
"צבע אדום"
צבע אדום? ורק אתמול שאל האחד למה הפוסט ההוא מיום הכיפור?
והיום הוא לא יום כיפור? למה הילדים באותה גיזרה הן בעזה לא פוגשים בכלניות האדומות? ואותן נערות לא נושאות ורדים אדומים מאותם נערים?
האדום סמל האהבה האדום הוא התשוקה, והם ,אותם סובלים אייה תשוקתם לחיים?
די לאותן מלחמות,די לכאב.
אלוהים אל תקטוף את הפרח האדום, הן לא תיקח אותו מחייק אמא אדמה, אף לא מכסות אביו -הגשם, ולא מאחיו-צמחי השדה, אל תקטוף את הפרח האדום, אל תקח אותו מהדשא הרטוב.
אלוהים -אנא ממך שמור עליהם. |
משה רוטמן
בתגובה על ערב התרמה לילדים חולי סרטן.
תגובות (46)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כסטודנית לקולנוע בחרתי את ספיר, זה היה לפני כארבע שנים, רציתי לברוח מתל אביב מהכרך הגדול והנורא, תעודת בגרות לא הייתה לי והגעתי לספיר "רק" עם תיק עבודות ווידאו קודמות, בראיון הם שאלו אותי אם אני לא מפחדת מהקאסמים - מכיוון שהגעתי מהבועה לא רק של תל אביב - אלא של עצמי - כמי שלא קוראת עיתונים, לא שומעת רדיו ואין לה טלוויזיה הבנתי מייד שיש פה שאלה ממש מכשילה, כלומר - לא ידעתי בכלל מה זה הקאסמים - אז חשבתי לשנייה ואז אמרתי "לא, אני לא מפחדת, יש לי השגחה עליונה.." אחרי כן הסבירו לי שאני אומנם חמודה וגם ממש אמיצה אבל כדי להתקבל חייבים תעודת בגרות, בצער כבד הנחתי את הקלטת של העבודות והלכתי. כעבור מספר דקות כשהגעתי לתחנת האוטובוס התקשרו אליי מהמשרד של ספיר והודיעו לי שכנראה באמת יש לי השגחה עליונה, מסתבר שהם התרשמו מתיק העבודות ורצו אותי בפנים, אפילו קיבלו אישור מההנהלה הכללית של מה"ט שאחראית על המגמה. ממש שמחתי - רק כשהתחלתי ללמוד ושמעתי לראשונה את קריאת "שחר אדום" הבנתי... מה זה לחיות בפחד מתמיד, ומה זו השגחה עליונה..כי כשחתיכות של מתכת נופלות עלייך כמו במטווח ברווזים.. כדאי באמת שישגיחו עלייך מלמעלה
נ.ב - שחר אדום ההיתה הקריאה הראשונה במשך כמה שנים לפני - או בזמן שהקאסמים נופלים, אך בעקבות תלונות לש ילדי האזור ששם שחר - שונתה הקריאה ל"צבע אדום"
והכלניות הכי יפות בעולם - צומחות שם באזור אגב, הכי יפות ואדומות בעולם.
תודה רבה,נישא תפילה.
אמן יקרה, ממש ריגשת אותי.
כתבת מרגש! מהלב, ומה שיוצא מהלב נכנס ללבבות רבים!
מצטרף לתפילה!
אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ, בָּרֵךְ אֶת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל רֵאשִׁית צְמִיחַת גְּאֻלָּתֵנוּ.הָגֵן עָלֶיהָ בְּאֶבְרַת חַסְדֶּךָ וּפְרֹשׂ עָלֶיהָ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ וּשְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ לְרָאשֶׁיהָ, שָׂרֶיה, וְיוֹעֲצֶיהָ וְתַקְּנֵם בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ. חַזֵּק אֶת יְדֵי מְגִנֵּי אֶרֶץ קָדְשֵׁנוּ וְהַנְחִילֵם אֱלֹהֵינוּ יְשׁוּעָה וַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן תְּעַטְּרֵם, וְנָתַתָּ שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וְשִׂמְחַת עוֹלָם לְיוֹשְׁבֶיהָ.וְאֶת אַחֵינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל פְּקָד נָא בְּכָל אַרְצוֹת פְּזוּרֵיהֶם וְתוֹלִיכֵם מְהֵרָה קוֹמְמִיּוּת לְצִיּוֹן עִירְךָ וְלִירוּשָׁלַיִם מִשְׁכַּן שְׁמֶךָ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶה עַבְדֶּךָ: "אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמַיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ, וֶהֱבִיאֲךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּה..."וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ וְלִשְׁמֹר אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתֶךָ, וּשְׁלַח לָנוּ בֶּן דָּוִד מְשִׁיחַ צִדְקֶיךָ לִפְדּוֹת מְחַכֵּי יְשׁוּעָתֶיךָ.הוֹפַע בַּהֲדַר גְּאוֹן עֻזֶּךָ עַל כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל אַרְצֶךָ, וְיֹאמַר כֹּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְאַפּוֹ: "יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה". אָמֵן סֶלָה.
סמדי שלי, זו התחושה שאת מעניקה לי את כולך,תודה יקרה.
תודה אשה מדהימה.
חזרתי לככב,
ירוק כמובן.
אבל את קשובה, והשקט שלך מדבר... אוהבת אותך מאד.
"אלוהים -אנא ממך שמור עליהם."
לפעמים אני לא מוצאת מילים...
כוכב *
מתפללת איתך, איש יקר.
מדהימה שכמוך ממש חיבקת אותי,תודה ,שבנך ישמור אותו האל.
אז מה נותר לנו אם לא התקווה והאמונה ובעיקר האהבה.
שאפו על הכתיבה
רק שאני דורש מהמפקדים להחליף דיסק
הם מתכננים מהלכים הזויים
ומביאים שגם בפעולה קטנה ישר יהיו הרוגים ופצועים
איני מאמין ולכן דורש מאנשים
ולא מבקש ומתפלל לכוחות עליונים
תודה ריקי שבקרת, ליל מנוחה.
סמדי אני כל כך יודעת שאת עימי, ועם כלונו שמתפללים, ואנו שוחרי השלום והמאמינים שרק האהבה מנצחת? שלא נאבד את התקווה, מחבקת אותך אהובה.
נורית יקרה,
הצבע האדום מבחינתי - הוא האהבה הגדולה ביותר
כאמא לילד שחי באשקלון ועובד בקיבוצי הסביבה(בעוטף...)
ומלמד גם בשדרות
ועדיין טוען שזה ביתו ובית לא עוזבים
גם בי יש רגשות מעורבים על הכלניות המדהימות באיזור
על אדום אש האהבה
ומקווה שיום יבוא והאדום יהיה רק צבע
שלך
עטליה
קבלי כוכב ממני
בשמתי, סליחה שלקחתי אותך למחוזות של הכאב.תודה שאת איתי.
את יודעת מה מדהים אותי בשיר הזה.
שאת מבוגרת ממני במעל לעשרים שנים ואת עוד מלאת תקווה.
אני כבר מזמן התייאשתי.
רגיש וכל כך חשוב.
לו יהי
נורית,
מצטרפת לתפילה שלך
אלוהים שלי אשר,
מאחורי הברוש,
השאר, לנו את הצבע האדום.
איזה רגישות,
כתיבה ניפלאה ורגישה.
נורית, שבוע טוב חברה
ניגמרו לי המילים !!!!
הלוואי ,שבוע טוב גם לך.
מה יש להוסיף...הלוואי והצבע האדום יקבל משמעות אחרת,של תשוקה ואהבה
אמן
שבוע טוב
לו יהי ,לו יהי, אמן!
כמה מילותיך עוטפות אותי, שבוע טוב הלוואי ויהיה שלעולם תיהיה
אהבה ביננו.
אבל מה עם האהבה ?שהרי היא תמיד מנצחת.
רק אהבה מנצחת, מסכימה עמך, והלוואי ויגיע היום הזה במהרה.
לו יהי!
היי יקירתי
אמן שישמור אותם האל
ואת כל עם ישראל
מאחלת שבוע טוב
ושקט בדרום
דבי
חנה, קראתי הצטמררתי, אלה שלא יחזרו בשלום?...
גם לדעתי אלוהים עסוק או עסוקה. זה לא ממש חשוב זכר או נקבה.
והאמת שהיום גם הגעתי למסקנה שהוא עסוק אך ורק בעיניניו הפרטיים אנחנו לא ממש מענינים אותו.
תני לי בבקשה למחוק בחמימות הדברים שלך דמעתו של ילד מפוחד מעזה
תני להאיר באור דברייך את דרכם החשוכה של אלה שעושים מלחמה
תני לעטוף באריגי דברייך את ילדי שדרות ולומר כי עוד יבוא היום שיחליפו פרחים עם ילדי עזה
אשה יקרה כמה קל למות לכל קורבנות המלחמה כאשר יש להם אמונה כי עדיין חיים כאן אנשים שחושבים אהבה
ומה יהיה, עוד משפחות שכולות,עוד פצועים, ועל אוזן מי נפנה?
שבע טוב גם לך, עם הרבה אהבה.
איך זה קורה, שהמושגים והדברים עם המשמעות הכי יפה, טהורה ופשוטה מקבלים מובן מחריד, הרוס ומזעזע?
כל פעם מחדש
ואין מי ששומע ויכול לעזור שם בשולחן האחראים. אף אחד לא מקשיב, רק מתנערים כולם מאחריות ומטיפול
והפרחים? ועשב השדה?
תודה תמיר,תודה על הרגישות.
אמן!
תודה שבקרת,וההזדהות שלך עם שדרות מרגשת.
עצוב..
כוכב על הכתיבה המקסימה
אלוהים עסוקה.