כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    המטרה: א.ו.ש.ר (זרעים של א.ו.ש.ר לשעבר)

    איך אני הופך דימיון למציאות. המסע שלי בדרך לא.ו.ש.ר.




    *ועוד משהו, אני לא רוצה לרשום כל הזכויות שמורות (למרות שהן כן). אם את/ה מעתיק/ה מצטט/ת ממני זה בסדר ובכיף, בתנאי שתפנה/י קישור למקור ותיתן/י קרדיט. תודה.

    פוסטים אחרונים

    ארכיון

    0

    חיבוק

    9 תגובות   יום שני, 3/10/16, 11:07

    קרה לך פעם שהתחבקת עם מישהו? כן, בטח שקרה אבל האם התחבקת ואז הרגשת שאתה הולך לאיבוד בתוך החיבוק. שבהתחלה, הרגשת את הידיים עוטפות ומונחות על הגב, החזה שמולך שמתהדק לשלך, הבטן המתקרבת החמה, האגן ושקע הצוואר, הלמות הלב, ואז לפתע הכל נעלם, ונשאר רק ריח ואז גם הוא מתפוגג, והאחיזה היא של משהו אחר, נוכחות אחרת עד שגם היא נעלמת ונשארת רק הנשמה משוחררת מכל הכבלים והמשקל הפיזי?

    קרה לך פעם שהלכת לאיבוד בתוך החיבוק ולא נבהלת ומיד ברחת? ונשארת בתוך הכלום הנהדר הזה של הנשימות המשותפות, של הריחוף ותחושת הנמנום הקלה שכל העולם נעלם? שהרגשת איך הכל נעים וטוב ויהיה בסדר?

    קרה לך פעם אחת לפחות, שהתחלת לבכות פשוט כי הכל נפתח לך בתוך החיבוק ולא ידעת מה לעשות, והרגש מבעבע החוצה בלי הכרה, והיית שם, ויכולת רק להיות, עצמך, רק להיות שם...

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (9)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        29/9/17 07:49:
      יש כל הרבה חיבוקים שהם כלל לא חיבוקים. יש חיבוקים שמחזירים אותך לעצמך ואז אתה מתפרק מכל הכאבים שלך.
        17/2/17 17:06:
      רגעי חסד שכאלה...
        31/12/16 13:46:

      מתחברת למה שכתבה פה פיצקית.

      העולם לא נעלם. הוא ממשיך להיות

      ויש חיבוקים שיודעים לעטוף ולא לחנוק :)

      צריך באמת הרבה מזל בכדי לקבל אותם מה גם שבכי אין בו שום בושה כשהוא בא ממקום טוב

       

      (לא חובה שום סדנה בכדי ללמוד לשחרר)

       

      זה בא מעצמנו בסופו של יום.

        31/12/16 10:38:
      סוג של שחרור רגשות עצמתי...זה קרה לי בסדנה שהייתי "בדרך לצמיחה" ולא אחת שם.זה לגמריי ממלא באנרגיות חיוביות של אור ואהבה
        14/11/16 13:49:
      מחכה לחיבוק כזה המון זמן מחכה להבשיל לחיבוק כזה כדי ללכת בו לאיבוד
        25/10/16 19:36:
      חיבוק :)
        5/10/16 22:09:

      כן.
      תחושה שאפשר בלי היסוס וללא דאגה להוריד את התרמיל הכבד שנמצא משך זמן רב על הגב, ולהניחו בצד.
      ולגביך - זכית.
      להיות במקום הזה... לא מובן מאליו.
      לא בכל מערכת זוגית ניתן להגיע לרמת אינטימיות כזו, שבה ההיכרות העמוקה מאפשרת לנו להיחשף נפשית ריגשית וגופנית ללא בושה.
      אז אשריך שאתה יכול להיות אתה מולה.

        4/10/16 06:47:

      אתה מתאר במודע או לא תהליך ריצוץ החוסן הנפשי בסדנאות כגון I.AM ופורום...תהליך דומה קיים בתרפיות מסוג CONTACT ואימרוביצזיה (שעפ"י רוב ממשיכות למעשה הבריאה)...ואתה מזכיר לי פארסה הודית לכל הענין - שם יש אשה קדושה בדרום הודו שכל הקטע שלה בחיים שהיא מחבקת חיבוק שאחריו אתה מרחף, אז יש אליה תור שמשתרך כמה רחובות, ואתה זוכה לחיבוק אלפית שניה, ואם אתה לא מעורבב בעישונים המקומיים, אז אתה לא מבין מה עשית לעזזל בתור של כמה שעות...

        4/10/16 00:22:
      אם מישהו חווה זאת, הוא בר מזל.... חושבת שהתיאור קל הביצוע פחות, ושוב, זה להיות בר מזל לזכות בחיבוק שגורם לשחרר הכל, כל מגננה, ורק להיות.