כותרות TheMarker >
    ';

    בקרוב אגיע רחוק...

    מנסה לתהות ומקווה לא לטעות. לשתף ולהשתתף. החיים כפי שהם אצלי. בתוך תוכי.

    פוסטים אחרונים

    0

    הרהור

    5 תגובות   יום שלישי, 4/10/16, 16:16

    הרהוריישן על כן לעשן או לא לעשן.

    חודש.. אם לא טעיתי בספירה. 

    חודש שאינני מעשנת וטוב לי. 

    בחג הזה יש לי צביטה קטנה בלב, כואב לי, מרגישה שנפגעתי. 

    מחר יש לי תוכניות די מדוקדקות, כולל מס' שעות של כלום, בדרך אל המשך התוכניות. 

    כשטיפה רע לי, אני מיד חושבת איך אני נוסעת לים, ממש קרוב לתוכנית הראשונה לבוקרו של הבוקר,

    שם אקנה כוס קפה, אקנה סיגריה אחת מהפיצוציה (ומיד עולה לי המחשבה, על חפיסה שלמה, שאשמור לעוד רגעים כאלה) ואשב מול המים, אשתה ואעלה עשן. 

    מה יצא לי מזה? כלום, בעצם. זה לא יעביר את העצב ולא את תחושת העלבון. זה סתם יוציא לי עשן מהפה, שניות אחרי שייכנס. 

    זה הרגע שאני מחליטה להשאר רק עם כוס קפה. 

    ואז חושבת שוב שממש, אבל ממש, מתאים לי לעשן בסיטואציה הזו. שהסיגריה תוציא ממני את הרע הזה בתוך העשן ואני יכולה להרשות לעצמי לעשן פעם בחודש, סיגריה או שתיים (או שלוש או יותר, כי אם כבר אז כבר...).

    ואז לא. 

    ואז כן. 

    ושוב לא. 

    ו..מה יהיה? 

    הסיבות ל-כן, טובות מבחינתי,  בדיוק כמו הסיבות ל-לא. 

    מה שבטוח, אכניס ספר לתיק.

    ים, כוס קפה וספר - כן כן, נראה לי שילוב טוב יותר. 

    אני כבר סקרנית להגיע למחר בבוקר.  

    .

    .

    .

    עדכון - 9/10/16

    עברו ימים רבים מאז אותו יום, בו חשבתי שלמחרת מאוד ארצה לעשן.

    קודם כל, מודה על כל התגובות, על התמיכה הציבורית והאישית.

    שמחה לעדכן שלא הלכתי אחרי הרצון שקינן בי. היתה לי תחושה לא נעימה, סוג של עלבון ואולי אפילו כעס על מצב מסויים בו הייתי ולכן חשבתי שנורא בא לי לעשן.

    ביום עצמו, נהניתי לי מיום חופש נטול עשן ואפילו לא חשתי בצורך (שחשבתי שאולי יהיה לי)

    כמו בכל דבר, אני מסבכת את העניינים עם מחשבות קודמות וחפירות אינסופיות כשלבסוף הכל נערך ומסתיים בקלילות יתרה.

    לסיכומו של יום, היה יום כייף ללא עשן מיותר. 

    .

    היום - הייתי בפגישה חשובה. התרגשתי כיאה למעמד. סיימתי את הפגישה, יצאתי מחוץ לבנין, נשמתי אויר צח, הוצאתי אויר מהבטן וחשבתי שבימים אחרים בודאי הייתי רוצה לעשן ברגע שכזה וכמה אני שמחה שהיום אני לא. 

    לא רוצה להתיימר ולקפוץ מעל הפופיק ויחד עם זאת, חושבת שאני לגמרי בכיוון הנכון. 

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/10/16 18:17:
      אחד ההישגים הגדולים שלי היה להפסיק לעשן ולממן את חברות הטבק והממשלה. להשתחרר מעול פיזי ונפשי ולצאת לחופשי. אני אוהב את הריח, לא מפריע לי שאנשים מעשנים סביבי ואפילו מעט טבק בג'וינט לא יהרוג אותי אבל את ההתמכרות ניצחתי ותחושת ההישג מלווה אותי כבר שנים.
        6/10/16 02:09:

      צטט: Da Vinci 2016-10-05 18:08:58

      פשרה: סיגריה אחת עם הקפה. לא לקנות חפיבה. אחרי חודש יש סיכוי שהשורה התחתונה תהיה הטעם הרע של הסיגריה

      לעומת זאת אם תקני חפיסה- הפיתוי גדול יותר בקגע של חולשה חולפת. ומשם חוזרים לנקודת ההתחלה במהירות.

      ------------------------------------

      לא מסכימה איתך - פשרה בהתמכרות זאת תהום - גמילה היא ללא פשרות, במיוחד כשמדובר בדבר שאינו חיוני או הכרחי לחיים, (כמו אוכל, שתייה ומין). יש דברים מזיקים שמתמכים אליהם - עדיף להיפטר מהם מוקדם כלל האפשר.

        5/10/16 18:08:

      פשרה: סיגריה אחת עם הקפה. לא לקנות חפיבה. אחרי חודש יש סיכוי שהשורה התחתונה תהיה הטעם הרע של הסיגריה

      לעומת זאת אם תקני חפיסה- הפיתוי גדול יותר בקגע של חולשה חולפת. ומשם חוזרים לנקודת ההתחלה במהירות.

        5/10/16 00:45:

      למה בעצם החלטת להפסיק לעשן?

      לפני המון שנים עישנתי - היו ימים שהרגשתי ממש נחנקת למרות שכלום לא חנק אותי

      בימים לחים הליחה היתה מפריעה לי לישון בלילה - פעולות גופניות אירוביות חנקו אותי - תחושת המחנק התמידית גרמה לי להחליט להפסיק לעשן.

      3 ימים זה לקח - ביום הראשון ירדתי ל- 10 סיגריות ביום השני ל- 3 סיגריות ביום השלישי סיגריה אחת תוך כדי אכילת מרק

      דווקא ביום השלישי הרגשתי עד כמה הפכתי להיות מכורה לעשן הזה - וזה הספיק לי.

      מהיום הרביעי לא עישנתי יותר - כל יום היה מאבק תמידי עם הרצון לעשן, כל הזמן הזכרתי לעצמי למה בעצם הפסקתי לעשן - תקופה ארוכה הייתי חולמת בלילה שאני מעשנת ולפעמים התעוררתי בבעתה - שאולי לא עמדתי בפיתוי.

      המלחמה עם עצמי נמשכה תקופה ארוכה - חודשים רבים, ויום אחד בלי משים המחשבות על סיגריה פשוט נעלמו, התפוגגו כלא היו.

      התמדה - נשימות עמוקות, להזכיר לעצמך למה את בעצם החלטת להפסיק לעשן - שום תועלת כמובן לא יוצאת משאיפת עשן, חוץ מאיזושהי התנייה חברתית שהפכה להרגל.

      בתקופה הקשה הזכרתי לעצמי שלא נולדתי עם סיגריה בפה (בבית בו גדלתי אף אחד לא מעשן) - ושלמעשה זה הרגל שהכנסתי את עצמי אליו. זכרתי גם שבתקופה הראשונה שעישנתי היו לי בחילות נוראיות וכאבי ראש.

      בקיצור, שיהיה לך בהצלחה - אם תתמידי, כעבור חודשים (חצי שנה עד שנה) הצורך לעשן ייעלם לגמרי - ואולי תגלי גם שריח של עשן סיגריות לא כל כך נעים אפילו די דוחה - גם חוסך המון כסף.

      בהצלחה

        4/10/16 17:29:
      אל תיכנעי לשדון הרע (:

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      newme0
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין