סליחה

2 תגובות   יום ראשון, 9/10/16, 00:56

סליחות ביהדות זה מנהג של שנים רבות. בכל שנה לפני היום הקדוש ביותר ליהודים ניתנת לנו הזדמנות של עשרה ימיי סליחה, עשרה ימים שבהם אנו מצווים לבקש סליחה מכל מי שפגענו בו. אלו הם עשרה ימים, שבהם ניתנת לנו ההזדמנות להבין, את עוצמתה של הסליחה, ואת הכח הטמון בה. לבקש סליחה, מבלי להבין את העוצמה התמונה בה, זה כמו לתת אגוזים, למי שאין שיניים. ללא ההבנה של העוצמה התמונה במעשה, הסליחה רק מחלישה אותנו, וגורמת לנו להרגשת נחיתות כאשר אנו עומדים לפני אדם אחר ומחכים שיסלח לנו. הדבר המעניין הוא שהציווי הוא לבקש סליחה ולא לסלוח. פה נמצא הסוד שבמצווה

גם ישו דיבר על הסליחה. ישו אמר כשנותנים לך סטירה תגיש מייד את הלחי השנייה ולא בגלל שהסטירה הראשונה לא כאבה מספיק אלא כדי שתוכל להבין את הכח התמון בסליחה. רק מי שבאמת סלח מכל הלב על הסטירה שקיבל יכול להגיש את הלחי השניה. המעשה של הגשת הלחי השניה כל כך זיעזע את הסוטר שזה גרם לו מייד לחשוב על עצמו ולהתעורר למעשה שעשה.

קצת אחרי שהכרתי את אשתי יצאנו לעבוד במכירת גלידות בצפון קרוליינה עבודה עונתית שמכניסה יפה. בעונה השניה שלנו שם, חזרתי בידיעה שאני מקבל את אותו המסלול מהעונה הקודמת, מסלול מכירה שהכרתי היטב וסיפק לי הכנסה טובה. באותה עונה הגיע בחור צעיר וחם מזג מלא קעקועים בכל גופו עם חברתו היפנית והחליט שהוא הולך לקחת את המסלול שלי, לעבוד בו, ולא מעניין אותו מה יש לי להגיד בעניין. תוך כדי ויכוח סוער, וזילזול הדדי במה שהשני אומר, החליט הבחור לפתע, לשנות את כללי המשחק, ונגח אותי בפרצוף. הכאב והעלבון כל כך צרבו לי שמייד פתחתי בתיגרה אלימה שגררה את כל העובדים להתערב ולנסות להפריד בינינו. לרגע אחד התבוננתי מהצד על הסיטואציה וראיתי אותנו עדיין מנסים להגיע אחד אל השני תוך שליחת גידופים וקללות עסיסיות והבנתי שיש לי פה הזדמנות לעבודה עצמית יוצאת דופן.

נשמתי עמוק והרגעתי את עצמי הצבעתי על הבחור ואמרתי לו "אתה בוא איתי החוצה" ומכל העובדים בקשתי להשאר בחדר, זה רק אני והוא. הבחור היה מתוח, וחשב שאני הולך לריב איתו בחוץ, אבל הוא לא הראה סימנים של פחד, רק נכונות לקרב. תוך כדי היציאה החוצה, שמעתי את העובדים לוחשים לי, רק תגיד, ואנחנו מתנפלים עליו. ועליזה המנהלת, שהיתה מבועתת, מלמלה שאלימות כזו לא תתקבל פה, ושהיא הולכת לפטר את הבחור. התרחקנו קצת מכל העובדים שעמדו בפתח מוכנים להתערב במקרה שנפרוץ שוב בריב אלים. להפתעת כולם, אחרי חמש דקות של שיחה ביניינו, החל הבחור לבכות. התחבקנו וצחקנו לחצנו ידיים ושוב התחבקנו. ולאחר עשר דקות, שבנו אל כולם מחויכים ומחובקים כזוג חברים ותיקים. במשך יומים לא הפסיקו העובדים לחקור אותי על מה אמרתי לו, שגרם לו לחבק אותי. זה נראה להם הזוי ולא הגיוני. כך, לא מסתיימות מריבות בדרך כלל. סליחה. זה כל מה שאמרתי לו. סליחה, על זה שגרמתי לו לאבד שליטה. הבחור, היה כל כך מופתע מהתגובה שלי, ששברתי אצלו כל התנגדות. לא האשמתי אותו בכלום, ולא ניסתי לגרום לו לחשוב שהוא היה לא בסדר. פשוט, ביקשתי סליחה, על ההתנהגות הלא חברית שלי. ועשיתי את זה מכל הלב. מתוך רבע שעה של שיחה בנינו שלוש עשרה דקות הבחור רק התנצל, וניסה להסביר לי, למה הוא זה שצריך לבקש סליחה ממני, ולא הפוך. סליחה שמגיע מתוך עוצמה אישית, היא כוח חזק המקרב בין שניים, המגשר על פערים גדולים של ריחוק. התחושה שקיבלתי מהבחור שרבתי איתו, היתה של ניסיון להשתוות אלי. במשך כל העונה, הוא לא הפסיק להחמיא לי, ולהביא לי מתנות. הטרנספורמציה שעברה מערכת היחסים שלנו, היתה כל כך גדולה, שזה גרם לי לצחוק, כל פעם שנזכרתי בסיטאציה.

אם ניקח את זה למערכות היחסים שלנו, נוכלו להבחין באין ספור מקרים, בהם אנו קטנונים ולא מוכנים להתפשר. ההזדמנות להשתמש בעוצמה הזו שנקראת סליחה, מתדפקת על דלתינו עשרות פעמים, אבל אנו בוחרים תמיד להקשיב לאגו, או לדבוק בעקרונות שלנו, במקום בסליחה. האגו, תמיד יגיד לנו, שבמקרה הזה אנחנו צודקים, והוא, או היא, הם אלה שצרכים להתנצל, ושאנחנו היינו בסדר.

הסליחה היא עוצמה ולא אינדיקציה לחולשה במיוחד כשאנו מבקשים אותה מתוך מודעות והבנה מעמיקה של התהליך שהיא יוצרת. אם תבינו באמת את עוצמת הסליחה, תמיד תמהרו להיות ראשונים להשתמש בה. כי תבינו שאם מישהו ביקש מכם סליחה, זה סימן שגם אתם לא היתם בסדר. ועכשיו יש לו יתרון עליכם, יתרון העירנות והמודעות, על השינה וחוסר המודעות.

צריך להבין תמיד יש שני צדדים למטבע. ולא יכול להיות שאתם נקיים מכל רבב. אם מישהו ביקש סליחה על זה שפגע בכם, זה סימן שגם אתם פגעתם בו . אחרת למה שהוא ירצה לפגוע בכם, אם הוא לא היה פגוע מכם מלכתחילה. לפעמים, אנחנו לא ממש מבינים מה עשינו שפגע בו. ולפעמים גם הוא, לא ממש מבין מה עשינו שפגע בו. אבל זה שאנו לא רואים את צידו השני של המטבע, זה לא אומר שהוא לא קיים. אני לא חושב שאנו צריכים לחכות שבת הזוג שלנו תחטיף לנו סטירה או שבן הזוג שלנו ישלח לעברינו הערה עוקצנית כדי לבקש סליחה, גם לא לחכות עד שנפגענו כל כך שקשה לנו לדבר מרוב כעס או בושה. לפעמים אנו נפגעים גם מדברים קטנים ולא משמעותיים שלרוב אנו בוחרים לא לדבר עליהם כדי לא ליצור תגובה חריפה יותר מהצד השני כי כמעט תמיד כשאנו מאשמים את הצד השני שפגע בנו הוא מייד יציין בפנינו לפחות עשרה מקרים שאנו פגענו בו. ויגרור אתנו למסכת האשמות מי פגע יותר במי. הדרך היחידה לציין בפני בת הזוג את העובדה שהיא פגעה בנו זה פשוט לבקש ממנה סליחה על זה שפגענו בה. זה מייד יגרום לה להתבונן בעצמה ולראות איפה היא פגעה בנו וזה לא משנה אם היא ביקשה סליחה בחזרה או לא זה תמי ישקף לה את עצמה. לפעמים הגבר שלך יוכל להגיב ב-"נכון את באמת צריכה לבקש סליחה באמת לא הית בסדר והתנהגת בצורה ילדותית" ( מה שיגרום לנו להצטער שביקשנו סליחה מלחתחילה) אבל זה רק האגו שלו שמונע ממנו להביע סליחה, כי התבוננות פנימית היא בלתי נמנעת ואת האמת המכוערת של ההתנהגותו, הוא לא יוכל להסתיר מעצמו.

לפעמים, אנו צריכם קצת סובלנות גם אם בן הזוג לא התנצל מייד, ולוקח לו זמן לעבד את מה שהוא רואה בתוכו, זה לא אומר שהוא לא רואה פנימה. אם בקשת הסליחה שלכם היא אוטנתית ואמיתית הצד השני לא יוכל להימנע מלהתבונן בעצמו והסליחה שלו תגיע גם אם לא בדרך שציפתם לה. אז מתי אנחנו צריכים לבקש סליחה מבן/ת הזוג שלנו? כשאנו פגועים ממנו,  כי אם מישהוא פגע בנו, זה סימן שאנו פגענו בו קודם. לכן אנו צרכים להתבונן רק בעצמנו, ולא בבן הזוג שלנו, כדי לדעת איך, או מתי, פגענו בו. ובכלל אצלנו נמצאות כל התשובות ואין לנו מה לחפש אותן בחוץ. הסתכלו פנימה ולא החוצה, כי שם נמצאות התשובות לזוגיות טובה. 

היו ערים והכניסו אור לחייכם תשתמשו בסליחה כמנוף לצמיחה ולא כמשקולת הקשורה לרגליכם ומושכת אתכם אל תחתית האגם 

דרג את התוכן: