כותרות TheMarker >
    ';
    0

    לב אי בים

    4 תגובות   יום שלישי, 27/9/16, 10:53


    מרצה לכלכלה, מוסקאי סופר *  רווק ואב לשלושה ( מתוכם זוג תאומים ) במשרה מלאה * שנים שהוא כותב שירים ומוסיקה * ההשראה לכתיבת ספר ילדים ניצתה מתוך צורך להביע רעיון ("כל אדם הוא אי בפני עצמו ששט במרחב הזמן בעולם) *  סובר כי מערכת החינוך וההורים עצמם מכוונים להישגיות יתר ("התוצאה הופכת לעיקר ולא הדרך" ) וכי יש צורך להשתחרר מקיבעון התוצאה.

     

    ילדיו הן משתי אמהות שונות איתן הוא נמצא בקשר קרוב * לדעתו  מודל הזוגיות הנכון להיום הוא שאין מודל ומה שלא ישתנה זו הכמיהה לנפש משלימה - זה לא קשור כבר לתבנית - זה הטבע האנושי.

     

    היה רוצה לשבת לקפה עם הסופר יורם קניוק * אין לו דעה נחרצת לגבי חוק הסופרים ("שוק הספרים אינו תחרותי ויש ירידה בדרישה לחומרי פרינט-  ישנם יתרונות ויש גם חסרונות") * לדעתו יש להנחיל "קריאת חובה" עוד בבתי הספר היסודיים על מנת לעודד את אהבת הספר בקרב הדור הצעיר זאת למרות שפע הגירוים הטכנולגיים שיש בעולמם.

     

    ספרו הראשון לילדים "האי שמצא איה"  ( הוצאת "אופיר ביכורים") הושלם בתוך מס' שבועות   ("שלושה ימי עבודה נטו") וההחלטה לצאת לאור היתה ספונטינית *  זהו עידו איזדורפר , 42, שמציין : "האי מסמל את עולמינו הפנימי במפגש עם עולם חיצוני ענק – ים . והאקראיות בחיים והמרחב העצום הזה יוצר אינטראקציות שצריך לדעת להתמודד איתן."

     

    מאת : מירב בורשטיין 

     

    ''

     

    שנים שעידו איזדורפר, 42 , כותב מוסיקה ושירים, עד שבאופן ספונטני הוא מחליט לצאת עם כתב ידו שנכתב בתוך מס' שבועות. היום לאחר שבעה חודשים נולד ספרו הראשון לילדים "האי שמצא איה" ( אופיר ביכורים).


    הספר  מתאר את סיפורו של אי קטן שצץ לו בים (עִם דֶּקֶל וְתָמָר וְחוֹל זָהֹב וְחַם ) אשר יוצא לטיול, בלי לדעת לאן. מבקש להתחמם מקרני השמש ולהכיר חברים חדשים. כשהאי מבין שזה המצב הוא מחליט להתמסר לגלים ולא להביט שמאל וימין ולצאת למסע שסופו לא ידוע.  תוך כדי המסע, מגיע האי לתובנות מיוחדות וקסומות, אשר עוזרות לו להתגבר ולהגיע לאמת הפנימית שלו. בסופו של הסיפור, האי פוגש באי נוסף, "איה – בת". האי המאושר מרגיש שהגיע לחוף מבטחים. ושניהם יחד יודעים כי הם מצאו את מקומם בלבו של האחר והם אינם עוד לבד בעולם.   

     

    עידו איזדורפר,  מרצה לכלכלה באוניברסיטת ת"א, המרכז הבינתחומי הרצליה, רווק פלוס שלושה (בתוכם זוג תאומים בני פחות משנה ) ומתגורר בתל אביב. 

    ההשראה לכתיבת הספר לא היתה מתוכננת מראש, והיא נולדה תוך כדי מחשבה אקראית של רצון לפתח מסר / רעיון שהוא מאמין בו. "פשוט שכבתי במיטה והרגשי שאני רוצה להביע את הרעיון שכל אדם הוא אי בפני עצמו ששט במרחב הזמן בעולם – הים מסמל את המרחב והאי את הפרט הבודד. תוך כדי הכתיבה הבנתי שהרעיון הנוסף המרכזי בסיפור הינה חשיבותה של הדרך שעושה האדם ולא התוצאה הנובעת ממנה. הדרך היא העיקר בחיים ולא התוצאה ושבסופו של דבר כולנו מחפשים שיקבלו אותנו בעולם הגדול הזה."

     

    ''

     

    "ההחלטה לצאת לאור הייתה ספונטאנית". הכתיבה משמשת עבורו כתחביב. שנים שהוא כותב שירים ומוסיקה. "הכתיבה במבנה שיר תמיד קיימת אצלי במשך שנים. גם הסיפור "האי שמצא איה" כתוב בצורה כזו – עם קצב - חריזה ומשקל המתאימים למבנה שירי. ההחלטה לצאת לאור הייתה ספונטאנית - מאחר ומדובר בסיפור ילדים  - הרגשתי שאולי כדאי שזה יבוא לכלל מימוש."

     

    הכתיבה נעשתה גם היא באופן יחסית ספונטאני, ותוך מספר שבועות הוא מסיים את כתיבתו.  "כמות הזמן שהושקע נטו – לא מדובר ביותר משלושה ימי עבודה" הוא מציין בחיוך.

     

    "מה זאת אהבה?" " עדו, גבר נאה לכל הדעות, רווק, שלא מצא עד כה את הנפש התאומה שלו, עונה לשאלתי מה זאת אהבה : "אם הייתי יודע להגדיר אהבה – זו  כבר לא הייתה אהבה" אומר עדו בשיחתינו.  "בסיפור הילדים שלי אני דווקא מראה שהחיפוש לא היה אחרי אהבה או אחרי משהו מוגדר מראש – אלא יציאה למסע שנובע מהחיים עצמם – בסופו של דבר את האהבה האי מצא דווקא כשלא התכוון כלל . אני חושב שלהשקיע בחיפוש אהבה זה מושג קצת בעייתי – צריך לפתוח את הלב והראש  - ואז לתת לאהבה מקום בחיים – משם הכל מתחיל בעצם."

    ''

     

    עדו : "יש לי ילדה בת שמונה וחצי ותאומים קטנים - לא מאותה האם. אני בקשר קרוב איתם - ואבהות אצלי זה דבר מאוד מרכזי בחיים. מודל הזוגיות הנכון להיום הוא שאין מודל - המודלים נבנים בתקופה שלנו - והרבה מסורות מהעבר נשברות ונוצרות תבניות חדשות. מה שיפה בזה שיש מקום להרבה אופציות.המחיר הוא - בתור מרצה לכלכלה- שעד שהתבניות מתקבעות - ההיסטוריה מוכיחה שמי שייהנה מכך יהיו הדורות הבאים.אנחנו כרגע יוצקים את התבנית. מה שלא ישתנה זו הכמיהה לנפש משלימה - זה לא קשור כבר לתבנית - זה הטבע האנושי" 

     

     

    לצאת מהקופסה.  בעולם המורכב והאינסופי של ימינו, אין מקום לדפוסי חיים על פי תבניות, כך עדו מאמין ונוהג גם בחייו האישיים. רעיון זה מוטמע גם בספרו, המכוון לקוראים הצעירים וגם למבוגרים שבנינו.  "האי מסמל את עולמינו הפנימי במפגש עם עולם חיצוני ענק – ים . והאקראיות בחיים והמרחב העצום הזה יוצר אינטראקציות שצריך לדעת להתמודד איתן. חלק מהאנשים יוצרים תבניות בעולם וחיים על פיהן וחלק מחפשים לתת לחיים לקחת אותם קצת יותר ופחות מתקבעים במסגרות קיימות ."

     

    "יש צורך להשתחרר מהקיבעון הזה שנקרא תוצאה". מערכת החינוך וגם גם ההורים, לדעתו, מכוונים להישגיות יתר. עדו :  "ההורים עצמם דורשים זאת מהמערכת בצורת ציונים והערכות. לדעתי חבל שהתוצאה הופכת לעיקר ולא הדרך . זה בדיוק המסר בסיפור – לשחרר קצת מהקיבעון הזה שנקרא תוצאה".

     

    עם הספר. לשאלתי עם איזה סופר היית רוצה לשבת לקפה ולמה ?הוא עונה :  "הייתי רוצה שוב לקרוא את "גן הצבאים" של נורמן מיילר. משהו בסיפור הזה מראה את החיים באופן מפוקח ומקורי. גם ספר כלשהוא של הסופר הישראלי יורם קניוק בהחלט יתקבל בברכה מאותה סיבה."

     

    ספר הילדים האהוב עליו הוא "דירה להשכיר" של לאה גולדברג . "הסיפור משלב מסר חינוכי חשוב ואוניברסלי של אהבת אדם בתוך תבנית של בניין משותף. השימוש בבניין משותף כמשל לחברה הוא מקסים בעיני. כמו כן – גם הסיפור הזה נכתב במבנה שירי עם משקל וקצב  - דבר שאני מאוד מתחבר אליו באופן אישי".

     

    חוק הסופרים. לעדו אין דעה נחרצת לגבי חוק הסופרים. "בתור מרצה לכלכלה אני יכול להצביע גם על יתרונות ווגם על חסרונות בחוק הזה. אך בעיקרון אני חושב שהבעיה איננה טמונה בחוק אלא בשני פקטורים עיקריים המשפיעים על שוק זה:  ירידה בביקושים לספרים וחומרי קריאה בפורמט "נייר" בגלל עידן האינטרנט – וחוסר תחרותיות בשוק זה בארץ. אבל זה דיון כבר בפני עצמו".

     

    קריאת חובה.  "הדרך  לעודד צעירים להיות מכווני קריאה וכתיבה, אינה פשוטה לנוכח שפע הגירויים הדיגיטאליים בעולם"  אומר עדו ומוסיף : " לדעתי צריך  לחשוף אותם בבתי הספר ע"י קריאת חובה באופן תדיר יותר . מתוך קריאת החובה הם ייחשפו כבר לתכנים וייראו את היופי בקריאת סיפור ויבינו את ההבדל בינו לבין גירוי טכנולוגי אחר. לצערי זו תחרות קשה . הטכנולוגיה תמיד מנצחת, אך סיפור ושפה יישארו תמיד , כך שאני מאמין שנפש האדם תחפש אתמיד תקשורת בשפה נטו ללא גירוי נוסף".

    ''

     

    חלומות ושאיפות.  ואם חשבתם שעדו השיג את רוב יעדיו והגשמם. לאלה הוא  מצהיר בהחלטיות : "אני רוצה  לעשות יותר מוסיקה ושירים ולהוציא אותם לאור באופן ממוקד יותר. באמתחתי עוד שירים וספרי לימוד אקדמיים בכלכלה."  יש למה לצפות!

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        29/9/16 13:06:
      היי חיוש שנה נפלאה גם לך . תודה על פוסטים נהדרים השנה ...כמו כל שנה. שנה ברוכה , מירב
        28/9/16 17:19:

      מירב יקירתי נשיקה

      תודה על ההמלצה החמה וזכיתי בזכותך להתוודע לעידו

      * כוכב אהבה ממני וחיבוק אוהב

      ובהיזדמנות זו אאחל לך  ולכל יקירייך שנה נהדרת

      כל שתבקשי - לו יהי הכל כלול פלוס פלוס (-:

      ו....

      ''

        28/9/16 13:53:
      היי לאה, אכן כל אחד והשקפת עולמו . ספרו של עדו ללא קשר הוא ספר מקסים ... מקסים !
        27/9/16 20:56:
      המרואיין מדבר הרבה וקופץ מנושא לנושא. חלק מדבריו נבונים וראויים - למשל, קריאת ספרים על ידי ילדים. זו פעילות ברוכה, ההורים המקפידים על כך מעניקים לילדיהם שי שלא יסולא בפז. הולדת ילדים כפי שמדובר כאן היא בחינת פשע כלפיהם. הילדים זקוקים לאב ולאם שיעמלו על התפתחותם. כאן מדובר בשתי נשים - האחת מגדלת בת והאחרת תאומים בנים. לא נאמר אם נישאו לגבר אחר, מי שאינו אביהם. אני מעדיפה לא להבהיר את עמדתי האישית והמקצועית בקשר לגידול ילדים בדרך המתוארת כאן. אבל, ייתכן והדובר כותב ספרים נהדרים. אותם יש לבחון ולהעריך באופן נפרד בלא קשר לילדים שלו...

      ארכיון

      פרופיל

      מירב ב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין