כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מעט מן האור

    ארכיון

    תגיות

    פרופיל

    alxm
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פרשת נצבים , ראש השנה תשע"ז

    6 תגובות   יום חמישי, 29/9/16, 08:39

    ספר של בינוניים

    "אמר ר' כרוספדאי אמר ר' יוחנן: שלושה ספרים נפתחים בראש השנה: אחד של רשעים גמורים ואחד של צדיקים גמורים ואחד של בינוניים .

     צדיקים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר לחיים, רשעים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר למיתה , בינוניים תלויים ועומדים מראש השנה ועד יום כיפור, זכו- נכתבים לחיים , לא זכו - נכתבים למיתה" (ראש השנה טז, ב).

    דברי הגמרא הללו במסכת ראש השנה מעוררים הרבה מחשבה .

     מי הם הרשעים הגמורים , מי הם הצדיקים הגמורים , ומה פירוש 'ספר של בינוניים' , כיצד תתכן מציאות שיש אנשים שזכויותיהם וחובותיהם הם בדיוק מחצה על מחצה , וגם אם יש כאלו אנשים , האם הם כל כך רבים עד כדי כך שצריך בשבילם ספר שלם ?...

    ראשית , ניתן ללמוד מכאן על השפעת מעשיו של אדם. כל מעשה שאדם עושה נכתב בספרו של מלך מלכי המלכים .

     דע מאין באת ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון .

    ובכל זאת , לא נראה שכוונת הגמרא היא שאכן כל מעשה של אדם אכן נכתב בספר , אלא דווקא המעשים החשובים והמשפיעים .

     לא שאין משמעות לכל מעשה , ובוודאי שאדם יתן את הדין על כל מעשה ומעשה , אך אם יש ספר של רשעים גמורים , בוודאי שיש להם גם זכויות , וכן הצדיקים הגמורים , בוודאי שיש בהם כאלה שיש להם גם חובות ועבירות .

     אלא הרשעים נקבעים ככאלה לא רק בגלל רוב מעשיהם , אלא בגלל שהם בחרו בדרך רעה , לא רק המעשים שלהם רעים , אלא הדרך שזה חמור יותר , והשפעתם הרעה לדורות משמעותית .

     כך גם הצדיקים הגמורים , מעשיהם הטובים משפיעים טובה העולם לשנים רבות וארוכות .

    אומרת הגמרא במסכת ברכות (יב, א) שצדיקים אפילו במיתתם נקראים חיים ורשעים אפילו בחייהם קרואים מתים .

    לפי דברי הגמרא בראש השנה הצדיקים נחתמים לאלתם לחיים .

     באלו חיים מדובר ?

     ניתן לפרש שמדובר על חיים כפי שמוזכר בגמרא בברכות , חיים שקיימים גם לאחר מותו של הצדיק ; מעשיו הטובים יש להם משמעות ארוכת טווח , לכן גם במותם קרויים הם חיים . הפירות הטובים שלהם רק ממשיכים לגדול ולהבשיל בחותם שהשאירו במעשיהם בעולם, בבניהם ובבני בניהם. מעשיהם של הצדיקים מגלים את הקב"ה בעולם הזה , בחייהם ובמותם לא פחות .

    לעומתם , הרשעים קרויים גם בחייהם מתים , מעשיהם הרעים משפיעים ח"ו מיתה לעולם , לא רק לאחר מיתתם, אלא אף בחייהם. מעשיהם הרעים משאירים חותם רע בעולם ומפריעים לאור האלוקי להתגלות בעולם .

    לעומת הצדיקים והרשעים שכבר הכריעו את כיוון הדרך שלהם בעולם , הבינוני עוד לא הכריע , הוא נמצא 'על הגדר' ועדיין לא בחר האם מעשיו יהיו כאלה שישפיעו טובה בעולם , או להיפך .

     לכן , ספרם של הבינוניים נפתח אף הוא בראש השנה , וכעת מצפים לראות במה יבחר אותו אדם :

    " בינוניים תלויים ועומדים מראש השנה ועד יום כיפור , זכו- נכתבים לחיים , לא זכו - נכתבים למיתה .

     הכוונה היא : 'זכו' - במעשיהם .

     אם אותו אדם יבחר ללכת בדרך של מעשים טובים , בדרך שמשפיעה טוב ואור אלוקי לעולם , אז יחתם דינו לחיים , לחיים גם לאחר מותו , כצדיק .

    אך אם יבחר במעשיו להחשיך על הופעת ה' בעולם ח"ו , אז יחתם דינו למיתה , למיתה גם בעולם הזה , כרשעים שגם בחייהם קרויים מתים .

    שבוע בו נפטר שמעון פרס , לא נדון אותו על מעשיו , אלא רק נלמד ללמוד על אדם שכל חייו רצה , ניסה והצליח להשפיע , גם בחייו וגם לאחר מותו .

    ובוודאי שאם דנים לפי הכוונה , הרי שכל כוונותיו היו לטובת עם ישראל .

    עלינו לא להיות בינוניים , לא לשבת על הגדר , אלא לבחור בדרך החיים , בדרך של השפעת טוב נצחי בעולם .

     

          

    ''

     זכרינו לחיים I יונתן שינפלד (מתפילת ראש השנה)


    פרשת התשובה

    "וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ ה' אֱ-לֹקֶיךָ שָׁמָּה. וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱ-לֹקֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם... וְשָׁב ה' אֱ-לֹקֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה... וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱ-לֹקֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ... וְאַתָּה תָשׁוּב וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה' וְעָשִׂיתָ אֶת כָּל מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם. כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱ-לֹקֶיךָ לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה כִּי תָשׁוּב אֶל ה' אֱ-לֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ" (דברים ל').

    לפני ראש השנה אנחנו קוראים את פרשת ניצבים , בה מופיעה 'פרשת התשובה' .

    פרשה זאת מתארת את תהליך הגאולה שיבוא לאחר הגלות הבאה כתוצאה מהתממשות 'הברכה והקללה' הכתובים בתורה הבאים כתוצאה ממעשיהם של עם ישראל .

    בפסוקים מתואר שעם ישראל בגלות יתעורר לאחר שיבואו עליו כל צרות הגלות , ואז "והשבות אל לבבך" .

    לכאורה הפשט הוא שעם ישראל יחזור בתשובה , יקיים מצוות ולאחר מכן יבוא קיבוץ הגלויות והגאולה .

    אך קשה לומר שמדובר על חזרה בתשובה של קיום מצוות , כיוון שבסוף הפרשה מופיעה בפירוש חזרה בתשובה כזאת :

    "ושמעת בקול ה' , ועשית את כל מצוותיו…" , אם כן מהי התשובה עליה מדובר בתחילת הפרשה ?

    התגובה האלוקית לתשובה המתוארת בתחילת הפרשה היא : "ושב ה' אלוקיך את שבותך...". אם הכוונה הייתה שהקב"ה ישיב אותנו אל הארץ , צריך היה להיות כתוב "והשיב ה' אלוקיך..." , אלא הפירוש של "ושב ה' אלוקיך" הוא , שהקב"ה בעצמו ישוב יחד עם

    עם ישראל , "ושב וקבצך מכל העמים", שזהו קיבוץ גליות שלם וגדול יותר .

    אם כן , הצעד הראשון של בני ישראל המתואר כאן הוא הציונות !

    התשובה אל הרצון לחזור ולעלות אל ארץ ישראל !

    השלב השני הוא אכן חזרה אל קיום המצוות לאחר שישובו עם ישראל אל ארץ ישראל ,

    אך הוא יבוא רק לאחר השיבה אל ארץ ישראל .

    כאשר מסתכלים על הדורות הקודמים , דור מקימי המדינה , קשה לראות את החזרה בתשובה שלהם .

    אך התורה אומרת לנו שגם חזרה אל ארץ ישראל יש בה מימד של תשובה , זאת עדיין לא תשובה שלמה , אך זאת אבן ראשונה וחשובה .

    במשך כל שנות הגלות יהודים כמעט שלא פעלו לשוב אל ארץ ישראל .

    ההתעוררות הלאומית בעם ישראל לשוב אל ארץ אבותינו , היא חזרה בתשובה , היא רצון פנימי , גם אם לא מודע , לחזור אל הקב"ה , שהרי השכינה לא זזה מארץ ישראל , ובארץ ישראל קרובים אל הקב"ה יותר מכל שאר הארצות .

    יש להוקיר את הדור ההוא על חזרתם בתשובה זאת , ולהוסיף את הקומה הנוספת שהיא הבניין הרוחני של האומה .

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/10/16 11:10:
      תמשיך להביא לנו את התכנים המעניינים שנה טובה לך ולמשפחתך
        3/10/16 06:58:

      שנת ברכות לך איש יקר.

        3/10/16 00:48:

      ראשית תודה על ההשקעה. תבורך.


      כל אחד קורא בתורה בדרכו, כך רבו המפרשים וכך נתרבו הנוהגים .

       

      אני מציעה בפרשה זו לקרוא את הפסוקים הבאים וללכת עימם :

      דברים ל' - יא כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם--לֹא-נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ, וְלֹא רְחֹקָה הִוא.

      יב לֹא בַשָּׁמַיִם, הִוא: לֵאמֹר, מִי יַעֲלֶה-לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ, וְנַעֲשֶׂנָּה.

      יג וְלֹא-מֵעֵבֶר לַיָּם, הִוא: לֵאמֹר, מִי יַעֲבָר-לָנוּ אֶל-עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ, וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ, וְנַעֲשֶׂנָּה.

      יד כִּי-קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר, מְאֹד: בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ, לַעֲשֹׂתוֹ.

      היבטים רבים קיימים לפסוק המיוחד הזה.

      המשותף לכולם היא האופטימיות הרבה הטמונה בו.

      פסוק זה מצהיר למעשה כי הכל אפשרי.

      אין התורה מציבה יעדים שאינם ניתנים להשגה,

      ואין היא מעמידה מטרות שהן למעשה בלתי אפשריות.

      היעדים הם יעדים קרובים,

      והעיקר טמון בראש ובראשונה בהכרה של האדם כי אפשרות השינוי נמצאת בתוכו - בפיו ובלבבו. 

      הציר המרכזי הוא בבחירה החופשית של האדם.

      התורה אינה מכחישה את העובדה שיש השפעות רבות גם לנסיבות,

      ולפיכך, אמרו חכמים כי "הכל בידי שמיים", אולם במקביל הדגישו ואמרו "חוץ מיראת שמיים". המשמעות העמוקה של מאמר חכמים זה

      הוא שאנו מכירים בהשפעה המרובה של מה שסובב את האדם,

      אולם לא בבלעדיות של השפעה זו. יש בתוכנו כוחות יצירה, קרובים הם אלינו מאוד 

      בפינו - במאמרות ובליבנו - מערכות קידוד ויצירה של מציאויות.


      שנה טובה לכולנו


      שנה בה נכיר יותר בכוחנו לשנות ולהשתנות.

      ברכות, באהבה ובכבוד עמוק.


      וזה כמובן מזכיר לי את שירו המופלא של יהודה עמיחי:

       

      ראשון - יהודה עמיחי


      אבי היה אלוהים ולא ידע.

      הוא נתן לי את עשרת הדברות

      לא ברעם ולא בזעם,

      לא באש ולא בענן

      אלא ברכות ובאהבה.

       

       

      והוסיף ליטופים והוסיף מילים טובות,

      והוסיף "אנא" והוסיף "בבקשה".

      וזימר זכור ושמור בניגון אחד

      והתחנן ובכה בשקט בין דיבר לדיבר,

      לא תשא שם אלוהיך לשוא,

      לא תשא, לא לשוא,

      אנא, אל תענה ברעך עד שקר.


      וחיבק אותי חזק ולחש באוזני,

      לא תגנוב, לא תנאף, לא תרצח.

      ושם את כפות ידיו הפתוחות

      על ראשי בברכת יום כפור.

      כבד, אהב,

      למען יאריכון ימיך על פני האדמה.


      וקול אבי לבן כמו שיער ראשו.

      אחר כך הפנה את פניו אלי בפעם האחרונה

      כמו ביום שמת בזרועותיי,

      ואמר:"אני רוצה להוסיף שניים לעשרת הדברות:

      הדיבר האחד-עשר, "לא תשתנה"

      והדיבר השנים-עשר, "השתנה, תשתנה"

      כך אמר אבי ופנה ממני

      והלך ונעלם במרחקיו המוזרים.

       

      מתוך ספר: "פתוח סגור פתוח" תל אביב 1998 ע' 8


        1/10/16 07:11:
      שנה טובה צדיק. מה שהבאת בהחלט מעורר מחשבה.
        30/9/16 17:27:
      בחכמה נאמר עניין הבינוניים, הרי רובנו ככולנו כאלה, ומכך משתמע שתמיד הבחירה בידנו, לכאן או לכאן, והתמורה - בהתאם (כך על כל פנים כדאי שנאמין). ותשובה - זה חשוב, זה מאפשר לתקן. ובמידה רבה - דומה למסר הקודם.
        30/9/16 17:16:

      שנה טובה ומבורכת לך וליקיריך שלמה ידידי היקר כאח לי

       

      הנה תגובה רלוונטית לפוסט המושקע שלך

      תהילים קב

      יד  אתה תקום, תרחם ציון:    כי-עת לחננה, כי-בא מועד.
      טו  כי-רצו עבדיך, את-אבניה;    ואת-עפרה, יחוננו.
      טז  וייראו גויים, את-שם יהוה;    וכל-מלכי הארץ, את-כבודך.
      יז  כי-בנה יהוה ציון--    נראה, בכבודו.
      יח  פנה, אל-תפילת הערער;    ולא-בזה, את-תפילתם.
      יט  תיכתב זאת, לדור אחרון;    ועם נברא, יהלל-יה.

       

      שבת שלום לך וליקיריך,

          ב ר ו ך