אחותו של קסלסי עוברת ברחוב, במכנסונים קצרים ועקבי הפלטפורמה. שפתיה משוחות  בליפסטיק זול אדום וזועק, רגליה מכוסות גרבי רשת שרכבת שסועה לאורכה. השמועה אומרת שהיא עובדת במקצוע הכי עתיק בעולם. לא שאני מבין בדיוק מה זה אומר, פחדתי , מהבלתי נודע ,לא רציתי עסקים עם הפושעים, ועברתי למדרכה ממול , במחשבה שניה איני זוכר שהכביש  גבל במדרכה, כי במקום שבו הסתיים האספלט החלה ה"המדרכה" אדמה חשופה עד לגדרות הבתים. בימים המעטים בהם ירדו גשמים , שלוליות נקוו בצדי הדרכים , והעוברים והשבים עשו פעמיהם על האספלט, מכוניות לא שעטו ברחוב. גם עתה שמעתי בבירור את רגליה של פלורה קסלסי טופפות על האספלט. שעות צהרים מוקדמות, מעטים מהילדים משחקים בחוץ, אימהות אחדות ממהרות להכניס גוזליהן הביתה פנימה. מן החלונות הציצו פרצופים חלקם בתאווה אחרים בתיעוב.
-"מה אתה מסתכל , אף פעם לא ראית בחורה "- אני שומע את פלורה פותחת פה על מישהו. חלון ניגף בבהלה. פלורה צועדת בגאון.
בקצה הרחוב עמדה החנות של גנץ, החנות של בנציון גנץ הייתה למעשה בודקה שבה הורמו בערבוביה סיגריות ממתקים ומוצרי יסוד כלחם וחלב, גנץ  יהודי ניצול שואה מהונגריה, ניהל בבודקה הסמוכה לדירתו את החנות 24/7 של שנות השבעים. מלבד שבתות וחגים תמיד ניתן היה להעיר את גנץ מביתו , לעיתים לבוש רק בגטקס ונעלי בית מצמר, הגיח מהמבואה שבין הבית לבודקה ופתח את הבודקה גם לקונה שהעיר אותו בעבור חפיסת סיגריות.
 -"גנץ , תביא לי אירופה" – צועקת אחותו של קסלסי.
 -מי?  - עונה גנץ במבטאו ההונגרי הכבד, ומתכוון מה (בהונגרית)
- אינעל ראבק ,גנץ אמרתי אירופה לא מישהו " – מקללת בזעף פלורה.
-"האסיאתיים האלה "- מגיב בעם גנץ- "חיים באסיה, מדברים איתי על אירופה"
-"תביא לי כבר אירופה , לפני שיבוא לי המג'נון" – אחותו של קסלסי מאבדת סבלנותה.
גנץ מסתובב אל הארונית בו היו מסודרות שורות שורות של פקטים של סיגריות, ואז  כאילו מתחרט , סב על עקבותיו, ופונה בנועם אל הגברת "ומתי את משלמת לי? "
"אחי, מה אתה דואג ? מילה של פלורה קסלסי" – פלורה מתחנחנת , מתחננת ,מתנמכת .ימים קשים, הפרוטה אינה מצויה, אבל לעשן היא חייבת.
 "אחי , מה אחי ? , היה לי אח ! יודא, הגרמנים יימח שמם לקחו לי אותו, אין לי אחים " -גנץ  לא סולח על חילול שם אחיו בפיה של פלורה .
 "אדון גנץ , לא התכוונתי " – אחותו של קסלסי מבינה כי מעדה בלשונה. לא מורגלת להיות במקום הזה.
"תן לה אירופה , שלא יבוא לה המג'נון" – קסלסי צץ ומנסה לשוות לקולו הנערי , נעימה של בס גברי . ומעז פנים כנגד גנץ שמתכווץ בפינתו.
"סתום את הפה , ולך הביתה לאימא " – גוערת בו אחותו !
 קסלסי , יוצא  מקפל זנב מהבודקה של גנץ. גנץ מוציא מתחת הדלפק את המחברת ורושם אחד אירופה לפלורה. אחותו של קסלסי , מלטפת בעדינות את גנץ כשהלה מוסר לה את החפיסה, ופוסעת לבית החרושת לגרבי רשת בו היא עובדת. גנץ מפנה ראשו לאחור, מוודא שהילדה אשתו לא שמה לב למחווה תמימה זו , הילדה זו יש ל עיניים בגב.
שריקות הגברים המשחקים סנוקר בחנות שבכניסה לקולנוע "מרכז" מקדמים את פלורה, ריח שתן חריף את הפסאז' מעל הקולנוע, בלוחות המודעות תלויים פלקטים ענקיים המבשרים על הסרטים המוצגים השבוע – "ברוס לי איש הזעם" ,"אני סקרנית" , "סטודנטית מבוואריה" תמונות של ברוס לי עם הנונצ'קו מודבקות על פלקט קרוע של פורנו רך, פלורה לא שמה ליבה לכל אלה , מתעלמת משריקות הגברים ומטפסת במדרגות העולות לקומה השנייה, בדרכה שולפת סיגריה מהחפיסה ומציתה אותה בגפרור על המעקה, תנועה שתרגלה במאות הפסקות עישון על מדרגות הפסאז' ,שפשוף הגפרור על חיפוי העץ של המעקה מהברזל וקירוב הגפרור הניצת אל השפתיים ויניקה ארוכה עד שהלהבה עולה מאליה. הבנות של משמרת הבוקר כבר מחליפות את בגדי העבודה האפורים לבגדים עמם הגיעו בבוקר, אחותו של קסלסי שואפת שאכטה ארוכה ומוצצת את הסיגריה בהנאה, מזרחי אחראי המשמרת לא מרשה לה לעשן בעבודה, פלורה מנצלת  רגעי חסד אלה . תכף אצבעותיה שאוחזות כעת בסיגריה יפעילו את מכונת הסריגה ויתלכלכו בשמן מכונות ושנצים של חוטים סינטטיים, מפלסת את דרכה במעבר בינות לערמות פסולת חוטים, קונוסים מקרטון שלא מכבר לופפו בהם חוטי האריגה ועתה הושלכו כאבן שאין לה הופכין, עד שתעבור המנקה ותפנה את כל השאריות למזבלה. משמרת לילה מחכה לה. 
מעל הקולנוע ששרץ גברים תאבי פורקן, מעל חנות הסנוקר ומעל הפינות האפילות ששעות הערב המאוחרות הפכו למשכנן של זונות הרחוב. 
לאחר שפיטרו את אביה, קיבלה על עצמה פלורה לפרנס את משפחתה, הסרסורים ארבו לה השכם והערב והציעו לה חסותם,  האחות של קסלסי בזה לכל המלעיזים, ידעה שהופעתה משכה את לשונם של דיירי השיכון והציתה דמיונם , לא היה אכפת לה , ובלבד שלא ירחמו עליה, על משפחתה , החזות של עוסקת בזנות הרחיקה מביתה את עובדת לשכת הסעד. היה קשה לה להודות שמשמרת הערב אצל מזרחי הייתה מפלטה מגורלה המר.
קסלסי חוזר הביתה בועט בדרכו באבנים קטנות הנקרות בדרכו. לו היה נועל נעלים המכה בבוהן לא הייתה כה כואבת, אבל עם סנדלים המכה הייתה מכאיבה כמעט כמו העלבון שהטיחה בו פלורה. והוא? בסה"כ רצה לעזור לה,  נמאס לו שמתייחסים אליה ככה , צריך להעמיד את האנשים במקום. אני מביט בו מהחלון של הבניין, מתיישב על גזע העץ היבש, אוחז בכף רגלו מתאמץ לא לבכות, מתאמץ שאף אחד לא יראה. מבטיח לעצמו לנקום בגנץ הזקן. 
אני ממהר לסיים את שיעורי הבית, מוטי ואיציק מחכים לי כבר מתחת לבניין , ובחברתם קסלסי נראה הרבה פחות מאיים. שלושתנו מחליטים לרדת שוב לוואדי, אלא שדרכנו אל הוואדי חייבים אנו לעבור על פניו של קסלסי, ואין לדעת איך יסתיים המפגש.
קסלסי הפגוע , מוצא בנו יעד לפרוק זעמו , הוא גדול מאתנו רק בשנה, למרות זו שלושתנו לא רצינו להתעסק אתו ופנינו לוואדי מהמגרש הריק שעמד ביננו, תוך ויתור על הליכה בנחת בשביל המוביל לבית המטבחיים שהיה ממוקם בדיוק במרכז הוואדי וניצל באופן טבעי הזרמת השפכים לוואדי, הירידה מהמגרש הריק לא הייתה נוחה , בקצהו נערמו הררי פסולת בנין , שברי בלוקים שמתוכן הזדקרו קורות בטון וקרשים ממוסמרים מבוקעים שעמדו בגאון כמה וכמה יציקות וכעת מנוחתם עדן בבית הקברות לפסולת בנין, פילסנו דרכנו בין הערמות , כששמענו קול מאחורינו :-
"הי, אתם " -הדהד הקול של קסלסי בין קורות הבטון ובלוקים. סובבנו ראשנו וקפאנו על מקומנו - "לאן אתם בורחים"- מבקש קסלסי תואנה להתנכל לנו.
-"לא בורחים, יורדים לוואדי "- עניתי בשם שלושתנו.
-"מה אתם מחפשים שם "- התעניין קסלסי .
 -"שום דבר , משחקים " – עניתי .
- "מה כבר אפשר לשחק שם" – קסלסי מזלזל בנו , ומיד  מציע לנו את תכניתו השטנית –"מה דעתכם להוציא את המג'נון לגנץ הזקן". 
לא ידענו מהי התכנית של קסלסי, ואיך מוציאים לגנץ את המג'נון, ובכלל מה קסלסי צריך אותנו. אמא הזהירה אותנו לא להתעסק עם הפושטקים, גם מהבודקה של גנץ הדרנו רגלנו, וביכרנו על פניה את המכולת של פנחס, הרחק מזעפנותו של גנץ וקמצנותה של הילדה רעייתו.
קסלסי פסע לעברנו, ולחמוק מפניו היה כבר מאוחר, מוטי הסתתר מאחורי ואיציק . עמדנו בפניו במבנה של משולש שווה צלעות , שקדקודו  מוטי, ובחזיתו אני ואיציק שמוטי חזה. 
-"כל מה שאתם צריכים לעשות זה להעסיק את גנץ הזקן בכל מיני שאלות וקניית ממתקים בעוד אני אתגנב מאחורי המכתבה" -קסלסי מתווה את התוכנית, ועושה אותנו שותפים.
-"אני לא יודע , אני לא יודע כל כך לשחק, גנץ ירגיש"- איציק מתחמק.
-"אין לנו כסף לקנות , ובכלל אנחנו אף פעם לא רושמים אצל גנץ רק אצל פנחס"- אני מוסיף .
-"מה תעשה מאחורי המכתבה"- מוטי מעז להצטרף לשיחה. קסלסי מרגיש כי אתנו לא יצליח לעשות גדולות ונצורות ופוטר אותנו בבוז –"לכו מפה חבורה של ילדות בכייניות"