0 תגובות   יום שבת, 24/9/16, 06:40

 

 

''

 

שכחתי מעצמי, משהו קרה לזכרון. מחזיקה מחשבה בזכרון חזק-חזק, שלא תרפה ממני. להחזיק, לשחרר, להחזיק, לשחרר. אחת-שתיים-שלוש - 1,2,3. אולי הפעם זה יישכח לתמיד. הילדה עם הכי הרבה טראומות.

בא לי להיכנס לעולם מפחיד. ואז נזכרתי שיש לי תחליף, וגם לפסיכולוגית שלי - אם יקרה לה משהו חס וחלילה.תהיה ילדת טראומות חדשה - עודדתי את עצמי. אבל זה לא עודד, כי ריחמתי עליה. אולי זה משהו חיובי? אולי הטראומה חלפה והאובססיה תיעלם? לא, זה רע. התניה בין טוב לרע, לסוף העולם. גורל אכזר וחללית שמאיימת על כדור הארץ העגול.

 
טוב, נערים על המוח, נשחק אותה למוח כאילו לא קלטתי שמחכה סוף עולם. נשחק טיק-טאק ונבלבל למוח את החיים. 

להספיק. להספיק. להספיק. 1,2,3.המוח צריך הפוגה.ניתן לו לנשום מים באקווריום מלא דגים.

להרטיב את הראש בחפיפה.נראה לי שמישהו רודף אחריי,

בלי קשר.

היי! מה אתה עושה פה? זו רק אני פה! רודפת אחרי עצמי. לכן אסור לך להיות פה! כי זו רק אני. תמרור עצור מופיע לפניי, עם יד ב"סטופ". יד מקוללת, עם טבעות גלינג גלינג.הו, סוף סוף רעש שאני אוהבת, ולא את המוח שלי חושב.

רעש של כסף - בזבזתי יותר מדי בקניות שישי! עכשיו להתמתן .  אדם מתון לפניי, שמזיע באשכים. איכס! מרוב רעש באוזניים אני הוזה בדמיונות.  

אולי כדאי לנקות עם מקל אוזניים את האוזניים ולסלק את הדמות שלו מראשי. כן, כדאי.-

זו המשימה העכשווית! דף לפניי עם משימות לעשות ומשימות מחוקות -

שכבר עשיתי.

מרגישה פרנואידית. כנראה שהגיע הזמן ללכת לשירותים, שם אוכל להירגע מקריאת עיתון לשחרר קוביות חומות ומרובעות. לשחרר קצת קיטור,

בקריאת עיתון יומי. נשימת הקלה..אותיות מודפסות בשחור ולבן. 


אימצתי לאחרונה את השילוב הזה, ממנו התחמקתי כבר כמה שנים.  שחור-לבן זה הכי לא אני. עכשיו את יודעים את הסוד שלי. אני צבעונית בדרך כלל.מה גרם למהפך?

השלמתי עם העובדה שהחיים והמוות הם הפכים, השלמתי עם זה שהמוות הוא חלק מהחיים,

החלק השחור, ועם החיים -

החלק הלבן. המעגל הזה, גלינג! משהו השתנה,

צלצול של חיים-מוות -  נשימת הקלה.

 
אולי הטראומות עברו סוף סוף? לא, איאלץ לחיות איתן כל החיים. להילחם כל פעם מחדש, להילחם בגלגל מים שלא נעלם. לא נורא,

אלו החיים. סה לה וי.וזה לא אומר שיקרה עכשיו משהו רע כי חשבתי על כך. מותר לחשוב מחשבות רעות או שליליות.

i wont let go. התנתקתי.

קופיפה, איפה את כעת? 

אני בטראומה, מלקטת עלים ואוכלת אותם

.יופי, תנשמי, ותחזרי לתחושה הבסיסית שלך. תדביקי רגליים . להרגיש את עצמך חזק.

 

זהו, עבר. בדיקת דם שהצליחה.

עכשיו את יכולה להלך על זרי דפנה ולהירדם עד הבוקר. עכשיו בוקר.אה, נכון. אז ד"ש לכוכבים שנעלמים, אבל רק ללילה זה, מחר הם יצוצו מחדש. יאללה לישון! בירה ולישון. את ב'טברנה'. והזכרון חזר לעצמו. מוח שלם, יאיי! השלמתי עם עובדות החיים...? כנראה. :)

 

דרג את התוכן: