ראשית אני מבקש להביע את דעתי, בצניעות הראויה, על שלמה זנד ההיסטוריון, דעה המבוססת על קריאה בספריו. שלמה זנד בעיני הוא היסטוריון מקורי אשר נמנע מלעיסת עובדות היסטוריות בנליות שוב ושוב כמו רוב ההיסטוריונים. דעותיו על אירועים היסטוריים הן מקוריות, חדשניות, מעוררות מחשבות מן הסוג " כיצד זה לא חשבתי על זה גם אני".

על מאמרו היום ב"הארץ", המנוסח להפליא, מהודק היטב, יש לי רק הערה אחת שאני מבקש להביעה כאן. בין מעשיו הפוליטיים של פרס לא מופיע במאמרו של זנד עובדה אחת, שאין יכולת לחלוק עליה. ואני תוהה ביני לביני האם שלמה זנד שכח אותה בפיזור דעת או שמא התעלם ממנה בכוונת מכוון כדי להתאים את המציאות לדעותיו הפוליטיות. וזו העובדה: שמעון פרס, בהנחית דוד בן גוריון, הוציא תעודת ביטוח חיים נצחית למדינת ניצולי השואה באירופה - ישראל - בהקמת "המפעל לטקסטיל בדימונה" . היו לשמעון פרס תכונות שליליות רבות אבל כדי להבליטן אין להשכיח את המעשה הפוליטי הכי חשוב שעשה, מעשה שמבטיח לנצח את קיומה של ישראל.