כותרות TheMarker >
    ';

    ארכיון

    0

    מעשה בתיקווה אחת / חיה שלחון

    45 תגובות   יום חמישי, 20/10/16, 15:22

     

     

    מועדים לשמחה חבריי היקרים והנהדרים ♥ ולכל אלו שניקלעו  לבלוג שלי  נשיקה

                           ברוכים הבאים בצל קורתי (-:

     

    לפני מספר שנים העלאתי את הסיפור  שכתבתי  " מעשה בתיקווה אחת" 

    בחרתי  להעלות אותו שוב עבור החברים החדשים שלהם זכיתי להתוודע כאן באתר,

    ולכל חבריי הוותיקים והנהדרים - אני בטוחה שתאהבו לקרוא את הסיפור שוב (-:

    צירפתי נעימה 


    ''

     

     

    מעשה בתיקווה  אחת

     

    תיקווה אישה גלמודה שנותיה נושקות ל-70.  שנים שתיקווה כבר לא מחייכת בעצם

    אין לה על מה.

    הערב כהרגלה ירדה במדרגות המובילות למטה אל מחוץ לבניין,

    רוח סתווית קידמה את פניה.

    צינה אחזה בגופה הכחוש. בהנהון ראש בירכה את שכנותיה ופסעה לשבת

    בספסל המיותם - ספסל שאבד חינו, שנים שמברשת צבע לא שיפרה את מראהו.


    תוצאת תמונה עבור תמונה של אישה קשישה


    תיקווה התיישבה על הספסל ונידמה שבשניהם אחזה אחרית זהה,

    להיוותר גלמודים ודהויים.

    שם עמוק בתוך ליבה, שוכנים הזיכרונות רגעי השמחה והעצב וכל הקשור לשני ילדיה,

    אשר בחרו להדיר רגלם מביתה. שנים רבות עברו מאז, עד כי דמותם מיטשטשת

    ובהבזקי זיכרונות רואה את ילדיה עדיין צעירים בשנות העשרים לחייהם.

    בעודה יושבת, כמידי ערב מחשבותיה נודדות...

    האהבה לילדיה לא שככה ואפילו לא לרגע אחד, אז חשה כעס ואכזבה עמוקה,

    לילות בכתה על הבדידות הזו שנכפתה עליה , כיום נותר כאב עמום והשלמה.

    כבר שני עשורים חלפו,  ואפילו לא זכתה לחתן את בנה דני.

    תקווה שוקעת במחזה מלבב ובעיניה נידלק זיק של חיות

    יום שישי, ריחות התבשילים במטבח שהכינה באהבה גדולה,

    השולחן ערוך על  מפה לבנה.

    מציצה מבעד לחלון בציפייה מלאת התרגשות לבואם,

    שש דמויות שסביבם סובב עולמה: סמדר ראובן ובנם אוראל, דני סיגל וביתם ירין.

    שני רכבים מודיעים על בואם בצפירות קצרות וארוכות,

    תיקווה ממהרת להדליק את האור בסלון ובצעדים מהירים פותחת את דלת הכניסה,

    האור בחדר המדרגות נידלק,  הבניין התעורר לחיים  הראשון שניכנס לבית בריצה

    היישר לזרועותיה, אוראל הנכד הראשון וזוכה להמון נשיקות מסבתא תיקווה.  

    והנה נכנסים כל השאר, תיקווה מהרהרת כמה נהדרת ההמולה הזו ,

    שבועיים חיכתה לביקור הזה, היא חובקת את ירין בזרועותיה  "סבתא תיקווה  אפתה

    עוגת שוקולד, נכון ירין אוהבת עוגת שוקולד של סבתא תיקווה? "

    וירין מהנהנת בראשה

    אחרונה חביבה נכנסת סמדר ביתה, מתנשפת, רוטנת בחיוך לחלל הבית

    " נותר עוד חודש בדיוק"

    לאוראל ולירין מקום כבוד משני צידי השולחן קרוב לסבתא,

    לירין חיכה הכיסא המוגבה.

    בזמן שכולם מתמקמים סביב השולחן, תיקווה ניגשת למטבח, חוזרת ומניחה את קערת

    הספגטי ברוטב בולונז במרכז השולחן, מתמוגגת מאושר לקריאת התלהבות  מהגדולים

    והקטנים....

     

    "תיקווה " " ערב טוב,  מתחיל להיות קריר בערבים"

    האור כבה, חושך, קריר, תיקווה מפנה את ראשה לכיוון הקול, השכנה מרגריטה

    יושבת לצידה בספסל המיותם. " ערב טוב מרגריטה, בבית קר יותר"

     

     

    תודה חבריי היקרים והמקסימים שקפצתם לבקר נשיקה

    סופ"ש נהדר וחג שמחת תורה שמח

     

    ''

     

    החומר המוצג בדף זה  ניכתב על ידי חיה שלחון,   © כל הזכויות  שמורות

    דרג את התוכן:

      תגובות (45)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/11/16 13:27:

      צטט: Tuli Gilai 2016-11-08 12:28:47

      סיפור נוגה ומרגש

       

      תודה מעומק הלב טולי יקירתינשיקה

      מרגש לדעת שהסיפור נגע בליבך

        8/11/16 12:28:
      סיפור נוגה ומרגש
        7/11/16 12:51:

      צטט: * אילת השחר * 2016-11-06 09:36:44

      .
      חיוש היקרה - כתבת נפלא.
      והספסל ... כלל לא מיותם ...
      הוא עטור ומעטיר אירועים ומחזות של עוברי אורח שישבו עליו והשיחו עמו  מרחשי לבם.
      כך יושבים להם האנשים, מאזינים ומתנחמים - אחר כך שבים לביתם יותר ויותר מחוזקים.
      יש תקווה.

      .

      ''

      .

      אילת יקירתי נשיקה

      כמה תיקווה בספסל אצלך בתגובה

      והתמונה שהבאת מרגשת מאוד

      תודה לך מעומק הלב

        6/11/16 09:36:

      .
      חיוש היקרה - כתבת נפלא.
      והספסל ... כלל לא מיותם ...
      הוא עטור ומעטיר אירועים ומחזות של עוברי אורח שישבו עליו והשיחו עמו  מרחשי לבם.
      כך יושבים להם האנשים, מאזינים ומתנחמים - אחר כך שבים לביתם יותר ויותר מחוזקים.
      יש תקווה.

      .

      ''

      .

        29/10/16 08:57:

      צטט: שרה בכור 2016-10-29 00:34:20

      עצוב אם כי אנושי חרף הכאב והצער שזה מסב.
      הקושי או האתגר לשמר נאמנות לבית ההורים ולמשפחה שבונים

      מפגיש את הצעירים עם קונפליקטים ומשימות מורכבות.

       

      חובה על כל הצדדים לסרב להתייאש ובכל מצב לחפש דרך.

       

      תודה לך חיוש על סיפוריך.

      שבת שלום

       

      שרה חברתי היקרה והמקסימה ♥

      כל כך נכון ביחוד שתוחלת החיים רק עולה ועולה

      תודה יקירה

      הבאתי גם מהנייט: 

      החיים פה קשים, אבל נתונים חדשים שוב מאשרים שישראל בין המובילות

      בתוחלת החיים:דו"ח בינלאומי חדש שכלל 188 ארצות ממקם אותנו גבוה

      במדד אריכות החיים הבריאים בעולם.

       

      הדו"ח מגלה עוד כי על אף שבני האדם ברחבי העולם חיים יותר,

      הם גם חולים הרבה יותר. הממצאים פורסמו בגליון האחרון של

      כתב העת הרפואי היוקרתי Lancet.

       


        29/10/16 00:34:

      עצוב אם כי אנושי חרף הכאב והצער שזה מסב.
      הקושי או האתגר לשמר נאמנות לבית ההורים ולמשפחה שבונים

      מפגיש את הצעירים עם קונפליקטים ומשימות מורכבות.

       

      חובה על כל הצדדים לסרב להתייאש ובכל מצב לחפש דרך.

       

      תודה לך חיוש על סיפוריך.

      שבת שלום

        28/10/16 10:27:

      צטט: מירב ב 2016-10-26 13:33:20

      באיחור קל . אז חג שמח שיהיה לך כל השנה . ותודה על הפוסטים החיוביים

       

      תודה מעומק הלב מירב חברתי היקרה והמקסימה ♥

      על המילים המפרגנות ועל הברכה - אמן ואמן לכולנו

      ולגבי האיחור - עונג הוא לי ביקורך (-:נשיקה

        26/10/16 13:33:
      באיחור קל . אז חג שמח שיהיה לך כל השנה . ותודה על הפוסטים החיוביים
        25/10/16 14:34:

      שבוע ניפלא וימי חול נהדרים לכולנו

      חבריי היקרים והמקסימים ♥

      תודה מעומק הלב על התגובות המפרגנות לפרי עטי.

      ועל התובנות לגבי מיקרים כמו של תיקווה.

      לצערי - אין לי המשך לסיפור ואני בטוחה שלתיקווה

      ועוד המון קשישים שניזנחו על ידי ילדיהם יש איזו

      תיקווה או שביב אור שאולי יבוא קץ לבדידותם.

       

      אימי מנוחתה עדן הייתה אומרת : אמא ואבא ביחד או לחוד

      יכולים לגדל 10 ילדים, ו-10 ילדים לא יכולים לטפל בהורה.

       

      אני מאחלת לעצמי ולכולנו שלא נחווה ימי צער כאב ובדידות

       

      הבאתי לכם על מחקר בנייט:

      קרוב למחצית מהזקנים בישראל סובלים מבדידות  כך עולה ממחקר חדש

      שיוצג ביום עיון לציון יוֹבֵל לביה''ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית
      45% מהזקנים בישראל מדווחים על תחושת בדידות במהלך השבוע (צילום: Flash90)

      45% מהזקנים בישראל מדווחים על תחושת בדידות במהלך השבוע

      (צילום: Flash90)
      ממחקר חדש שנערך בביה''ס לעבודה סוציאלית של האוניברסיטה העברית

      עולה כי קרוב למחצית מבני ה-57 ומעלה בישראל מדווחים על תחושת

      בדידות במהלך השבוע. בדידות נפוצה בישראל בעיקר בקרב נשים, בני 75 ומעלה,

      קבוצת הפרודים והאלמנים והמגזר הערבי. 

      בשנים האחרונות מראים מחקרים שנעשו בעולם כי בדידות היא תופעה חברתית

      שכיחה בקרב אנשים זקנים. מחקרה של ד''ר שרון שיוביץ-עזרא מביה''ס לעבודה

      סוציאלית באוניברסיטה העברית, 

       הוא המחקר הראשון שנעשה במטרה ללמוד על היקף

      התופעה בישראל באופן כללי, בהשוואה למדינות אחרות ובקרב תתי קבוצות

      המרכיבות את האוכלוסייה הזקנה בישראל. 

      מחקרים מוכיחים כי לתחושות בדידות השלכות מזיקות במישורי חיים שונים

      של אנשים מבוגרים. מחקרים רבים הראו כי לחוויית הבדידות השפעה שלילית

      על הבריאות הגופנית המתבטאת בין היתר בלחץ דם גבוה ובבעיות לב,

      לצד השפעה מזיקה על הבריאות הנפשית ועל איכות החיים המתבטאת גם בדיכאון

      ובחוסר שינה. מנגד, מחקרים הראו כי לתמיכה חברתית השפעה מטיבה. 

      הממצאים העלו כי בישראל בדידות נפוצה בעיקר קבוצת הפרודים (90%)

      והאלמנים (70%), בני 57 ומעלה מהמגזר הערבי (66%), נשים בנות 57

      ומעלה (50%), ובקרב קבוצת הגילאים 75 עד 85 (50%). באופן מפתיע,

      כ-60% מקבוצת האנשים החיה עם בן/בת-זוג (שלא בנישואין) הביעו בדידות

      לעומת רק כ-50% מהגרושים. 

       


        24/10/16 21:16:

      ''
      הוספת תגובה

        24/10/16 18:47:
      ריגשת אותי , זה קורה להרבה עוד לפני גיל שבעים , גם אני מחכה, ילדים בדרך כלל לא חשים מה שהמבוגרים חשים עד שמגיעים למקומם.
        24/10/16 13:34:

      צטט: ד. צמרת 2016-10-24 13:29:43

      כל עוד בלבב פנימה
      מאזינים לסאבלימינל

      ''

        24/10/16 13:29:

      כל עוד בלבב פנימה
      מאזינים לסאבלימינל

        24/10/16 12:49:
      חיוש הנהדרת. הן ידוע ומוכח שלא טוב היות האדם לבדו. ככל שכן בגיל מבוגר שבלאו הכי הוא המון לבד. יותר מכך כאשר מדובר ביקרים מכול , ילדינו. סיפור עצוב ומוכר במחוזותינו וחבל שכך. מצפה להמשך...
        24/10/16 11:33:
      מועדים לשמחה חיוש...והסיפור שהבאת כל כך עצוב ומרגש כאחד...ומסתבר שבמציאות חיינו יש עוד כמה כאלה כתקווה וכמה זה עצוב...לא סתם נכתב השיר"אל תשליכני לעת זקנה..."סיקרנת אותי להמשך ואולי באמת יש תקווה שיש הפי הנד לסיפור של תקווה?? שכן את ידוע באופטימיות שלך יקירה ♥♥♥
        24/10/16 09:14:
      חיוש היקרה, עצוב, וחג שמח
        23/10/16 18:39:

      חג סוכות שמח ובכלל, שתהיה שנה מקסימה, נהדרת ומגשימת כל שאיפה וחלום!!!

        23/10/16 15:00:

      אלפי תודות חבריי היקרים והמקסימים ♥

      שלא תחסר התיקווה לכולנו (-:

      שבוע ניפלא וחג שמח מאוד


      ''

        22/10/16 20:15:
      לא לאבד את התקווה . שבוע טוב וחג שמח.
        21/10/16 23:39:
      עצוב
        21/10/16 18:37:
      חג שמח והמון תקווה לכולנו
        21/10/16 18:31:
      יישר כוח. אשה שכל עולמה סובב סביב ילדיה ונכדיה. אולי בפרק הבא תלמד להסתובב גם סביב עצמה ותפתח תחביבים וענין. בכל אופן סיפור נפלא ואמיתי מהחיים ממש. תודה חיוש. שבת שלום וחג שמח!
        21/10/16 14:17:
      חג שמח :) הרבה תקווה..!!
        21/10/16 12:31:

      חבריי היקרים והנהדרים נשיקה

      שבת נהדרת וחג שמחת תורה שמח

      חיבוק אוהב לכל אחת ואחד מכם 


      ''

        21/10/16 12:27:

      אלפי תודות חבריי היקרים והמקסימים ♥

      על הביקור והתגובות המפרגנות לפרי עטי,

      אני מאוד שמחה שאהבתם את הסיפור וריגש אותכם

      תודה גם על התובנות שניכתבו בתגובות.

       

      אימי מנוחתה עדן היתה אומרת : אמא ואבא ביחד או לחוד

      יכולים לגדל 10 ילדים, ו-10 ילדים לא יכולים לטפל בהורה.

       

      תודה דר' לאה יקירתי על השיתוף - היה לי מאוד עצוב לקרוא

       

      וחברתי היקרה אהובה - קלעת בול!

      לא לשווא בחרתי את שמה - תיקווה " מעשה בתיקווה אחת" תרתי משמע

      גם את שמות הנכדים בחרתי במיוחד :

      אוראל - מהמילה אור

      וירין - מהמילה שמחה - ואלו היו חסרים לתיקווה.


      מאחלת לכולנו ימים טובים, שלא נדע צער וכאב ושלעולם לא נחוש את טעמה של הבדידות

        21/10/16 11:49:
      ממתין להמשך הסיפור האמת שלכל ההורים הגוזלים מראים אצבע.....
        21/10/16 09:00:
      אסור לאבד תקווה.....תרתי משמע... כתבת מקסים ונוגע..... חג שמח ושבת שלום....
        21/10/16 03:27:
      פעם ראשונה שאני קוראת את הסיפור הזה חיוש יקרה, כתבת מצויין הבי לנו עוד סיפורים מפרי עטך. חג שמח ושבת שלום חיוש יקרה }{
        21/10/16 00:22:
      בתפילותיי מול נרות שבת , תמיד מבקשת מהאל , למען ילדיי ,שלא ישארו לבד אף פעם . את כל כך כשרונית בכתיבה שממליצה לאסוף את סיפוריך המרגשים בפרוזה ובשירה , בספר שיהפוך לרב מכר ,בטוח. אבבתי את הנגינה והתמונות היפות מהסרטון. חג סוכות שמח בסוכה הנחמדה שלך חברתי היקרה♥}{
        21/10/16 00:18:
      חג שמח שבת שלום
        20/10/16 23:00:
      חיוש* , אולי זה בגלל השעה, אולי זה בגלל שהבטן מתהפכת כשהילדים לא עונים או לא מתקשרים, ואולי זה מחשבות של עתיד... כתבת נהדר, *** תודה רבה https://www.youtube.com/watch?v=Q4oInT79CUk
        20/10/16 20:58:
      חיוש - ריגשת אותי כל כך בסיפור ואני חושבת שאת צריכה להתמיד ולספר סיפורים קצרים ויפים כאלה ממש הוקסמתי וכייף היה לקרואותך - תודה - סופשבוע נפלא ומועדים לשמחה
        20/10/16 20:21:

      חיוך

       

       *חיוש* היקרה.

       את כותבת בחן וכישרון רב.

        התוכן מאד מעניין ונוגע ללב.

      הסרטון יפהפה  ומרגש.

       השם של האישה-  מגלם תקווה בנשמתה  ובודאי היא מייחלת לאיזה נס שיקרה לה ויוציא אותה מבדידותה.

       

      לצערנו, ישנם אנשים שלעת זקנתם נופלת עליהם בדידות קשה.

       יהי רצון שאף אחד לא  יגיע למצב  מעין זה.

       מה שבטוח- שאת יכולה לשמש דוגמא במצוות כיבוד הורים והוכחת זאת- הלכה ולמעשה.

       

       חג שמח ובשורות טובות.

        בברכה

       אהובה.

        20/10/16 20:12:
      "סיפור נוגה. לתקוה זכרונות מחממי לב בצינה שעוטפת את גופה.."*
        20/10/16 19:46:

      *

      דווקא זוכרת אותו.

      הקור והחום בעיקר בלב פנימה הם.

        20/10/16 19:08:
      סיפור יפה ונוגה לא נעים להרגיש לבד בשום שלב בחיים בוודאי לא לקראת סופם. חג שמח חיוש אהובה...
        20/10/16 18:21:
      לתקווה יש זכרונות שמחממים את הלב ואת הבדידות...חג שמח
        20/10/16 17:57:
      מועדים לשמחה !
        20/10/16 17:35:
      כולי תקווה שלא נגיע למצב של להיות גלמוד... חג שמח חיוש יקרה!
        20/10/16 17:32:

      חיה,

      התלות באנשים ודברים מביאה לסבל.
      מצאי את השמחה בעצמך, כי את מקורה.

        20/10/16 16:58:

      יפה, רגיש ועצוב..
      אחת המצוות החשובות ביהדות היא כיבוד אב ואם.
      כל כך חשובה שהיא ועוד אחת הן המצוות היחידות ששכרן נכתב בתורה והוא- אריכות ימים.
      עצוב שהורה שדואג ומגדל את ילדו הקטן שזקוק לו, נעזב ונשכח כאשר המצב מתהפך וההורה זקוק לבן..
      חג סוכות שמח לך ולסוכתך היפה :)

        20/10/16 16:50:
      סיפור מקסים חיה'לה זהב טהור }{ תקווה צריכה לשמוח בחלקה שהילדים והנכדים באים פעם בשבועיים . גם יכולה היא לצבוע את הספסל ולהדביק עליו פרחים שיהיה לה יותר נעים לחוות את הבדידות עליו . הבדידות היא חברה טובה . עדיף בדידות עצמית מאשר לחיות עם בן זוג בתוך שממה . אפשר וצריך לפתח את הסיפור היפה הזה !!! מועדים לשמחה ((:
        20/10/16 16:50:
      זה אחד מסוגי העונש המוטלים על הורים, שאי אפשר לתאר נוראים מהם. כמובן שיש סיבות מרובות, לא כולן שוות בעוצמת הכאב שהן מביאות להורים. הקרוב היחידי שלי שנותר לי בחיים, היה אב לשלושה ילדים מאשתו הראשונה, ולבת אחת מאשתו השנייה. הבת הבכורה נפטרה לאחר מאבק ארוך במחלתה, כשהוא שותף פעיל למימון הצלתה. הבן, שנולד אחריה, נסע על אופניים ביום כיפור, כמו רבים וטובים, חש ברע ונפטר. שניהם השאירו ביחד ששה נכדים. נותר בן אחרון, שכועס על האב שהתגרש מאמו. אינו מדבר אתו ואינו מקבל אותו לביתו. נותרה לו רק הבת , המוכשרת מאד, מאשתו השנייה. איך אפשר לקרוא לגורל כזה? ולך יקירתי, חג סוכות שמח ועליז!
        20/10/16 16:45:

      איזה סיפור ! והמנגינה בהתאם!

      מועדים לשימחה חיוש יקרה.נשיקה

        20/10/16 16:06:

      סיפור עצוב....
      הלוואי שלא נדע כזה עצב כואב.

      ולך - חג שמח עם שמחה בלב ❤

      מפרי עטי / חיה שלחון

      רק על עצמי לספר ידעתי צר עולמי כעולם נמלה!
      בבלוג שלי תמצאו שירים שכתבתי, סיפור קצר,
      מספר פרקים מהספר אשר קורם עור וגידים
      ועוד רסיסי כתיבה......

      http://hayashilhon.shir4u.org.il

      חיפוש בגוגל: חיה שלחון

      http://hayashilhon.shir4u.org.il

      • 10 שירים שכתבתי שהולחנו באולפן

      חיפוש בגוגל: חיה שלחון