כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    "כואב לו, אתה לא רואה?"

    53 תגובות   יום חמישי, 20/10/16, 22:56

    ''

     

    "כואב לו, אתה לא רואה?"

    ההיא, הקטנה העקשנית מ"המשימה: חציל", הייתה כבר "סחורה מוכרת" להוריה, למרות שבעצם הייתה ילדה ממש טובה. אלא שכנראה נולדה עם "באג בתוכנה", כיון שמאז שהייתה בת אפס וקטנה ממש, הראתה נטיות בולטות ובלתי משתמעות לשתי פנים לכיוון "החייתי", מה שגרם להם לא אחת לאי נעימויות, דאגות, וצרות מיותרות.

    כבר בעגלה הייתה מושיטה זרועות קטנות ללטף כל יצור שעבר בטווח נגיעה עד האופק, והיה ממש צריך להיזהר שלא תחטוף שריטות מחתולים מה שבסופו של דבר קרה ובצורה די קשה. אבל שום דבר בעצם לאורך זמן לא גרם לה לפחד או להפסיק לאהוב אותם, ולגבי העקשנות אתם כבר מכירים מקודם....
    ''


    נטייה זו היוותה נושא לויכוח תמידי בין הוריה, כשכל אחד מהם טען ש"היא ככה" לא בגלל הצד שלו. בסופו של דבר נאלצו להסכים שאף אחד מהם לא יודע "מאיפה זה", שהנטיה אינה גנטית, כיון שאצל אף אחד מהם לא היו דברים כאלה, ושהיא ככה מעצמה ומזה שלמעלה, כלומר"משהו build inn" בדיסק עצמו.

    בזמנים ההם למי שזוכר היו הישובים חצי שוממים והבתים הבודדים היו רחוקים אחד מהשני. מדי פעם היה עובר עגלון "מבני דודנו" מכריז על "קרח קרח" למכירה בבלוקים גדולים, או "נפט" בעגלה קטנה שסוחב אותה לא אחר מאשר חמור אומלל קשה יום.
    ''

    הקטנה שיחקה כמו תמיד בגבעה מול בית הוריה, אך יום אחד הקפיצה את אמא ואת כל השכונה בצרחות אימים אמיתיות, לא של פינוק כאלה. אמה נחרדה מעיסוקיה ורצה בבהלה נוראה החוצה, ומה רואה?

    הקטנה שלה שעוד לא מלאו לה שלוש, עומדת בעוז, חוצפה, חסרת פחד מול עגלון כזה, צורחת בהיסטריה, סמוקה, מעצבנות מהתרגשות, וללא שמץ מורא, פותחת את הפה הקטן שלה עם כל המילים הרעות שידעה על העגלון שניסה לזרז את החמור האומלל ע"י מכות השוט.
    אוצר מילים שהפתיע אפילו את האמא.
    ''

    העגלון שחשש לפרנסתו כי היה מוכר לאנשים באזור שהיוו עבורו פרנסה, התעצבן על הקטנה החצופה שמקלקלת לו הפרנסה, והניף עליה את השוט עומד להצליף בה.
    האמא הגיעה בשניה האחרונה לפני, לא הספיקה אפילו לפנות ולו במילה לטיפוס הזה, וקלטה את הקטנה, שלא הייתה רגילה לרוע לב ואלימות בזרועותיה מעולפת למחצה ממלמלת : "איש רע, הוא הרביץ לחמור, כואב לחמור נורא ויורד לו דם"...."הוא לא רואה שכואב לו?"....

    לך תסביר לילדה כה רכה וקטנה שלא רק שהעגלון לא רואה שכואב לו, ובאמת לא "רואה" זאת, גם לא אכפת לו?  זה אינו נתפס עבורה, והיא אינה מסוגלת להבין דבר כזה, להכיל, ולקבל זאת.

    יש אנשים שכאדם (?) ללא קשר למסופר כאן, פשוט אינם רואים, שדברים עוברים לידם כה לא חשובים בעיניהם שעבורם הם שקופים. וכשמדובר ביצור חי באשר הוא, זה נורא.

     

    Image result for cartoon illustration of stubborn yelling child

    דרג את התוכן:

      תגובות (53)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/1/17 15:00:
      כל הרגשות קפצו להם בלי לחשוב פעמיים, אני כנראה הייתי נכנסת לכלא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
        8/11/16 12:41:
      מוכר ...:-)
        27/10/16 21:17:

      צטט: נומיקן 2016-10-27 20:40:15

      אוי, אוי אולי תוציאי ספר סיפורים כזה?

      Image result for ‫סתיו‬‎

      תודה נומיקן, אך ספר לא ישרת את הרצונות והמטרה שלי, ואלה אינם מסחריים, רק הקוראים ברשת יכולים לעשות זאת.

        27/10/16 20:40:
      אוי, אוי אולי תוציאי ספר סיפורים כזה?
        27/10/16 14:00:

      צטט: האור מתוך החושך 2016-10-25 22:40:12

      מי שלא שם לב לסביבה ולבני אדם, בטוחני שלא ישים לב לבעל חי.

       

      כן, עד הדברים יגיעו עד פתח ביתו ממש, רק אז יזכר לומר משהו אלא כמובן שיהיה מאוחר מדי.

      Image result for surprised

        27/10/16 13:57:

      צטט: קנולר 2016-10-25 15:50:56

      תגידי, הקטנה הזו היא לא את?

       

      Image result for surprised

        27/10/16 13:56:

      צטט: באבא יאגה 2016-10-25 14:14:48

      נכון, בונבון, יש שלא רואים כאב של אחרים, ויש שצורחים, אני מנחשת מי היתה הקטנה

       

       

      Image result for surprised

        27/10/16 13:55:

      צטט: הקשתית 2016-10-24 11:37:34

      יש כל כך הרבה מוסר השכל בסיפורייך יקירה...ולוואי ואותם אנשים היו קוראים אותם...מועדים לשמחה ושמחתי לקרוא ♥

       

       

      תודה

      Image result for dog ruined couch

        27/10/16 13:54:

      צטט: חדוה ברנר 2016-10-23 06:45:56

      הוא לא רואה... ולצערי הרב לא רק הוא לא רואה, אלא עוד רבים לא רואים. אני תמיד טוענת שאדם שלא מגלה רגישות לבעלי חיים לא יגלה רגישות גם לבני אדם. יש עוד הרבה עבודה לעשות בתחום הזה של חינוך בני האדם למודעות לסבלו של האחר.

       

      מי שבאמת אינם מבינים שום דבר בתחומים הללו עוד אומרים על אוהבי בעלי החיים שהם אוהבים חיות יותר מאנשים. רק מראה כמה הם באמת אינם מבינים ושאלו תחומים נבצרים מבינתם.


      האמת, הכל יחסי. אבל אם ה"אנשים" מתנהגים כמו כולריות בצורה נוראה אין פלא אם זה ככה....

       

      Image result for dog ruined couch

        27/10/16 13:50:

      צטט: נטעהתמר 2016-10-23 00:02:38

      שלא מן העניין אולי, אך לילדים יש יחס מיוחד לחמורים בפרט, מעניינת התופעה הזו. התאהבתי בילדה הזו שאינה בוחלת בשום דרך, רק שעל ליבה הענק, הרחום. יש לי תחושה שלכותבת יש חיבור מיוחד לילדה, חיבור בל ינותק:)

       

      ------------  

       

      Image result for Face sheepish

        27/10/16 13:42:

      צטט: קוכליאה 2016-10-22 22:16:26

      אחחח הרגישות הרגישות....מתנה מיוחדת ולא פשוטה! חג שמח בונבונייטה!

      Related image

        26/10/16 22:21:

      צטט: יעקבברכה 2016-10-22 22:09:20

      הכל מתחיל אצל הנמנעים, האדישים. "לא בסדר מה שקורה אבל אני לא מתערב", אלה"הנמנעים", בכל הצבעה בכל אמירה בקול רם- אלה הגרועים באמת

       

      Image result for dividers

      "אין המקדש ירא מפני פשע, אלא מפני אדישות!"

       

       

      "לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה"

       

      החטא החמור ביותר כלפי בעלי-החיים אינו השנאה, אלא האדישות כלפיהם



        26/10/16 22:13:

      צטט: סוקראטס 1 2016-10-22 22:00:10

      שוט זה עניין של תרבות...

      פגסוס

      עמותה הדואגת לאסוף חמורים כמעט מכל קצווי הארץ ולדאוג לשיקומם ורווחתם, החברה האלה עושים עבודת קודש ממש

      וראוי להזכירם ולציין את פועלם המבורך גם כאן

      סוקראטס

       

      סוקראטס יקר.....

      עם יד על הלב, אתה באמת חושב שאני לא מכירה אותם? אישית? ואת פועלם?

      ככה אתה מכיר אותי?

       

      אך להזכיר ולחזק ידיהם לזאת אני מצטרפת אליך ומביאה את הלינק לדף שלהם

      הדף בפייסבוק

      האתר

      לידיעתך כמובן, אז, בימים של הקטנה לא היו שום אגודות אפילו לא אחת לרפואה, ואף אחד לא שמע על המושג הזה מודעות, צער בעלי חיים, או זכויות בעלי חיים, אף אחד לא ראה, ואף אחד, הרבה יותר מהיום לא ספר אותם בכלל. גם אם הקטנה היתה מסוגלת לפנות למישהו לעזרה, לא היה למי, רק לסביבה אדישה ומגחכת בפראות .

      ''

       

        26/10/16 22:06:

      צטט: רחלי בן-צור 2016-10-22 20:39:43

      רק הקטנים יודעים לספר לנו ש"המלך ערום". תודה על הפוסט המדהים. חג שמח ושבוע נפלא!

      תמונה קשורה

      אכן.

      אח"כ הם גדלים ולרוב מתקלקלים.


        26/10/16 22:05:

      צטט: חני.א 2016-10-22 19:28:43

      מסכימה עם כל הכותבים כאן וצורי באמת היכן הם טחנות הצדק כשצריכים אותם. ולך בונבוניטה יישר כח וחג שמח

       

      תוצאת תמונה עבור ‪smiling woman‬‏
      טחנות הצדק כנראה מופעלות על ידי מי שאינם בעלי עניין שעושים זאת בהתנדבות, ידנית, וללא תקציבים ושתדלנים.

      הן צריכות עוד ידיים דוחפות למאבק שלהן, כדי שטחנות הצדק תפעלנה בקצב טיפה יותר מהיר, טיפה....

       

        25/10/16 22:40:
      מי שלא שם לב לסביבה ולבני אדם, בטוחני שלא ישים לב לבעל חי.
        25/10/16 19:48:

      צטט: צוריאל צור 2016-10-22 18:18:46

      טחנות הצדק טוחנות לאט ושנה שעברה נחקק סופסוף חוק העגלונים שאוסר על רתימת סוסים וחמורים לצרכי רוכלות בדרכים עם כול הסבל הנילווה לכך.

      Image result for cartoon illustration of donkey and cart

      כן, הרבה מאמץ ופעילות של מי שפועלים למענם, יודעת, אלא שזה השלב הראשון.

      כעת צריך לדאוג שלחוק הזה תהיינה שיניים חזקות הרבה יותר ואכיפה רצינית.

       

        25/10/16 19:46:

      צטט: ליאורה19 2016-10-22 16:57:25

      בבסיס כל אלימות, לדעתי, קיים הצורך לכפות רצון של האחד על האחר. חוץ מזה, סיפור מקסים...לקטנה יש יכולת נדירה לחוש את כאבו של האחר.

      Related image

      כן, לקטנה היו עוד כמה יכולות וגם פה גדול שהכניס את ההורים שלה לאי נעימויות משעשעות.

        25/10/16 19:44:

      צטט: שרה בכור 2016-10-22 14:54:01

      אלימות טבועה בכל אחת ואחד מאיתנו
      חלק מפרוייקט החיים של כל אדם
      הוא לעבוד עם האלימות הפנימית ממנה
      ולהשתמש בה ליצירה פוריה של מהויות חיים
      מצמיחות ופוריות.
      Related image

      בהחלט. לפעמים יש מקרים שחייבים וכדאי לפרוק אותה.

      עם זאת, יש אנשים שרף ורמת האלימות אצלהם גבוהים בהרבה מעל הממוצע,

      ויש להם מטען חריג ממנה, שכל דבר קטן גורם להם להתלקח, וזו בעיה דורשת טיפול כשזה במידה כזו.

       

        25/10/16 19:40:

      צטט: ~בועז22~ 2016-10-21 21:51:59

      יכול בהחלט להיות שאדם מתעורר באמצע החיים, כדי להפנים את כאבם של אחרים, בוודאי גם של כאלה שאינם חיות-אדם..., אבל..., יש כאלה שנולדו עם הרגישות הזאת, והיא ממשיכה ונבנית תוך שהם חיים. הם נדירים שבנדירים. שמורת-טבע בפני עצמה.

       

      ''

        25/10/16 19:35:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2016-10-21 19:35:40

      אוי בונבונייטה, בימים ההם הרי טרם נולדת בכלל, לא כן? מועדים לשמחה.

       

       

      ''

        25/10/16 15:50:
      תגידי, הקטנה הזו היא לא את?
        25/10/16 14:14:
      נכון, בונבון, יש שלא רואים כאב של אחרים, ויש שצורחים, אני מנחשת מי היתה הקטנה
        25/10/16 10:45:

      צטט: flora2001 2016-10-21 18:39:37

      משעשע איך את יכולה להתאים מילים חדשים (באג בדיסק ),לסיפור. ילדה מיוחדת . בשביל הפרנסה הרבה מאתנו לא רואים את הכאב של האחר.

      Related image

      כן, אכן כך, ולמרבה הצער לא רק בשביל הפרנסה, גם בשביל השעשוע, וסתם בשביל הרשעות והזלזול.

       

        25/10/16 10:44:

      צטט: גילהסטחי 2016-10-21 13:12:11

      אני חושבת שהשוט הוא כלי שנועד לדרבן ולא להכאיב. כמו הדורבנות שבמגפי רוכבי הסוסים. זה יוצר תחושת אי נוחות (האמת לא שאלתי את הסוסים שהכרתי אם זה לא נוח או כואב). אני חושבת שאם היה כואב להם הם לא היו משתפים פעולה עם בעליהם. ולילדה הזו יש טונות של אינטיליגנציה רגשית.

      Image result for donkey gif

      צר לי אך את טועה, אפשר לדרבן חמור עם שוט ואפשר גם להכותו באכזריות שכואב לו ויורד לו דם, וזה מה שהילדה ראתה וחשה. חמורים זה לא כמו סוסים הם עקשנים יותר ומסוגלים לא לשתף פעולה עם בעליהם עד שיפצעו וימותו מכאב.

      ילד יודע ומרגיש יותר ממבוגר, ולא סתם הילדה נכנסה קצת להיסטריה מה"איש הרע" הזה.

      וכן, אני משערת שהיה לה ויש לה מהמצרך שהזכרת כבר בעת שנולדה.

       

        24/10/16 11:54:

      צטט: * חיוש * 2016-10-21 13:00:50

      בונבוניטה יקרה לי נשיקה

      כמה שלא נחנך את ילדינו ל-0 אלימות בין אדם לחברו

      או אדם לבעלי החיים

      לצערנו - הילדים רואים את האלימות הזו בכל מקום מסביב

      אפילו החדשות מלאות בה.

      * כוכב אהבה ממני וחיבוקים אוהבים

      שבת נהדרת וחג שמחת תורה שמח

      Related image

      גם כשהילדים רואים וסופגים אלימות בחוץ בכל מקום, כשקיים חינוך נאות בבית, הם אינם מקבלים ומטמיעים זאת, החינוך בבית צריך להיות ראוי ועקבי ואז זה מאפיל על כל השאר.

        24/10/16 11:52:

      צטט: דוקטורלאה 2016-10-21 12:27:28

      אני מאמינה בחינוך מהבית ומהסביבה הביתית.
      גם אני בהחלט מאמינה בזה, אלא שכאן במקרה זה זו אינה הסיבה. לא היה בפירוש חינוך מיוחד לאהבת בעלי חיים וגם שום דבר תורשתית לא הצביע על כך.
      במקומות שהיו בהמות משא כחלק מהמשק המשפחתי, התייחסו אליהם בדרך נאותה כדי להשיג מקסימום סיוע נדרש. מי שחי בעולם אחר ואימץ לעצמו בהמות משא , כחיקוי שראה אצל הזולת, לא התנהג כלפיהם בדרך שאפיינה את מי שגדל באווירה הנאותה. לכן ראינו ברחובות הערים יחס קשה לחמורים וכיו"ב סייענים מתחום בעלי החיים.

      אז לא היו הרבה ברירות ולא הייתה אפשרות אחרת וטכנולוגיה, היום כבר יש ובכל מקרה אין שום סיבה לנצל בצורה כזו מבישה בעלי חיים, לא כמו המקרה של בהמות משא ולא אחרות. לניצול ספציפי זה קיים חוק נגדו, הגם ששיניו אינן כה חזקות.

      Related image

        24/10/16 11:49:

      צטט: חגיתלא חשוב 2016-10-21 12:16:32

      לא סתם אומרים שאופי האדם נקבע ברגע לידתו.

      Related image

      ובכל זאת מעניין הנושא הזה מאד. גם אם כך איך ומה הגורמים שקובעים את אופיו? לתורשה ולחינוך אין חלק בזה? קשה להאמין, ובכל זאת כאן בכל אופן זה חלקית מה שקרה.

        24/10/16 11:47:

      צטט: קלועת צמה 2016-10-21 11:18:59

      איש קשה יום שזו פרנסתו. איני מצדיקה גרימת סבל, אך לא נראה לי שכשפרנסה היא על כף המאזניים, גרימת סבל מספיק מכבידה על הכף השנייה. כמובן שאפשר להתנהל, גם במקרה כזה, בצורה שהכי פחות תגרום לסבל, אבל זה כבר עניין של מידת רגישות שיש בכל אחד כלפי האחר.

      Related image

      ראשית איש שפרנסתו על ניצול עד חורמה של בעל חיים אחר זה בעיני אינו מביא כבוד אלא מביש. אלא שגם אם עושים זאת כי לא יודעים דבר אחר אפשר כמובן לעשות זאת בצורה שונה לגמרי. גם זו פרנסה בזויה כזו אינה חייבת להיות כרוכה באכזריות לשמה.

      השוט דרך אגב היה מונף גם על הילדה והיא ניצלה ברגע האחרון בשל אמה שרצה וקלטה אותה בזרועותיה.

      ללא קשר לרגישות, אם זו לא רשעות אז מה?

       

        24/10/16 11:37:
      יש כל כך הרבה מוסר השכל בסיפורייך יקירה...ולוואי ואותם אנשים היו קוראים אותם...מועדים לשמחה ושמחתי לקרוא ♥
        23/10/16 13:19:

      צטט: rossini 2016-10-21 06:20:23

      אז ושם, איש לא חשב על כך...

      Image result for decorative divider

      יש שגם אז חשבו על כך אך השירו זאת בפנים, ונכון, היום מודעים הרבה יותר לדברים. ועדיין הדרך ארוכה.

        23/10/16 13:17:

      צטט: יצחק. ב 2016-10-21 06:07:40

      יש רבים שלא רואים גם את עצמם

      Image result for decorative divider

      זה הרבה פחות חמור מאשר לא לראות את האחר, את השקוף, ובשל כך או סתם מרשעות, לגרום לו נזק וסבל.

       

        23/10/16 06:45:
      הוא לא רואה... ולצערי הרב לא רק הוא לא רואה, אלא עוד רבים לא רואים. אני תמיד טוענת שאדם שלא מגלה רגישות לבעלי חיים לא יגלה רגישות גם לבני אדם. יש עוד הרבה עבודה לעשות בתחום הזה של חינוך בני האדם למודעות לסבלו של האחר.
        23/10/16 00:02:
      שלא מן העניין אולי, אך לילדים יש יחס מיוחד לחמורים בפרט, מעניינת התופעה הזו. התאהבתי בילדה הזו שאינה בוחלת בשום דרך, רק שעל ליבה הענק, הרחום. יש לי תחושה שלכותבת יש חיבור מיוחד לילדה, חיבור בל ינותק:)
        22/10/16 22:16:
      אחחח הרגישות הרגישות....מתנה מיוחדת ולא פשוטה! חג שמח בונבונייטה!
        22/10/16 22:09:
      הכל מתחיל אצל הנמנעים, האדישים. "לא בסדר מה שקורה אבל אני לא מתערב", אלה"הנמנעים", בכל הצבעה בכל אמירה בקול רם- אלה הגרועים באמת
        22/10/16 22:00:

      שוט זה עניין של תרבות...

