כותרות TheMarker >
    ';

    מעט מן האור

    ארכיון

    תגיות

    פרופיל

    alxm
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פרשת השבוע : האזינו

    8 תגובות   יום שישי , 14/10/16, 00:19

    גאולה ללא תשובה ?

    שירת האזינו אותה כותב משה לבני ישראל מדברת על המהלך ההיסטורי של הקב"ה בעולם בכלל בהנהגתו את עם ישראל בפרט .

    השירה פותחת בתיאור משפטו של הקב"ה בעולם בכלל :

    "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא" ,

    ולאחר מכן עוברת לתאר את היחס של הקב"ה לעם ישראל :

    "זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם... בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם בְּהַפְרִידוֹ בְּנֵי אָדָם יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ. יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן יְסֹבְבֶנְהוּ יְבוֹנְנֵהוּ יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ. כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ. ה' בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר".

    פסוקים אלה מתארים את בחירתו של הקב"ה בעם ישראל עוד מראשית ההיסטוריה , ללא קשר וללא תלות במעשיהם של ישראל .

    יחס זה בין הקב"ה לבין עם ישראל נראה 'סגולת ישראל' .

    בחירת הקב"ה בעם ישראל מצד סגולתם קודמת לבחירה בעם ישראל מצד מעשיהם . נכון שמעשיהם של ישראל משפיעים על הנהגת ה' כלפיהם , אך אין המעשים משפיעים על עצם הבחירה של הקב"ה בישראל .

    לאחר מכן מתארים הפסוקים את השבר שהתרחש במהלך ההיסטוריה , החטאים של ישראל ועזיבתם את הקב"ה :

    "וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט, שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ וַיִּטֹּשׁ אֱ-לוֹהַ עָשָׂהוּ... יִזְבְּחוּ לַשֵּׁדִים לֹא אֱלֹהַ , אֱלֹהִים לֹא יְדָעוּם חֲדָשִׁים מִקָּרֹב בָּאוּ לֹא שְׂעָרוּם אֲבֹתֵיכֶם..." .

    פסוקים קשים המתארים את עזיבת ה' על ידי בני ישראל .

    בפרשת ניצבים אנחנו קוראים על מהלך של החזרה בתשובה מצד העם , על התעוררות לאומית , ומתוך כך גואל הקב"ה את עם ישראל .

    אך בפרשת האזינו לא מופיע מהלך כזה .

    וכך כותב הרמב"ן על שירת האזינו :

    "והנה אין בשירה הזאת תנאי בתשובה ועבודה , רק היא שטר עדות שנעשה הרעות

    ונוכל , ושהוא יתברך יעשה בנו בתוכחות חימה , אבל לא ישבית זכרנו , וישוב ויתנחם ויפרע מן האויבים בחרבו הקשה והגדולה והחזקה , ויכפר על חטאתינו למען שמו אם כן , השירה הזאת הבטחה מבוארת בגאולה העתידה" .

    לפי הרמב"ן , פרשת האזינו מדברת על גאולה , גם ללא תשובה מצד עם ישראל .

    "וַיַּרְא יְהוָה וַיִּנְאָץ מִכַּעַס בָּנָיו וּבְנֹתָיו... הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא אֵל כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם וַאֲנִי אַקְנִיאֵם בְּלֹא עָם בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם...".

    המהלך המתואר לאחר עזיבת ה' , הוא הענשתם של ישראל בצורה חמורה על ידי ה' .

    ה' יעניש את עם ישראל על ידי יישות שאין לה הגדה לאומית :

    "ואני אקניאם בלא עם...." (האם האומה שמתגרה בנו בדורנו עונה על קריטריון זה?...). כמובן שהמטרה היא שעם ישראל יברר את הזהות הלאומית שלו עצמו פנימה .

    ואז מגיעה ה'תפנית' .

    הקב"ה גואל את ישראל , אך לא מצד חזרתם בתשובה , אלא מצד סגולתם של ישראל : "כִּי אֶשָּׂא אֶל שָׁמַיִם יָדִי וְאָמַרְתִּי חַי אָנֹכִי לְעֹלָם... הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ".

    הקב"ה ינקום את נקמת עם ישראל מיד הגויים שפגעו בו , ועיקר הנקמה היא מילוי ארץ ישראל בעם ישראל בחזרה : "וכיפר אדמתו עמו"

    - "כשעמו מתנחמים , ארצו מתנחמת" (רש"י).

    אפשר להבין את הפסוק שכוונתו , שהאדמה מכפרת על העם , כלומר ריבוי הצרות ,

    היא שתכפר ותביא לגאולה , אך יש גם שהסבירו את הפסוק בתור גאולה בפני עצמה , הקב"ה יכפר על עמו ויביאם לארצם , לא בגלל חזרה בתשובה ולא בהכרח בגלל צרות הגלות , אלא בגלל הסיבה הפותחת את הפרשה , והיא סגולת ישראל , בחירת ה' בנו ללא תנאי .

     

    קבלת תורה לאחר יום הכיפורים

    שני דברים מתרחשים לאחר שירת האזינו .

    דבר ראשון , משה רבינו מחזק אצל העם את עניין שמיעת השירה ודברי התורה ,

    והדבר הנוסף הוא , ציוויו של הקב"ה למשה למות בהר העברים כיוון שלארץ ישראל

    הוא לא יכנס.

    בחיזוקו של משה רבינו אל העם, אומר משה :

    " וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם שִׂימוּ לְבַבְכֶם לְכָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מֵעִיד בָּכֶם הַיּוֹם...".

    רש"י מסביר את דבריו של משה כך :

    "שימו לבבכם - צריך אדם שיהיו עיניו ואזניו ולבו מכוונים לדברי תורה...

    הרי דברים קל וחומר , ומה תבנית הבית שהוא נראה לעיניים ונמדד בקנה , צריך אדם שיהיו עיניו ואזניו ולבו מכוונים להבין , דברי תורה שהן כהררין התלוין בשערה על אחת כמה וכמה" .

    האדם צריך לשים לב לכך שאזניו וליבו יהיו מכוונים תמיד לדברי תורה , שלא יעברו דברי התורה לידו , שלא יהי מצב שיבין אותם למחצית , לשליש ולרביע , אלא יעמול להבין את דברי התורה כמה שיותר .

    השפת אמת (שנת תרמ"ח) מסביר שאמנם עצם נתינת התורה היא מהשמיים ,

    אך האדם צריך להתאמץ בכדי שיצאו פירות מהארת התורה , ואז משפיע הקב"ה את שפע אור התורה על האדם .

    כפי שהאדם נדרש לחרוש ולעבד את שדהו ואז מוריד הקב"ה גשם והארץ מוציאה את יבולה ופירותיה , "יערוף כמטר לקחי".

    מסביר השפת אמת שזהו בדיוק התהליך שעובר האדם בתחילת השנה בחגי תשרי .

    בימי ראש השנה ויום הכיפורים עברנו תהליך של הטהרות , וזאת העבודה הבאה מצד האדם , ואחר כך מגיעה ההשפעה מלמעלה , בחג סוכות נידונים על המים ואין מים אלא תורה , כלומר בחג הסוכות יש קבלת תורה .

    ובאמת כאשר היו עם ישראל במדבר , ביום הכיפורים סלח הקב"ה לישראל על חטא העגל והם קיבלו מיד את התורה , ביום הכיפורים עצמו , את הלוחות השניים .

    כלומר , מיד לאחר המחילה מגיעה קבלת תורה .

    מיד לאחר שהאדם עושה את עבודתו , את השתדלותו להיטהר , אז משפיע הקב"ה שפע של תורה לאדם .

    ובימים הללו , שבין יום הכיפורים לסוכות , צריך להתכונן לקבל את התורה בחג הסוכות . כפי שמשה רבינו אומר כאן לעם לאחר שירת האזינו ,

    "שימו לבבכם לכל הדברים אשר אנכי מעיד בכם היום" ,

    צריך לשים לב , לפתוח את האזנים ואת הלב בכדי לקבל את דברי התורה ,

    להיות מוכנים לקבל את דבר ה' אלינו.

    הקב"ה מדבר עם העולם , עם בני ישראל , עם האדם הפרטי , דרך התורה .

    התורה היא דבר ה' אל המציאות .

    לכן צריכים להיות קשובים לדברי התורה , קודם כל ברצון ולאחר מכן במעשה ,

    בעמל התורה.

    וככל שהאדם ירצה יותר , ישתוקק יותר לדברי התורה , כך יהיה האדם באמת מוכן יותר לכך , יסולקו ממנו כל המחשבות המפריעות , והקב"ה ישקה את השדה לאחר עבודת האדם, ויצא יבול מן האדמה , ודברי התורה יתברכו בעם ישראל .



    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/10/16 21:06:
      תודה רבה!
        15/10/16 21:12:

      ושמחת בחגך.

      מאחלת ימי סתיו נפלאים

        14/10/16 17:04:
      שבת שלום וחג שמח...
        14/10/16 14:28:
      באשר לחלק הראשון - נשמע לי מאוד לא חינוכי לסלוח לעם על חטאיו רק מפני שהוא נבחר להיות עם סגולה (ולא מפני שהביע חרטה ושינה את דרכו). גישה המסירה אחריות מהאנשים היא מסוכנת, מפני שהיא בעצם מאפשרת לעשות את הרע, מתוך ידיעה שבהמשך ייסלח להם. הייתי מחפשת פרשנות אחרת. אם אמצא כזו, אשתף
        14/10/16 11:06:

      שלום שלמה היקר, רעי ועמיתי, ידידי כאח לי,

      הפוסט שלך הוא נר לרגליי. שירת האזינו חביבה עליי במיוחד,

      כי היא מאזכרת את הסיוט של משה למה שיקרה לעם ישראל אחרי מותו.

      והנה רואות עיניי שלא נפל דבר מכל אשר חזה משה לפחות בנושא הקולינארי.
      מאחל לך וליקיריך
      חג סוכות שמח,
      ושמחת בחגיך
      והיית אך שמח,

         בהוקרה,

            ברוך

        14/10/16 06:07:

      "קודם כל ברצון ולאחר מכן במעשה "

      אמירה אוניברסלית.

      חגים שמחים איש יקר.

        14/10/16 01:22:

      תודה רבה
      מעניין ומחכים.

      המסורת מפי המהר"ל  היא לומר כל יום את שירת "האזינו" . משום
      שהדבר מהוה סגולה להצלחה ולאריכות ימים,

      יש אומרים  שאילו ידעו אנשי עסקים על שפע
      הברכה הגדולה בעסקיהם ששירת "האזינו" על-פה יכולה לפעול,

      היו אומרים אותה יום, יום.

        14/10/16 00:38:

      שלמה היקר.

       יישר כוח על דברי התורה המחכימים והמאירים על פרשת האזינו.

       שבת שלום וחג שמח.

       בברכה

      אהובה