כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    עו"ד נועם קוריס

    הבלוג של עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר

    עו"ד נועם קוריס - על עיכוב והקפאת הליכים בחדלות פרעון

    0 תגובות   יום ראשון, 25/9/16, 22:34

    עו"ד נועם קוריס - על עיכוב והקפאת הליכים בחדלות פרעון

    המשאבים הרבים הנדרשים לחברה חדלת פירעון ו/או על סף חדלות הפירעון בהגנה מול תביעות רבות של נושים יכולים כשלעמם להביא לקריסתה של החברה ולפגיעה מצרפית בנושים, במשתתפים ואף בציבור בכללותו.  יודגש, שלעולם הקפאת ההליכים או עיכוב ההליכים אינם סעד או מטרה כשלעצמה, שכן הקפאת ההליכים נועדה לאפשר את הבראתה של החברה ועיכוב ההליכים נועד על מנת לוודא חלוקה 'מכובדת' ואחידה של הדיבידנדים לנושים בפירוק.

     

    עיכוב או הקפאת הליכים משמש בשלב הראשוני לייצוב ראשוני לצורך 'הבהרת התמונה', כאשר לא פעם כאשר נכנס הנאמן לתפקידו החברה מצויה על סף קריסה או בעיצומה של קריסה ובמצב המאיים לשתק את פעילותה תוך תקופה קצרה.[1] 

    תקנה 41(ב) לתקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), תשס"ב-2002, קובעת:

    "41(ב) בקשה להקפאת הליכים תכלול בין השאר: 

        (1)    כל העובדות הנוגעות לבקשה להקפאת הליכים, פרק הזמן שלגביו מבוקשת הקפאת ההליכים והנימוקים למתן צו הקפאת הליכים;

    (2)    פירוט תזרים המזומנים, היקף ועלויות הייצור, היקף ועלויות השיווק ושינויים ארגוניים בתקופה שבה יוקפאו ההליכים;

    (3)    עמדתם של הנושים המהותיים, ככל שידועה למבקש."

     

    בפש"ר 1896/02 יובל גד נ' נגה אלקטרוטכניקה בע"מ[2] נאמר, כי: "משמעות הצו אינה טכנית פורמלית בלבד, במובן של הקפאת הליכים משפטיים גרידא לתקופה קצובה, בתקווה כי יארע נס, וכי וכי החברה חדלת הפירעון תתאושש בתקופה זו בכוחות עצמה. עסקינן בפסק זמן במהלכו עוברת החברה שינוי תפיסה של ממש, מבחינת יחסיה עם הסובב אותה, והכל במטרה לנסות ולקום על רגליה כעסק חי (אם אפשרי הדבר), אשר יוכל להציע לנושיו הסדר ראוי".

    בעניין מילומר[3], קבעה אלשיך בין היתר, כי: "על פי ההלכה הפסוקה המעדיפה את השיקום על הפירוק, נותן בית המשפט לא פעם צווי הקפאת הליכים אף במצבים בהם החברה המבקשת הינה חדלת פירעון למעשה. אולם אין כל צורך להכביר במילים. כי יש לנקוט במדיניות אשר תעודד בקשות מהסוג המצוי בפני כעת, שהינן למעשה הגרעין הקשה של הקפאת הליכים קלאסי. אותו הסוג אליו מתייחס, בין היתר, Chapter 11           של דיני חדלות הפירעון האמריקאים. כך למשל, ובלא לקבוע מסמרות בעניין, ניתן להעיר כי במידה והחברה מבקשת ההקפאה עודה סולבנטית, אזי יהיה ליתן לה מרחב גדול יותר לגיבוש הסדר נושים, גם אם פרטיו אינם מגובשים עדיין בבקשה הראשונה"

    יוצא שסעיף 350 לחוק החברות, נועד לטיפול במצב דברים שכזה בדיוק – קרי, במצב של עסקים ההולכים ומדרדרים, הנושאים עימם סיכון הולך וגדל לקריסה, ובוודאי שאין הוא מחייב להמתין לקריסה עצמה. קרי, להתדרדרות הדברים עד לשלב האחרון, בו אף אם תינתן הקפאת הליכים, הרי שההבדל הלכה למעשה בין המהלכים שיבוצעו תחת אותה "מטריה" לבין המהלכים בפירוק הינו יחסי בלבד[4].

     

    ד"ר בהט בספרו[5] אף קבע, כי: "ללא הקפאת ההליכים, לעיתים לא תישאר כלל חברה שניתן לשקם, ומעקלים וממשי שיעבודים ירוקנו את החברה מתוכנה."

     

    ספרו של בהט שראה אור טרם הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע”ו-2016 אף המשיך בביקורת על המצב ששרר בעניין הקפאת ההליכים במנגנון דאז "אולם, לפחות כל עוד לא יהיה לחקיקה המשך כללי, כפי שהוצא בתזכיר חוק שיקום החברות, התשנ"א- 1995 ולאחרונה בתזכיר חוק החברות (תיקון הבראת חברות), התשע"א – 2010, עיוות התיקון את פני הדברים"

     

    הקפאת ההליכים כמובן מקובלת גם בהליכי הפש"ר וגם בהליכים דומים בארה"ב[6]עיכוב ההליכים הינו צו מניעה בעל תכולה רחבה וכנגד כלל נושי החברה. על מנת להביא לפירעון מוסדר כפי שהליך חדלות הפירעון מכווין, יש למנוע מצבים שבהם נושים מיומנים ינצלו את מיומנותם בגבייה מהירה על מנת להיפרע לעומת נושים אחרים. המטרה היא לעצור את כל ההליכים (למנוע מצב של "תפוס כפי יכולתך") עד לקביעת כלל הפרמטרים לפירעון מושכל ומסודר של כל הנושים. בפס"ד תורג'מן (הערה 5 לעיל)  השופטת אלשך הדגישה את נושא הגינות החלוקה בין הנושים. מדובר בסיטואציות בהן ישנם נושים רבים מול חייב משותף בהנחה שהחייב חדל פירעון- מראש מניחים שאין לחברה מספיק כסף לשלם לכל הנושים ויש יותר מידי התחייבויות. צריך אמצעי עזר שישמש לפירעון עפ"י סדר מסוים. ניתן היה לקבוע- "כל הקודם זוכה", אך הדין הישראלי קבע אחרת. לא ניתן לאפשר לכל נושה לפעול לבדו נגד הנושה ולכן הדין לא יכול היה להישאר ניטראלי ולא לקבוע הלכה בנושא. עיכוב הליכים הוא בעצם צו מניעה רוחבי כללי החוסה את הנושים מלגעת במשאבי החייב לפי שעה. המטרה היא להסדיר את התשלומים בין הנושים עפ"י הנחיית ביהמ"ש וכדי שאף אחד מהם לא ייקח את הכול מאחר והגיש תביעה קודם. כלומר, עיכוב ההליכים הוא אמצעי להגשמת שני יעדים: סדר פירעון וכן קידום הליך של הבראה. עניין זה מוביל למסקנה מעניינת- במקום שאנו מאמינים שסה"כ הקיים ברכוש הקיים של החייב לא יגדל, ואנו יודעים מהם הכללים עפ"י דין בעניין סדר הפירעון, אין טעם לבוא ולהגיד לנושה המובטח (שאמור להיפרע ראשון) לא לפרוע את חובו. מסיבה זו, מבחינה משפטית אנו רואים כי עיכוב ההליכים לא מכיל עצמו על נושים מובטחים. עם זאת, במקום שיש סברה וציפייה שהרכוש צפוי לגדול וע"י כך ניתן הנושים יוכלו להיפרע קצת יותר, יש לבצע פעולה של עיכוב הליכים כלפי כולם (כולל הנושה המובטח). על מנת להמחיש זאת הלכה למעשה, המחוקק בחר להשתמש בהבדל טרמינולוגי ובפועל יצר הבדל מהותי בדין הנוהג- בעוד שעיכוב הליכים לא מכיל עצמו על נושים מובטחים, סע' 350 לחוק החברות, העוסק בהבראה, קובע כי ניתן לקבל סעד של הקפאת הליכים המשפיעה על כולם.

     

    בפס"ד גרבש[7] (המחוזי) אנו נתקלים בחדשנות אשר מאוחר יותר קיבלה תמיכה גם בעליון- אלשייך מוסיפה כלל שיפוטי לכללים הסטאטוטוריים הקיימים אשר עוסק בהתערבות ביתרון הקיים לנושים המובטחים על מנת שלא לקפח את הנושים הלא-מובטחים. פסה"ד מבהיר כי יש לזכור שבין קבוצות הנושים השונות (בעלות דרגות עדיפות שונות) נוצר ניגוד עניינים המעורר סימני שאלה בהקשר לחופש הפעולה שניתן לנושים המובטחים להוסיף ולגבות מתוך הנכסים המשועבדים (מכוח חוק ההוצאה לפועל), גם במצבים של עיכוב הליכים (אשר לא משפיע על הנושים המובטחים). ייתכנו מצבים בהם נושה מובטח יחליט לממש את הנכס או להימנע מלממש עפ"י האינטרס האישי וזווית המבט שלו מבלי לשים לב לזכויות כלל הנושים וזכויות החייב עצמו. נקיטת המהלך של מימוש השעבוד של נושה מובטח באמצעות ההוצאה לפועל ומינוי כונס נכסים לכאורה "מקלה על הכאב" שכן הדבר נועד למנוע עשיית דין עצמי. עם זאת, מפסה"ד עולה כי הדברים אינם מושלמים- העדפות פרטיות של הנושה המובטח לעיתים נותנות את הטון הלכה למעשה ברגע המימוש גם אם קיים כונס נכסים מטעם ההוצאה לפועל. הנושה יכול להמתין עד שיקבל ריבית גבוהה על חשבון שאר הנושים מאחר ולא יישאר להם כסף. כאשר החוב יותר גדול האינטרסים לא מתנגשים מאחר ובכל מקרה לא יישאר להם כלום. כאשר שווי הנכס המובטח גבוה מן החוב, נוצר ניגוד עניינים- הנושה המובטח ימכור את הנכס במחיר אשר יכסה את החוב שלו בלי התחשבות בשאר הנושים. אם החוב לנושה המובטח הוא 100 אלף ויש בידיו נכס בשווי מיליון, הוא יסתפק במכירת הנכס במאה אלף בלבד מאחר ולא אכפת לו מה יקבלו שאר הנושים כל עוד יקבל את החוב שלו. הבנקים הם בד"כ הנושים המובטחים. בפסה"ד נקבע כי ביהמ"ש המחוזי יכול להתערב במהלך המתנהל בהוצל"פ כדי לבחון את כל המהלכים וכיצד משפיעים על יתר הצדדים ויתר התיקים. זאת מאחר ושגרת התפקוד של ההוצאה לפועל היא שונה- יוצאת מנקודת הנחה של סיוע לנושה לקבל את הכסף שלו. אלשייך קובעת כי בנסיבות בהן השופט משתכנע כי ישנו חשש שמא הליך המימוש של הנושה המובטח לא נעשה בצורה זהירה דיה אשר נותנת משקל ראוי גם לאינטרסים של נושים אחרים אשר עשויים להיפרע, יש מקום שביהמ"ש יתערב ויפקח על הליכי המימוש באמצעות צווים המכפיפים את ההליך תחת ביקורתו של ביהמ"ש. פסה"ד למעשה מצמצם את הפער בדין הנוהג בין הדין הישראלי לזה האמריקאי- בארה"ב, עיכוב ההליכים נוגע לכל הנושים כולל המובטחים. נושה מובטח שירצה לממש נכס המשועבד לו לאחר שנפתח הליך, יצטרך לבקש רשות קונקרטית מביהמ"ש להיות חריג מעיכוב ההליכים. ביהמ"ש יעניק היתר כזה רק בהתקיים תנאים הקבועים בסעיף 350(ו) (התנאים זהים בין ארה"ב לישראל). עם זאת, נקודת המוצא שונה. 

    בעוד חוק החברות והפקודה מאפשרים כסעד בהליך פירוק או הבראה את עיכוב והקפאת ההליכים, וכאמור בתיקון 19 לחוק החברות, שקבע:

     

    "צו הקפאת הליכים (תיקון מס' 19) תשע"ב-2012

        350ב. (א) בסעיף זה, "הליך" – לרבות הליך לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, אך למעט הליך כאמור שביצועו הושלם כמשמעותו בסעיף 357 לפקודת החברות, לפני מתן צו הקפאת הליכים, ולרבות העברת חזקה בנכס לידי הבעלים של הנכס מכוח תניית שימור בעלות.

              (ב)  (1)   הוגשה בקשת הבראה, רשאי בית המשפט, אם שוכנע כי יהיה בכך כדי לסייע להבראת החברה, לתת צו ולפיו במשך תקופה שלא תעלה על תשעה חודשים, לא יהיה ניתן להמשיך או לפתוח בשום הליך נגד החברה אלא ברשות בית המשפט ובתנאים שיקבע;

    (2)   בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה בפסקה (1), מטעמים מיוחדים שיירשמו, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים, בכל פעם, אם שוכנע כי יש הצדקה להמשך הליכי ההבראה והארכת התקופה חיונית לשם כך.

    (ג)   בית המשפט רשאי ליתן צו הקפאת הליכים בטרם הוגשה בקשת ההבראה, אם שוכנע כי הדבר נדרש לשם הבראת החברה.

              (ד)  (1)   צו הקפאת הליכים יכול שיינתן במעמד המבקש בלבד, אם שוכנע בית המשפט כי נסיבות העניין מצדיקות זאת, ובלבד שהודעה על מתן צו הקפאת הליכים תפורסם ברבים ותימסר למי שעשוי להיפגע ממנו; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן הפרסום;

    (2)   ניתן צו הקפאת הליכים במעמד צד אחד, יקיים בית המשפט דיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-14 ימים מיום מתן הצו.

              (ה)  התקופה שבה הוקפאו הליכים לפי סעיף זה לא תבוא במניין התקופות הקבועות לפי פקודת החברות, ככל שהקפאת ההליכים נוגעת להן, או במניין התקופות הקבועות לפי חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.

    חריגים להקפאת הליכים (תיקון מס' 19) תשע"ב-2012

    350ג. (א) ניתן צו הקפאת הליכים, ונוכח בית המשפט כי מתקיים האמור בסעיף קטן (ב), יתיר, על אף הצו –

    (1)   לבקשת נושה מובטח – לממש נכס המשועבד לו;

    (2)   לבקשת נושה שהוא בעל שעבוד צף – לגבשו;

    (3)   לבקשת נושה שהוא בעל שעבוד צף שגובש – לממש נכס אחד או יותר ששעבודו גובש כאמור;

    (4)   לבקשת בעלים של נכס מכוח תניית שימור בעלות – לקבל חזקה בנכס, ובלבד שהיתה לו זכות כאמור אלמלא צו הקפאת ההליכים.

              (ב)  היתר כאמור בסעיף קטן (א) יינתן רק בהתקיים אחד מאלה:

    (1)   אין בנכס המשועבד או בנכס שחלה עליו תניית שימור הבעלות, לפי העניין, כדי להבטיח הגנה הולמת לנושה או לבעלים של הנכס, ולא נקבעו דרכים אחרות להבטחת הגנה כאמור;

    (2)   אין במימוש השעבוד, בגיבוש השעבוד הצף או בקבלת החזקה, לפי העניין, כדי לפגוע באפשרות הבראת החברה."

     

    ובפקודת החברות מקום שהוגשה בקשה לפירוק החברה:

     

    "עיכוב הליכים נגד חברה שנתבקש פירוקה

        264. (א)  הוגשה בקשת פירוק והיו אותה שעה תובענה או הליך נגד החברה תלויים ועומדים בבית משפט מחוזי או בבית המשפט העליון, רשאים החברה או נושה או משתתף שלה, כל עוד לא ניתן צו פירוק, לפנות לאותו בית משפט בבקשה לעיכוב ההליכים; היו תובענה או הליך אחרים תלויים ועומדים נגד החברה - רשאים הם לפנות בבקשת עיכוב אל בית המשפט שאליו הוגשה בקשת הפירוק.

    (ב)  בית המשפט שהוגשה לו בקשה לעיכוב הליכים כאמור בסעיף קטן (א), רשאי לעכב אותם בתנאים שייראו לו.

    צו פירוק מעכב הליכים

    267. משניתן צו פירוק, או משנתמנה מפרק זמני, אין להמשיך או לפתוח בשום הליך נגד החברה אלא ברשות בית המשפט ובכפוף לתנאים שיקבע.

    ביטול פעולות נגד חברה שבפירוק

    269. כל עיקול, הוצאה לפועל וכל הליך אחר שהוחל בהם לגבי נכסי החברה לאחר תחילת הפירוק יהיו בטלים לכל דבר וענין.

    סמכות לעכב את הפירוק

    271. (א)  ראה בית המשפט, לאחר מתן צו פירוק, על יסוד בקשה מאת נושה, משתתף, מפרק או הכונס הרשמי ועל סמך ראיות המניחות את דעתו, שיש לעכב את הליכי הפירוק, רשאי הוא לצוות על עיכוב ההליכים, לחלוטין או לזמן קצוב, בתנאים שייראו לו.

     (ב)  לפני מתן צו כאמור רשאי בית המשפט לדרוש מהכונס הרשמי להגיש לו דין וחשבון לגבי עובדות או ענינים השייכים לדעת הכונס לבקשה."

     

    הרציונל במתן סעד עיכוב ההליכים נגד החברה בהליכי פירוק או הבראה בא לידי ביטוי בשורה ארוכה של פסקי דין והחלטות שיפוטיות, כך שצווי הקפאת הליכים מובאים סעד ראשוני, לעיתים לזמן קצר למדי ובכדי לאפשר למשל, שהחברה לא תקרוס רק מעול ההתדיינויות כשלעצמו[8] על מטרת עיכוב ההליכים במקרה של פירוק, עמד כבוד השופט בך בעניין כלנית[9]"הרציונל העומד מאחורי הוראה זו הינו הרצון להגן על נושי חברה הנמצאת בפירוק, כך שהאינטרסים של כלל הנושים יתבררו במסגרת הליך אחד (בפני המפרק או בפני בית המשפט של פירוק), ובכך יימנע מצב בו יתנהל מאבק לא מכובד בין תובעים וקיימת הסכנה שנושים אחדים ייטלו את רכוש החברה המתפרקת."

     

    צו הקפאת הליכים אינו עומד בזכות עצמו, ולא נועד סתם "לתת אויר" לחברה, שכן הליכה בדרך של הקפאת הליכים הינה אך ורק שלב, בדרך לגיבוש "הצעת פשרה או הסדר בין חברה לבין נושיה או בעלי מניותיה" ע"י הנאמן אותו ממנה ביהמ"ש לחברה. אם יאושר ההסדר אותו מגבש הנאמן על ידי הנושים (באמצעות קיום אסיפות נושים, לפי סוגיהם), ההסדר יובא לאישורו של בית המשפט, ובמידה ומאושר "...הרי הוא מחייב את החברה ואת כל הנושים    ".

    דווקא היום כאשר נטיית השוק הינה לבצע מיזוגים ורכישות, קיים סיכוי גדול לכך שע"י בקשה למתן צו הקפאת הליכים תצליח החברה למצוא משקיע ולהשתקם, אומנם הדרך קשה וסיזיפית, אך אין בזאת כדי לרפות ידיהם של העוסקים במלאכה, כי הסיפוק כל כך גדול כאשר מצליחים, כפי שכבר נכתב לעיל בצורה זו של הבראת החברה מצילים עובדים, לקוחות, ספקים וכמובן הכי מאושרים הם הבנקים שנתנו הלוואות לחברה והם מצליחים לראות את הכספים חוזרים אליהם    .
    צו הקפאת הליכים יינתן רק מקום בו מוצא בית המשפט כי יש לחברה סיכוי לשוב ולעמוד ביעדים כלכליים, ובהתאמה: הסדר נושים מאושר מהווה גושפנקא לתחילת הבראת החברה/ חשוב להבין כי מקום בו יתרשם ביהמ"ש כי הקפאת ההליכים הינה בבחינת "ברכה לבטלה" לחברה, ואין בה כל תוחלת או סיכוי להבראה - הוא לא ייתן צו הקפאת הליכים, ובמקרים בהם כבר ניתן צו כאמור - לא תתאפשר הארכתו. בין יתר השיקולים שנוקט בית המשפט בטרם יחליט על מתן צו הקפאת הליכים ניתן למצוא:

    מצב המשקכאשר לפעמים יש כשל שוק כמו מיתון. ביהמ"ש מתחשב במצב הכלכלי-חברתי והעיקרון – כל עוד לא נגרם נזק מפעילות הנאמן בהקפאה ההלכה היא כי יש יתרון להקפאה על פני כינוס ופירוק.

    הנתונים הכלכליים הראשונייםאם לא ניתן להציג מיד תכנית הבראה והצעת הסדר סבירה. בקשת הקפאה כמסווה לפירוק לא תאושר

    ביהמ"ש יבחן את התכנית הכלכלית תכנית ההפעלה אותה יש לצרף לבקשת ההקפאה צריכה להיות ברת יישום ולהראות את אפשרות להגעה להסדר ועל המקורות בתקופת ההקפאה. התכנית צריכה לכלול מספר פרמטרים:


      • 
    תזרים מזומנים צפוי לתקופת ההקפאה.


    • 
      תחזית רווח והפסד צפויים לתקופה.


    • 
    צעדי ייעול והבראה


    ביהמ"ש לא יאפשר כניסה לגירעון בתקופת ההקפאה.
    שיקול העסקת עובדים – כאשר עובדים רבים תלויים בחברה בימ"ש נותן לכך יותר משקל, כשבפירוק יפוטרו ובהקפאה יישארו.
    סחירות של חברה ציבורית – הבורסה בד"כ משעה מסחר בזמן הקפאה אך קל יותר לחדשו.
    המשקיע – אין נטייה לאשר הקפאה אם המטרה לעשות מכר סיבובי של החברה לבעלי עניין במחיר מציאה ונקייה מחובות.
    הסכמות קבוצות הנושים לסוגיהן – כשנראה שלא תושג הסכמת של הנושים – חסר טעם לאשר הקפאה.
    עמדת הנושים המובטחים – עמדת הבנקים שהם בד"כ הנושה העיקרי חשובה ביותר, אם לא יתמכו בהסדר - לא תמיד יתקיים.
    עבודה בתזרים חיובי – ביהמ"ש יבחן האם תקופת ההקפאה תפגע בנושים או להיפך - תגדיל את כמות נכסי החברה, את תזרים המזומנים שלה ותיטיב את מצב העובדים.

     

    היום, ערב כניסת החוק לחדלות פירעון ולשיקום כלכלי, כדאי לעיין בדברי ההסבר להצעת החוק החדשה בנושא, כדלקמן:

    "במקרה שבו קיים חוסר בהירות בשלב הראשון לגבי ההליך הראוי, יוכל בית המשפט להמשיך בהפעלה של התאגיד לתקופה קצרה ולבקש מהנאמן להגיש לו דוח ראשוני לגבי מצבו הכלכלי של התאגיד. בהתאם לממצאי הדוח יקבע בית המשפט אם להורות לנאמן לפעול כדי להבריא את התאגיד או לפעול לפירוקוכך, הצורה הטכנית של הגשת הבקשה לא תכתיב עוד את המסלול המשפטי הבלעדי של הטיפול בחדלות הפירעון של התאגיד. בית המשפט הוא שיקבע את המסלול המתאים על בסיס הנתונים שיובאו לפניו ובחלק זה מוטמעים גם תיקוני החקיקה שנחקקו במסגרת תיקון מס' 19 לחוק החברות שעסק בהבראה ושיקום של חברות. תיקונים אלה הוטמעו לעתים בשינויי נוסח, במטרה לפשטם, ובמקצת המקרים תוך שינוי ההסדרים."

     


     

    [1] ורדה אלשיך ועו"ד גדעון אורבך, הקפאת הליכים, (2009), בע"מ 33.

    [2]  פש"ר 1896/02 יובל גד נ' נגה אלקטרוטכניקה בע"מ (פורסם בנבו)

    [3] פש"ר (ת"א) 2548/08 חוק החברות, התשנ"ט 1999 נ' מילומר (פורסם בנבו)

    [4] פרק (ת"א) 36681-04-13 אי די בי חברה לפיתוח בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם בנבו)

    [5] ד"ר יחיאל בהט חברות החוק החדש והדין, כרך ג' מהדורה 12, תשע"א 2011

    [6] Weltman, Weinberg & Reis Co, LFA, The impact of the automatic stay (weltman.com)

    [7] פש"ר 466/93 יחיאל גרבש נ. עו"ד י. שלף, הנאמן ואח' (פורסם במאגרים, 24,12,2000), להלן "הלכת גרבש"

    [8] ורדה אלשיך ועו"ד גדעון אורבך, הקפאת הליכים הלכה למעשה, הוצאת לשכת עורכי הדין (2005)

    [9] ע"א 400/88 א' סוקול ואח' נ' כלנית ניהול ואחזקה בע"מ (בפירוק) ואח', פ"ד מה(2) 866, 870-869


    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      נועםקוריס1
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין