינו החפצים ברעתנו.

בפרשה קכב פסוקים 122.

גימטריה בפרשה: ויהיה שם לגוי גדול עצום ורוב = 877, זהו ששים רבוא = 877.

במתי מעט = 571, הם היו ה-70 נפש = 571.

השבוע לפני כה אלול 500 לפני הספירה הושלמה בניית החומה בירושלים על ידי  נחמיה.

כו אלול 1972 רצח הספורטאים במינכן, כז אלול 1993 נחתם הסכם אוסלו הראשון.

שבת שלום ומבורך שקט ושלו.

תודה למוני.