      פגסוס

      עמותה הדואגת לאסוף חמורים כמעט מכל קצווי הארץ ולדאוג לשיקומם ורווחתם, החברה האלה עושים עבודת קודש ממש

      וראוי להזכירם ולציין את פועלם המבורך גם כאן

      סוקראטס

        22/10/16 20:39:
      רק הקטנים יודעים לספר לנו ש"המלך ערום". תודה על הפוסט המדהים. חג שמח ושבוע נפלא!
        22/10/16 19:28:
      מסכימה עם כל הכותבים כאן וצורי באמת היכן הם טחנות הצדק כשצריכים אותם. ולך בונבוניטה יישר כח וחג שמח
        22/10/16 18:18:
      טחנות הצדק טוחנות לאט ושנה שעברה נחקק סופסוף חוק העגלונים שאוסר על רתימת סוסים וחמורים לצרכי רוכלות בדרכים עם כול הסבל הנילווה לכך.
        22/10/16 16:57:
      בבסיס כל אלימות, לדעתי, קיים הצורך לכפות רצון של האחד על האחר. חוץ מזה, סיפור מקסים...לקטנה יש יכולת נדירה לחוש את כאבו של האחר.
        22/10/16 14:54:

      אלימות טבועה בכל אחת ואחד מאיתנו
      חלק מפרוייקט החיים של כל אדם
      הוא לעבוד עם האלימות הפנימית ממנה
      ולהשתמש בה ליצירה פוריה של מהויות חיים
      מצמיחות ופוריות.

        21/10/16 21:51:
      יכול בהחלט להיות שאדם מתעורר באמצע החיים, כדי להפנים את כאבם של אחרים, בוודאי גם של כאלה שאינם חיות-אדם..., אבל..., יש כאלה שנולדו עם הרגישות הזאת, והיא ממשיכה ונבנית תוך שהם חיים. הם נדירים שבנדירים. שמורת-טבע בפני עצמה.
      אוי בונבונייטה, בימים ההם הרי טרם נולדת בכלל, לא כן? מועדים לשמחה.
        21/10/16 18:39:
      משעשע איך את יכולה להתאים מילים חדשים (באג בדיסק ),לסיפור. ילדה מיוחדת . בשביל הפרנסה הרבה מאתנו לא רואים את הכאב של האחר.
        21/10/16 14:46:
      מועדים לשמחה.
        21/10/16 13:12:
      אני חושבת שהשוט הוא כלי שנועד לדרבן ולא להכאיב. כמו הדורבנות שבמגפי רוכבי הסוסים. זה יוצר תחושת אי נוחות (האמת לא שאלתי את הסוסים שהכרתי אם זה לא נוח או כואב). אני חושבת שאם היה כואב להם הם לא היו משתפים פעולה עם בעליהם. ולילדה הזו יש טונות של אינטיליגנציה רגשית.
        21/10/16 13:00:

      בונבוניטה יקרה לי נשיקה

      כמה שלא נחנך את ילדינו ל-0 אלימות בין אדם לחברו

      או אדם לבעלי החיים

      לצערנו - הילדים רואים את האלימות הזו בכל מקום מסביב

      אפילו החדשות מלאות בה.

      * כוכב אהבה ממני וחיבוקים אוהבים

      שבת נהדרת וחג שמחת תורה שמח

        21/10/16 12:27:
      אני מאמינה בחינוך מהבית ומהסביבה הביתית. במקומות שהיו בהמות משא כחלק מהמשק המשפחתי, התייחסו אליהם בדרך נאותה כדי להשיג מקסימום סיוע נדרש. מי שחי בעולם אחר ואימץ לעצמו בהמות משא , כחיקוי שראה אצל הזולת, לא התנהג כלפיהם בדרך שאפיינה את מי שגדל באווירה הנאותה. לכן ראינו ברחובות הערים יחס קשה לחמורים וכיו"ב סייענים מתחום בעלי החיים.
        21/10/16 12:16:
      לא סתם אומרים שאופי האדם נקבע ברגע לידתו.
        21/10/16 11:18:
      איש קשה יום שזו פרנסתו. איני מצדיקה גרימת סבל, אך לא נראה לי שכשפרנסה היא על כף המאזניים, גרימת סבל מספיק מכבידה על הכף השנייה. כמובן שאפשר להתנהל, גם במקרה כזה, בצורה שהכי פחות תגרום לסבל, אבל זה כבר עניין של מידת רגישות שיש בכל אחד כלפי האחר.
        21/10/16 06:20:

      אז ושם, איש לא חשב על כך...

        21/10/16 06:07:

      יש רבים שלא רואים גם את עצמם

      ארכיון

      פרופיל

      bonbonyetta
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין