כותרות TheMarker >
    ';

    בקרוב אגיע רחוק...

    מנסה לתהות ומקווה לא לטעות. לשתף ולהשתתף. החיים כפי שהם אצלי. בתוך תוכי.

    פוסטים אחרונים

    0

    לפעמים

    9 תגובות   יום שישי , 21/10/16, 00:12

    לפעמים בא לי לעצור את הכדור. 

    לעצור את הסיבוב. 
    לעצור ולרדת. 
    לפעמים נמאס לי מהכל. 
    בעיקר נמאס לי מאנשים. מסויימים.
    אנשים שלא מבינים... כאלה שחיים לפי קוד מסויים וכל מי שטיפה אחרת, הוא לא בסדר, הוא לא נורמלי. 
    אנשים שלא מבינים ... שמפרשים דברים כרצונם, אך ללא כל קשר למציאות ולכוונה המקורית.
    אנשים שלא מבינים... שהחיים משתנים, מתקדמים, דינאמיים, לא נשארים כמו שהיו פעם.. פעם לפני ארבעים וחמישים שנים לאחור, או פעם לפני עשר ועשרים שנים לאחור.  פעם שייך לפעם. 
    אנשים שלא מבינים... שאני יכולה. שאני משיגה מטרות שמציבה לעצמי. שאני עושה לעצמי! לא בשביל אף אחד, רק בשבילי. 
    אנשים שלא מבינים... אותי. אנשים שרוצים שאהיה הם. שאהיה מה שהם חושבים שאני צריכה להיות. 
    אז אם מישהו מצא את האופן בו ניתן לעשות פוס ולעצור את הגלגל, תספרו לי עליו, אני רוצה לעצור אותו ולרדת.  
    .
    .
    לפעמים אני מרגישה שאין לי מקום.
    אין את המקום שלי.  המקום שאני יכולה לעשות בו מה שאני רוצה, עם מי שאני רוצה, איך שאני רוצה. 
    מקום שלי, רק שלי. בלי לעשות חשבון לאף אחד. בלי לחשוב איך ומה יגידו, איך זה יתקבל.
    מקום שלי, בלי להסתיר מההוא, בלי להסתתר מההיא,  בלי לחמוק מההם. 
    מקום שלי. נקי בלי מסכות. 
    מקום שהוא שלי, בו אני הכי אני. 
    .
    .
    לפעמים.
    לפעמים זה מכה בי. 
    לפעמים זה מציק לי. 
    לפעמים אני עומדת בזה. 
    לפעמים לא. 
    לפעמים אני מאושרת מהקיים. 
    לפעמים לא. 
    לפעמים אני רוצה להיות מישהו אחר. 
    לפעמים, כמעט תמיד, אני רוצה להיות אני. 
    לפעמים זה גם מצליח לי. 

    דרג את התוכן:

      תגובות (9)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/10/16 11:53:
      כשזה יפסיק להפריע לך... הצלחת :-)
        25/10/16 13:17:

      ואין מתאים יותר למילותיך, מאשר שירו של ארקדי דוכין "לפעמים".

      ''

        25/10/16 08:13:

      נהניתי מהשיחה שנוצרה כאן, לא יכולתי להגיב בזמן אמת.

      אתם כבר תמימי דעים ובכל זאת רוצה לומר משהו. אני מתחברת למשפט הזה שלך: העולם אינו פרטי ולכן צריכים להבין לחיות עם הסובב.

      אכן כן, מעולם לא טענתי אחרת.  מעידה על עצמי באישיותי, בתחום עבודתי ובחיי הפרטיים שאני אחת מ... חלק מ...אם זה חלק מהמשפחה הגרעינית ומחוצה לה, חלק מצוות עבודה, חלק מחברות, חלק מקהל, חלק בעולם כולו...

      נהנית מאוד מהעולם ומהבריות ויחד עם כל זאת, לפעמים אני מרגישה את כל מה שכתבתי בפוסט, רוצה וצריכה אחרת, רוצה מנוחה מהכל, רוצה שקט מהכל. לפעמים :-)

      צטט: יד לאריק אינשטיין 2016-10-21 15:43:44

      צטט: ~ ~ 2016-10-21 13:50:06

      צטט: יד לאריק אינשטיין 2016-10-21 06:34:38

      העולם אינו פרטי, ולכן צריכים להבין לחיות עם הסובב.

       

       

      צטט: ~ ~ 2016-10-21 17:43:45

       

      עם תגובתך האחרונה הגענו להסכמה.

        21/10/16 17:43:

      צטט: יד לאריק אינשטיין 2016-10-21 15:43:44

      צטט: ~ ~ 2016-10-21 13:50:06

      צטט: יד לאריק אינשטיין 2016-10-21 06:34:38

      העולם אינו פרטי, ולכן צריכים להבין לחיות עם הסובב.

       

      ואם לא למדים להבין שאת זה לא הוא או היא, וההם זה לא את, אזי רק תסבלי. וזה יהיה בתוך הבית המשפחה הקרובה וזה יהיה כך במקום העבודה. 

       

      זה העולם גם אם זה לא מוצא חן בעיננו, ועם המציאות הזו חייבים להשלים. ובמיגוד לאמור לפני, כן ראוי להתאמץ למצוא חן בעיני הסביבה, לא להחניף, אבל לחיות בהבנה מלאה. מי שלא יבין זאת, שיילך לגור במקום בודד אי שם בסופו של עולם.

      -------------------------------

      בהחלט, הכל עניין של בחירה - להיות חלק מהחברה ולהרגיש רע עם עצמך או להיות לבד ולהרגיש טוב עם עצמך

      ויש גם אפשרות אחרת - להיות עצמך, להרגיש טוב עם עצמך ולבחור את האנשים שמקבלים אותך בלי לדרוש ממך להשתנות כדי לרצות אותם.

      העולם פרטי לגמרי - כל אדם והעולם הפרטי שלו - כל אדם יכול לבחור את מי הוא מכניס לעולם הפרטי שלו ואת מי הוא משתף בעולם הפרטי שלו.

      בעולם המשותף לכולם צריך לעשות פשרות - עד הגבול בו הפשרות הורסות חיי הפרט.

      עם כל הנכון שאדם יכול לבחור את הרצוי, אבל מציאות החיים שלא תמיד הרצוי מצוי. העולם שלנו כולו, בין האדם ובין בעלי החיים, בנוי על שותפות. וככזה צריכים לדעת, לנתב נכונה את הדרך. אני לא אומר שצריך להחניף, אבל אי אפשר להימלט ממציאות חיים. ואני לא אומר שצריך להתפשר בכל מצב, אבל וודאי גם לא להתעקש על כל דבר.

       

      גם כאשר אדם בוחר לו בבחירה דקדקנית את סביבתו, לא בהכרח שהסביבה הנבחרת תהייה תואמת במאת האחוזים. ואדם שלא יידע להשכיל להבין זאת, לא יידע להסתדר אפילו עם עצמו. אלא אם כן אדם חי, בתוך בועה עצמית ומוריד מסך על העולם.

       

      אבל האם אלה חיים? לא ולא, כי האדם הינו ייצור של חברה, על כל מגרעותיה.

      ---------------------------------------------------------------------------------

      ברור, אכן רוב בני האדם זקוקים אחד לשני - גם מבחינה הישרדותית פיסית וגם מבחינה רגשית/נפשית

      יחד עם זאת, במצבים בו אדם מרגיש חנוק וכבה בשל אילוצים חברתיים שלא עונים בקנה אחד עם אישיותו - או כאשר הציפיות ממנו לא הגיוניות או לא אפשרויות ליישום - מה עליו לעשות?

      ברור שכל אדם צריך להחליט מה הנכון ביותר עבור עצמו - יש כאלה שיעדיפו להתבודד ו/או לשמור מרחק עד כמה שניתן. יש כאלה שיחפשו מעגלים חברתיים/סביבתיים נוחים יותר עבור עצמם.

      בדרך כלל, לדעתי, הרבה תלוי באדם עצמו, כלומר חוסנו הפנימי לנהל את חייו על פי דרכו ובמקביל להמשיך לנהל חיי חברה מספקים.

      צטט: ~ ~ 2016-10-21 13:50:06

      צטט: יד לאריק אינשטיין 2016-10-21 06:34:38

      העולם אינו פרטי, ולכן צריכים להבין לחיות עם הסובב.

       

      ואם לא למדים להבין שאת זה לא הוא או היא, וההם זה לא את, אזי רק תסבלי. וזה יהיה בתוך הבית המשפחה הקרובה וזה יהיה כך במקום העבודה. 

       

      זה העולם גם אם זה לא מוצא חן בעיננו, ועם המציאות הזו חייבים להשלים. ובמיגוד לאמור לפני, כן ראוי להתאמץ למצוא חן בעיני הסביבה, לא להחניף, אבל לחיות בהבנה מלאה. מי שלא יבין זאת, שיילך לגור במקום בודד אי שם בסופו של עולם.

      -------------------------------

      בהחלט, הכל עניין של בחירה - להיות חלק מהחברה ולהרגיש רע עם עצמך או להיות לבד ולהרגיש טוב עם עצמך

      ויש גם אפשרות אחרת - להיות עצמך, להרגיש טוב עם עצמך ולבחור את האנשים שמקבלים אותך בלי לדרוש ממך להשתנות כדי לרצות אותם.

      העולם פרטי לגמרי - כל אדם והעולם הפרטי שלו - כל אדם יכול לבחור את מי הוא מכניס לעולם הפרטי שלו ואת מי הוא משתף בעולם הפרטי שלו.

      בעולם המשותף לכולם צריך לעשות פשרות - עד הגבול בו הפשרות הורסות חיי הפרט.

      עם כל הנכון שאדם יכול לבחור את הרצוי, אבל מציאות החיים שלא תמיד הרצוי מצוי. העולם שלנו כולו, בין האדם ובין בעלי החיים, בנוי על שותפות. וככזה צריכים לדעת, לנתב נכונה את הדרך. אני לא אומר שצריך להחניף, אבל אי אפשר להימלט ממציאות חיים. ואני לא אומר שצריך להתפשר בכל מצב, אבל וודאי גם לא להתעקש על כל דבר.

       

      גם כאשר אדם בוחר לו בבחירה דקדקנית את סביבתו, לא בהכרח שהסביבה הנבחרת תהייה תואמת במאת האחוזים. ואדם שלא יידע להשכיל להבין זאת, לא יידע להסתדר אפילו עם עצמו. אלא אם כן אדם חי, בתוך בועה עצמית ומוריד מסך על העולם.

       

      אבל האם אלה חיים? לא ולא, כי האדם הינו ייצור של חברה, על כל מגרעותיה.

        21/10/16 13:50:

      צטט: יד לאריק אינשטיין 2016-10-21 06:34:38

      העולם אינו פרטי, ולכן צריכים להבין לחיות עם הסובב.

       

      ואם לא למדים להבין שאת זה לא הוא או היא, וההם זה לא את, אזי רק תסבלי. וזה יהיה בתוך הבית המשפחה הקרובה וזה יהיה כך במקום העבודה. 

       

      זה העולם גם אם זה לא מוצא חן בעיננו, ועם המציאות הזו חייבים להשלים. ובמיגוד לאמור לפני, כן ראוי להתאמץ למצוא חן בעיני הסביבה, לא להחניף, אבל לחיות בהבנה מלאה. מי שלא יבין זאת, שיילך לגור במקום בודד אי שם בסופו של עולם.

      -------------------------------

      בהחלט, הכל עניין של בחירה - להיות חלק מהחברה ולהרגיש רע עם עצמך או להיות לבד ולהרגיש טוב עם עצמך

      ויש גם אפשרות אחרת - להיות עצמך, להרגיש טוב עם עצמך ולבחור את האנשים שמקבלים אותך בלי לדרוש ממך להשתנות כדי לרצות אותם.

      העולם פרטי לגמרי - כל אדם והעולם הפרטי שלו - כל אדם יכול לבחור את מי הוא מכניס לעולם הפרטי שלו ואת מי הוא משתף בעולם הפרטי שלו.

      בעולם המשותף לכולם צריך לעשות פשרות - עד הגבול בו הפשרות הורסות חיי הפרט.

      העולם אינו פרטי, ולכן צריכים להבין לחיות עם הסובב.

       

      ואם לא למדים להבין שאת זה לא הוא או היא, וההם זה לא את, אזי רק תסבלי. וזה יהיה בתוך הבית המשפחה הקרובה וזה יהיה כך במקום העבודה. 

       

      זה העולם גם אם זה לא מוצא חן בעיננו, ועם המציאות הזו חייבים להשלים. ובמיגוד לאמור לפני, כן ראוי להתאמץ למצוא חן בעיני הסביבה, לא להחניף, אבל לחיות בהבנה מלאה. מי שלא יבין זאת, שיילך לגור במקום בודד אי שם בסופו של עולם.

        21/10/16 00:30:

      האמת שאני מרגישה כמוך

      הגעתי למסקנה שאין מה לצפות מאנשים - כל אחד שקוע ותקוע בעולם הפרטי שלו

      רוב אנשים עסוקים בעיקר עם עצמם.

      לא שווה להשתנות בשביל אף אחד ובטח לא לנסות להיות מישהו אחר.

      אף אחד אחד לא ישתנה עבורך - אל תשתני בשביל אף אחד

      בכל מקרה מסיכות לא מחזיקות מעמד לאורך זמן.

      תהיי שלמה עם עצמך - מי שיקבל יקבל ומי שלא לא שווה את המאמץ.

       

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      newme0
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין