כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    איקסים מטורפים מימי התיכון, עם תאריכים בעלי מצח מדומה ובעל פצעונים בכדי לחזות בעתיד

    0 תגובות   יום ראשון, 2/10/16, 13:14

    התעוררתי בבהלה! לא הכנתי תיק לנסיעה לחג, אמרתי בראשי.

    טעיתי ביום מסתבר, יום אחד לפני כן.

    נזכרתי ביום הנכון, לאחר מכן, X בראשי על יום ביומן. טבלת ייאוש שתוקפה פג מזמן.

    רואה את עצמי בתיכון - מסמנת טבלת ייאוש על תקופת הבחינות של הבגרויות. עוד אחת וזהו, מסיימים ללמוד. כאילו זה מחר.

    התאריך חרות לי בראש 19.6

    אבל של איזו שנה? רואה את התאריך כתוב מולי, במצח. במוח מופיעים כל החזיונות המילים והקוליים.

    ZOOM מסתכלת מקרוב על המצח שלי.

    ורואה את הכתובת שהייתה כתובה על הקיר גרפיטי "כהנא צדק"

    לאחר מכן זה התחלף ב"נחמן מאומן מן מן"

    אני רואה חזיונות של דת. אבל איני דתיה ובטח לא שומרת מצוות.

    19.6 שוב הופיע, הפעם בשנת 2000

    זה תאריך הסיום של שנת הסיום לימודים? דאז? ניסיתי לסדר את התאריכים בראשי בסדר רציף.

    התחלתי בתאריך הלידה שלי, תחילת הביס ספר היסודי, אחר כך התיכון, הצבא. שוב התקדמתי. העמסתי על עצמי בזכרונות ותאריכים.

    התנערתי כמו חיית טרף, רוצה לטרוף את תאריך הסיום.

     

    לפתע ראיתי את עצמי יושבת על ספסל, בחור מגיע ומעניק לי פרחים. "לכבוד מה?" אני שואלת אותו.

    "לכבוד זה שאת מסיימת את הלימודים אם אנחנו כבר כאן, אולי תרצי לצאת איתי מתישהו?"

    אני מסמנת בX תאריך יעד שקובעת עמו, יודעת שעוד כמה ימים זה יהיה נוח.

    דייט. בבית קפה. בדרך השלום?פאר טסי יהיה מאושר. מפנה מקום לזמר החתונות, למקרה ששניהם דומים, והבחור עם הפרחים יביא לי שנית פרחים כדי שאבדיל ביניהם.

     

    נזכרתי בבחור שהייתי מאורסת אליו

    "מתי הספקת? את עוד בתיכון."

    "לא, לא אז,"אני רוטנת  ומשיבה " לפני שנתיים, ולא בתיכון.

    טוב, תעשי לי סדר. 19.6 סיום לימודים.

    דייט עם הבחור

    2014 אירוסין.

     

    ומה עם השנים בין לבין? חסר מידע.

    "הוא לא קיים" אני עונה " זו דרך בשביל האבנים הצהובות. המידע נמחק מההיסטוריה.

    אני מרפרפת בזכרונות הדייט ההוא, בסוף התיכון. ומבינה מה קרה.

    נתקעתי על פאר טסי כל השנים הללו ואז הוא הוציא עליי שיר.

    "אבל מה עם כל האיקסים?" הוא שואל אותי. הבחור מהדייט.

    אלו איקסים שמחקו את כל הזכרון עד 2014.

    עכשיו נותר לשחרר את הזכרון ולתת לעצמי להיות מוצפת בו. להחזיר אותו לזכרון, לא כX אלא כזכרון ממשי. בלי שאזכר רטרואקטיבית בהכל. רק להחזיר לזכרון.

     

    הX נעלם ונעלמו גם שאר האיקסים, כולל הזכרון של הדייט, וזכרוני שב אליי. מחברת בין פיסות הילדות, הנעורים, הבגרות וכיום.

    אני בהווה. פאר טסי נשאר כשיר.

    אני צופה בX FACTOR ונהנית משירי הקבוצות, כמו קבוצות השווים והבוגרים בחיי. יודעת שזה X זמני, עד הגמר של התכנית, אבל רק של התכנית.

    אוספת את זכרונותיי ומשאירה אותם מאחור ונכנסת לחייים שלי.

     

    ''

    אני גם בפייסבוק:

    https://www.facebook.com/zebo.et2/

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      MayaErlichman
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין