הימים חולפים שנה עוברת, כי ההליכה לבטח בצעדים הישנים נושנים, ההולכים וחוזרים על עצמם, כציפורים נודדות המחפשות מבטחן, כל שנה ושנה וחוזר חלילה עד מותן. יראה כאילו הרחיקו נדוד, אך תמיד שבות על עקבן, למקומן, נשארות בציפוריותן. הרהב עוז, קום, צא מרבצך, הפל תחינתך, שא תפילתך, ותר על כל מה שיש, על ביטחונך, בעצמך ובאלהיך שים מבטחך, למען אושרך. |