כותרות TheMarker >
    ';

    אינטיליגנציה עסקית/ארגונית

    "גם למראה נושן יש רגע של הולדת" נתן אלתרמן

    ארכיון

    בין הנשגב לסקפטי - פתקא טבא

    22 תגובות   יום שני, 24/10/16, 13:07

    בין הנשגב לסקפטי

     

    פתקא טבא - הושענה רבה -

    'נידונין על המים'  "שמחת תורה", "יום חיתום הדין"

    ''

    הושעא רבה, שמחת תורה, תמיד תהיתי מה בו, 

    מחד נראה כמו טקס פאגני לכל דבר,

    ומאידך בכל פעם שהתעניינתי גיליתי שאלות, מהויות מעניינות.

    וכאנטי קלריקיסטית* , נראה בעיני שחופש הוא לדעת ולטעום מכאן ומכאן.

    להסתקרן מכל שמופיע ויש מהות מאחוריו.

    ולאפשר ולהתאפשר בתוכו בכל דרך שאדם בוחר.

    זהירות רגישה נדרשת מאיתנו שלא  נגיע ל-

    "רָאּו את הַדיוֹ מסמיקָה ְ ּכמוֹ ּדם" * (אלתרמן)

    מוזמנים אנו לבודד או להסיר שיפוט, לגבש בתוכנו כבוד לריבוי הצורות והדרכים.


    שירו של שלום עליכם, "נומה בני" באידיש

     

    http://cafe.themarker.com/video/3345665/

     

    יום "הושענא רבה" הוא היום האחרון של חול המועד סוכות,

    המכונה גם יום "חיתום הדין".

    בספר הזוהר מתואר כיצד ביום זה נמסרים הפתקים עליהם כתובים "פסקי הדין",

    שנכתבו בראש השנה ונחתמו ביום כיפור,

    ל"מוציאים לפועל" העליונים.

    משום כך נוהגים בקהילות אשכנז לברך

    ביום זה איש את רעהו בברכת "פתקא טבא" (פתק טוב) או ביידיש — "גוט קוויטל".

     

    יום הושענא רבה התברך בריבוי של מנהגים שונים

    באופן חסר תקדים בהשוואה לכל יום אחר בלוח השנה היהודי: 

              ^הקפת המזבח או הבימה שבע פעמים

              ^חביטת הערבות (הדוחה אפילו שבת)

              ^אמירת 'הושענות' מרובות ופסוקים בעלי משמעות מיסטית

              ^אמירת הפיוט 'אֹמֶן ישעך בא'

              ^בדיקת הצל לאור הלבנה 

              ^לימוד תורה, תפילות וסליחות במהלך ליל הושענא רבה

              ^הוצאת כל ספרי התורה בהושענות

              ^תפילה מעין של יום טוב

              ^אימוץ מנהגי הימים הנוראים

     

    ריבוי חריג ונדיר זה של מנהגים עתיקים, בעלי גוון מסתורי־מיסטי בחלקו,

    מעורר שאלה,

    מדוע  דווקא  ביום זה של חול־המועד סוכות

    מרכזים את כל אותם מנהגים ותפילות מיוחדות?


    שהרי, במוצאי יום טוב הראשון של חג הסוכות הייתה נהוגה במקדש 'שמחת בית השואבה'.

    יום הושענא רבה כ'חיתומו' של חג הסוכות – בשל היותו יומו האחרון של חג הסוכות, נודעה לו חשיבות מיוחדת, בעיקר בשל העובדה שבחג הסוכות 'נידונין  על המים' ,יום הושענא רבה, הזדמנות אחרונה לבקש על הגשם לפיכך, נהגו להקיף את המזבח בערבה, המזוהה עם המים. בנוסף, יום הושענא רבה חותם את הימים הנוראים. 


    ב-בשבלי הלקט, הלכות לולב, סימן שעא: 'ויום ערבה הוא יום חתימת הדין כיום הכיפורים, כדתנן: ובחג נידונין על המים, שבו היו מסיימים ניסוך המים' – כלומר הושענא רבה הוא כיום כיפור  וכסיומו של חג הסוכות .(מצ"ב מקורות ) ***

     

     

     

    "פתח ואמר רבי שמעון בר יוחאי את הפסוק מתוך ספר תהילים קד פסוק י'-יא


    " הַמְשַׁלֵּחַ מַעְיָנִים, בַּנְּחָלִים;   בֵּין הָרִים, יְהַלֵּכוּן.יַשְׁקוּ, -כָּל חַיְתוֹ שָׂדָי ;


      יִשְׁבְּרוּ פְרָאִים צְמָאָם.".  


    פסוקים שדוד המלך אמרם  .

     בשעה שהחוכמה העליונה מכה בחקיקתה,

    אף על פי שהיא טמונה בכל הצדדים,

    פותח ונמשך ממנה נהר אחד מלא בשערים עליונים.


    כמבוע ומקור מים שממלא נאד גדול ממנו

    ומשם נמשכים מעיינות של נחלים ונהרות בכל צד,

    כך זה בשביל אחד דק שלא נודע מושך ונמשך אותו נהר שנמשך ויוצא,

    וממלא את אותו נחל עמוק, ומשם נמשכים מעיינות ונחלים ומתמלאים ממנו.

    וזה הוא שכתוב: "המשלח מעיינים בנחלים"...

    ואלו נהרות עליונים קדושים של אפרסמון טהור,

    וכולם מתקשרים כאחד מאותה נביעת הנחל העליון הקדוש שיוצא ונמשך."


     

    תאור מרומם של נביעה והתפשטות של ידע, חכמה

    דעת ותבונה

    באדם, בין אדם לאדם ובין העולם לאדם.

     

    אוהבת אני את הדברים ככתוב וכמטפורות 

    המציירות לי התהוויות בחיים.

     

    ---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

    וכאן, 

     

    בתוכניתו של דב אלבוים "מקבלים שבת". השבוע,

    לקראת שמחת תורה

    משתתפים המוסיקאים והזמרים

    נתנאל גולדברג ואורקה טפלר לתוכנית שכולה שירה וברכות. 


    חוגגים את מרים הנביאה של המים,

    קוראים על זרימת האור העליון בספר הזוהר ועוד.  

     

    עופו לכם, עם המוסיקה והדברים.


     

     להנאתכם,מוסיקה מקודשת בנושא

    http://cafe.themarker.com/video/3345623/

     

    "איזו זכות לקרוא כך את התורה כל פעם מחדש עם אנשים כל כך מעניינים."

    "ברכות התורה על ראשכם. חג שמח." מברך דב אלבוים

     

    ---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

     

    כאן....."שילוב מיוחד בין השגב המטלטל של שירת האזינו לבין הסקפטיות של קהלת.

    השיר כאן כולל הקדמה קצרה + תרגום של אברהם עברי +

    סיום מיוחד ואופטימי בו

    הבן הקטן של אל קאבררו שר את גרסתו החמודה למילים הכואבות :)" אברהם עברי


    http://cafe.themarker.com/video/3345652/

    צאו לכם יקרים, בדקו את צלכם

    ואגוטע קוויטעל  (פתק טוב)

     חברי

     

    ^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^

    ^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^

    וכאן לקט השראות, פירושים והרחבות:


    *הקלריקל הקטן, נתן אלתרמן  (בקישור כאן, רקע לכתיבת השיר)

     

     להורים חופשיים – זוג מוכר לי מאד

     נולד ילד חמוד וחפשי בדעות,

     אך בטרם הילד עמד על רגליו

    כבר הרגישה האם והרגיש גם האב

     כי בזה התינוק, במין דרך פטלית,

     נשתרשה נטיה חזקה קלריקלית !

     ערב ערב שאל הוא, אותו קלריקל,

     מה למטה ומה בשמים מעל,

     מי מוציא כוכבים להאיר בלילות

     מי יושב ברקיעים המלאים אורה,

     מי מוריד הטללים? וכמו-זה שאלות

     של אנשי המאה השחורה .

     אך ידעו ההורים, עד נפשם כמעט קצה,

     לעמוד איתנים למול כל פרובוקציה

     וענו לו בנחת תשובות ביולוגיות,

     פיזיות, כימיות, אנטרופולוגיות.

     ומובן שהאב גם האם שניהם יחד,

     עוד חיכו לעיקר, באימה ופחד.

     לא לשווא! יום אחד, את הוריו הבוהים

     הפיליסטר שאל אם יש אלוקים.

     נדהמו אב ואם והחלו לחזות:

     איך הגיע אליו השמועה הלזאת?

     והובא לשיחה משפחתית זה הסעיף

     והוחלט : זאת סיפר לו הסב שבצריף.

     אך הסב נשבע בדמעות שליש,

     שאת זו השמועה לא סיפר הוא לאיש.

     ובזמן התפילה כה ניזהר הוא כל יום

     שנכדו לא ייגש אליו חס ושלום.

     והינו מתפלל בנשימה עצורה,

     שנכדו לא ישמע את השם הנורא.

     והצריף הוא סגור ואטום בתכלית,

     שנכדו לא יראהו עטוף בטלית

     

     

    ועלתה הצעה אז : לקראת הבאות

    להגן על הילד מפני השפעות.

    ולשמור את נפשו הרכה ופתיה

    מגורמי תעיות ותהיה.

    אך היה שם חבר הגיוני ומיושב

    שאמר, בלי לחזור פעמיים:

    לשם כך יש לקום ולהסתיר מפניו

    קודם כל אדמה ושמים.

    כל כוכב הוא לילד כמין פרובוקטור

    אך בזה העולם הסוער וניתך

    שום מרכסיסט לא גדל עוד

    בתוך אינקובטור,

    ואולי פחדנות היא לשמור אותו כך,

    קצת עלוב יראה המרכסיסט שיחרוג

    מקופסת חינוכו, מעוטף כאתרוג.

    לוחמים ותיקים אב, מורֶה ומורָה !

    אל תהיו פוחדים כה מעין-הרע !

    חוץ מזה שכחו השוקלים ודנים

    שגם המה היו קלריקלים קטנים,

    ואסון לא קרה, יש דואג ומרחם :

    הם גדלו אפיקורסים, ברוך השם.


    ָאז הֻחלַט ֶ את הַסב לְהַחּתים

    עַל ִ מ כתב – ֶׁשאם יש ּבוֹ עווֹן,

    הּוא יַחֲזֹר לְמּוטָב.

    וְהַסבא הוֹׁשִיט ֶ את יָדוֹ וחתם

    וְהָיּו חֲבֵרִים ׁשכבשּו את רָאׁשם, ּ

    כִי רָאּו את הַדיוֹ מסמיקָה ְ ּכמוֹ ּדם.

     

    (* קלריקל = אדם השואף להשליט את שלטון הדת)

     

     

    **  "מעשה שבא מין (=כופר) ואמר לר' עקיבא: העולם הזה מי בראו? אמר לו: הקדוש ברוך הוא. אמר לו: הראני דבר ברור. אמר לו : למחר תבוא אלי. למחר בא אצלו. אמר לו ר' עקיבא: מה אתה לובש? אמר לו: בגד. אמר לו: מי עשאו ?

    אמר לו האורג. אמר לו איני מאמין לך, הראיני דבר ברור!אמר לו : ומה אראך ואן אתה יודע שהאורג עשאו? ואתה אינך יודע, שהקדוש-ברוך-הוא ברא את עולמו? נפטר אותו המין. אמרו לו תלמידיו : מהו הדבר ברור? אמר להם : בני, כשם שהבית מודיע על הבנאי, והבגד מודיע על האורג, והדלת על הנגר, כךהעולם מודיע על הקדוש-ברוך-הוא שהוא בראו". (מתוך המדרש)

     

    *** במדרש תהלים:

    "בראש השנה באין כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון, ואף ישראל עוברין לפניו עם כל באי עולם, ושרי אומות העולם אומרין אנו ניצחנו וזכינו בדין, ואין אדם יודע מי ניצח, אם ישראל נוצחין או אומות העולם - - - כיון שהגיע יום טוב הראשון של חג, וכל ישראל, גדולים וקטנים, נוטלין לולביהן בימינם ואתרוגיהן בשמאלם, מיד הכל יודעים שישראל נוצחים בדין, וכיון שהגיע יום הושענא רבה נוטלין ערבי נחל ומקיפין שבע הקפות, וחזן הכנסת עומד כמלאך אלוקים וס"ת בזרועו והעם מקיפים אותו דוגמת המזבח - - - ומיד מלאכי השרת שמחין ואומרים ניצחו ישראל ניצחו ישראל, וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם".


    אף בירושלמי מוגדר מעמדו של הושענא רבה כיום תפילה, והפסוק ואותי יום יום ידרושון" נדרש "זו תקיעה וערבה (-"שהכל באים להתפלל יחד בביהכ"נ" ), אולם בזוהר הוגדר בבירור מעמדו של היום כ"יום חתום דין" או כ"יום חיתום פתקין":

    "בליליא בתראה דחגא דקא נפקן פתקין מבי מלכא", "ביומא שביעאה דחג הוא סיומא דינא דעלמא ופתקין נפקין מבי מלכא", "בהאי יומא פקיד מלכא למיהב פתקין לסנטורא ומסתיימי דינין".

    במדרש רות כלול הושענא רבה בין ימי הדין:

    "כד יתיב קוב"ה בראש השנה ויומא דכיפורא והושענא רבה בדינא רבה לעיוני בדינא דעלמא".


    יש להוסיף דברי הזוהר, כי האדם שלא עשה תשובה כראוי מחכים לו

    "עד ההוא יומא בתראה דעצרת, דהוא תמינאה לחג, ואי עבד תשובה שלימתא עד לקמיה מאריה אתקרעו, ואי לא זכי אינון פתקין נפקין מבי מלכא ואיתמסרן בידוי דסנטירא ודינא מתעביד - - - ובההוא ליליא דחגא בתראה סנטירין זמינין ופתקין נטלין".

    אם בזוהר עצמו נזכר רק יום השמיני, הוא שמחת תורה שלנו, בא רבי אברהם אזולאי ומפרש בספרו "אור החמה" את דברי הזוהר כי הדין נחתם בליל הושענא רבה אבל אין הפתקין נמסרין אל הסנטירא, עד ליל שמיני וביום שלפניו הוא הושענא רבה יכול עדיין האדם לחזור בתשובה. 

     

    והרשות נתונה...ואין כופים לבחור ולהיבחר ל- "מי אני?"

    מתוך עלובי החיים

    http://cafe.themarker.com/video/3345680/

     

    ולסיום, כדרכו של אביו של עמיחי

    זהו תפקידי המבוגרים בחברה,

    לתת ולתת, לשאת ולאפשר.

     

    ראשון - יהודה עמיחי


    אבי היה אלוהים ולא ידע.

    הוא נתן לי את עשרת הדברות

    לא ברעם ולא בזעם,

    לא באש ולא בענן

    אלא ברכות ובאהבה.

    והוסיף ליטופים

    והוסיף מילים טובות,

    והוסיף "אנא" והוסיף "בבקשה".

    וזימר זכור ושמור בניגון אחד

    והתחנן ובכה בשקט בין דיבר לדיבר,

    לא תשא שם אלוהיך לשוא,

    לא תשא, לא לשוא,

    אנא, אל תענה ברעך עד שקר.

    וחבק אותי חזק ולחש באוזני,

    לא תגנוב, לא תנאף, לא תרצח.

    ושם את כפות ידיו הפתוחות

    על ראשי בברכת יום כפור.

    כבד, אהב,

    למען יאריכון ימיך על פני האדמה.

    וקול אבי לבן כמו שיער ראשו.

    אחר כך הפנה את פניו אלי

    בפעם האחרונה

    כמו ביום שמת בזרועותיי,

    ואמר:"אני רוצה להוסיף שניים לעשרת הדברות:

    הדיבר האחד-עשר, "לא תשתנה"

    והדיבר השנים-עשר, "השתנה, תשתנה"

    כך אמר אבי

    ופנה ממני והלך ונעלם במרחקיו המוזרים.

     

    מתוך ספר: "פתוח סגור פתוח" תל אביב 1998 ע' 8

    דרג את התוכן:

      תגובות (22)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/10/16 08:37:
      עשיר ומשכיל.
        29/10/16 02:35:
      "חופש הוא לדעת ולטעום מכאן ומכאן." ובכיוון מילותיו של אבי יהודה עמיחי, גם הבחירה לא לדעת, היא חופש.
        29/10/16 00:35:

      עמוק כים. נגינת המידע ים מחשבה.
      ויהודה עמיחי לסיכום נהדר.
      תודה

        26/10/16 21:34:
      תודה... ולך פתקא טבא...
        26/10/16 19:44:

      חיוך

      שרה היקרה.

       

       יישר כוח ענק- על פוסט כה עשיר  ואיכותי.

      ממש נהניתי  מכל החומר הנהדר.

      "מכל מלמדיי השכלתי"

       

       יהי רצון וימלא ה' את כל משאלות ליבך לטובה.

       

      בברכה

       

      ובשורות טובות.

       אהובה.

        26/10/16 17:12:
      אחחח..., כמה נהניתי מהרשומה הזאת. נהדר!!!
        26/10/16 14:57:
      מזכיר לי איך משה רבנו ירד מהר סיני עם לוחות הברית והודיע: עמישראל, הבאתי גם חדשות טובות וחדשות רעות. מה הטובות? היו שישים איסורים והוראו ת, הצלחתי לבטל חמישים ונשארו רק עשר דברות. ומה הרעות? הניאוף בפנים.
        26/10/16 05:57:
      "תודה על ההסבר המלומד .."*
        25/10/16 21:51:

      זהו נגמר הסגר 24 = אתמול הגבתי לך על פוסט אחר.

       

      תודה  על פוסט כל כך מושקע  וגם את חנה רוט לא שמעתי מזמן

       

      אחרי חגים שמח לך שרה

        25/10/16 20:49:
      כוכב על פסט מושקע....
        25/10/16 16:01:
      איגדת חוטים מגוונים ויצרת מהם מרבד מופלא שכל הצבעים מתחברים בשתי וערב נהדר. ומכל הטוב הזה חייבת לומר שעמיחי בעיני הוא אנרגייה רוחנית מעל כל היופי של משמעות החג וסמליו הגשמיים.
        25/10/16 15:56:
      רשומה מרתקת על גווניה, נהנתי מאוד לקרוא כאן . תודה.
        25/10/16 13:55:
      עשיר ומגוון ורחב יריעה. תודה לך שרה
        25/10/16 00:11:
      שרה יקרה, הנה,נעניתי להזמנה ובאתי לבקר ונהניתי מאד מהתפאורה, כמו גם מעושרה של התרכובת... מאחלת - שוב- שנה נהדרת !
        24/10/16 23:40:
      תודה רבה
        24/10/16 22:55:
      שלומות, נחמד שהזמנת אותי לבקר. אני, האמת, האלוהים שלי נמצא פחות או יותר אצל שפינוזה. מתקשה מאד מול כל מי שמייחסים לאלוהים תכונות שאנחנו מכירים אצל בני אדם. מכאן שהתפילות לגשם נראות לי... טוב נעצור פה לפני שאני משתמש בלשון לא ראויה. אבל בהחלט נהניתי לחשוב מול הדברים שכתבת.
        24/10/16 22:01:

      חג סוכות מסמל את הארעיות של עולם החומר,
      עולם החושים והאשליה.
      העם עזב את עולם החומר (מצרים) .
      ישב בסוכות ארעיות כניתוק מקשר רגשי וחומרי,

      שהיה לו עם העולם החומרי הישן במצרים.

       
      כל צבר המנהגים, הפירושים, הטקסים למיניהם,
      התפילות הסדורות כמצוות אנשים מלומדה,

      המסורות שהולכות ומתקבעות במהלך שנים רבות,
      יוצרים עולם קבע (מקובע) ומרחיקים את רעיון,
      הארעיות, והבריחה מן החומר אל הרוחי.

       

      הרוחי שאינו כבול לדבר,

        24/10/16 18:36:
      הושענא רבא, מצטער, אני יהודי כושל, לא מצליח להבין את החומר. בשורה השלישית אני שוכח מה נאמר בראשונה.
        24/10/16 17:36:
      קראתי בשקיקה ונהנתי מאוד ובספר הזהר יש הרבה מהחוכמה והבינה ,למדתי קבלה מספר שנים ושם פגשתי לראשונה על בדיקת הצל בחצות הליל.
        24/10/16 17:06:
      תורה מסיני. ממש ארוך ומעמיק. ולכן אצטרך לשבת ולקרוא לאט לאט לאט.. תודה שרה על ההשקעה. שבוע טוב!
        24/10/16 14:12:
      קלריקל =====> נשמע לי כמו קאליקער (בעל שתי ידיים שמאליות) שאינו מסוגל אפילו לקבע מזוזה אז הוא לוקח עוזר וגובה אלף ש"ח מהסאקרים לקבוע מזוזה בביתם.
        24/10/16 14:00:
      שרה יקרה. פוסט מעולה המביא את שתי הקצוות של האמונה ואת ההסבר המלא להושענא רבה. לקחת מהרבה מקורות. תודה רבה על העושר הגלום בפוסט. חג שמח ופתקא טבא!

      פרופיל

      שרה בכור
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      שרה בכור

      אינטליגנציה עסקית

      אינטליגנציה עסקית/אירגונית