סגרתי היום סופית את הקונספט לתוכנית הרדיו שלי שתחזור לאוויר החל מיום שלישי הקרוב. בתכנון: אילן וירצברג, ג'נגו, טל וייס, עדי מדנס, ושלומי פריג'. יהיה מעניין. לי לפחות. ולכם תהיה הזדמנות להפתח למוזיקה מעניינת. תהייה: מה יותר גרוע - מוזיקה שנועדה למסחור שלא לשם אמנות (למשל, שירים של רוני סופרסטאר), או העובדה שהאנשים שמייצרים אותה מתכחשים לזה? ועוד תהייה. 2 בבוקר, זה לא זמן לישון? |
תגובות (5)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
"החיים הכפולים" של עדי מדנס... לא הכי חדש (חודשיים +-) אבל אלבום אדיר.
אני לא יודע מה קורה אצל גיא פינס (אין לי כבלים בכלל) אבל האיזכורים של רוני.ס במדורי התרבות מציק לי באופן אישי - כי זה ברור שעושים את זה ממניעים פופוליסטים.
בנוגע לכותבים על מוזיקה שאינה מיינסטרים - עבדך הנאמן הוא אחד כזה (משתדל עד כמה שניתן). ולמען הסר ספק - אין לי דבר נגד מיינסטרים. להפך. הבעיה מבחינתי היא לכתוב מוזיקה בשביל להיות מיינסטרים (החדש של סינרגיה), ולא שהמוזיקה שלך הופכת לבדה למיינסטרים (היהודים [שאני באופן אישי לא ממש אוהב - אבל היי, מגיע להם כבוד])
וגם מסחור של מוזיקה הוא בסדר מבחינתי - כל עוד המסחור נעשה אחרי שהמוזיקה הפכה פופולרית - כלומר, המסחור רדף אותה ולא להפך. והיא לא נכתבה בשביל רינגטון (ע"ע משינה).
ובקשר לנינט ולגב הכלכלי. שמע, חברות התקליטים מחפשות לעשות כסף. זה שם המשחק. אתה יכול לומר שזה רע ומדרדר את התרבות. זה קפיטליזם.
לעדי מדנס יש דיסק חדש ולא סיפרו לי???
איך מי מה???
עכשיו אני כועסת!
אבל בלי קשר: נדמה לי שהסיקור שלי רוני.ס ודומותיה הוא לרוב כמותג ובתכניות תרבות ופנאי כמו גיא פינס. כשמראיינים אותה היא אומרת שהיא זמרת יוצרת, מה אתה מצפה שהיא תאמר? במשפט הבא היא מספרת על קו האיפור שהשיקה לנערות.
לעומת זאת, בארץ יש ה-מון כותבים ומבקרים שכותבים בעיתונים הגדולים על מוסיקה שאינה מיינסטרים. גופים מסחריים נוטים לאמץ גם מוסיקה שבאה מהשטח- ע"ע סינרגיה.
ימי שלישי בחצות
http://ClickFM.co.il (אין כמו רדיו אינטרנט נטול לחצי רייטינג...)
זו לא היתה הנקודה... הבעיה העיקרית שלי עם המוזיקה הזו היא מילא שהיא משווקת כמוזיקה ולא כמותג (או מוצר שיווקי), אלא שהיא מקבלת גיבוי של התקשורת, שנורא אוהבת לפרוש את חסותה על מוצרים פופולרים שכאלה... למשל - כתבות שלמות על להקות כמו "סראפן" אבל אף כתבה על האלבום החדש של עדי מדנס. ששניהם מופקים ברמת הפקה גבוהה מאוד. אבל במקרה של מדנס למשל, לא עומד מאחוריו גב כלכלי חזק למדי ("ארץ אוכלת" הפקות - שאני לא אתפלא אם היא גם שייכת לו). לעמות נינט שמקבלת גב מהליקון, ולמרות שהאלבום שלה מלא בכלום בעצם - היא מקבלת גיבוי תקשורתי עקב היותה המאמי של המדינה (תופעת לוואי - משום מה נתנו לה גם לשיר את ההמנון במשחק של הנבחרת. זה היה פחות או יותר בזיון).
והעובדה שמייצרים מוזיקה שכזו אך ורק בשביל המרצ'נדייז הנלווים, זה די מקומם שנותנים לזה במה, לא?
מזל טוב.
איפה משודרת התכנית ומתי?
לגביי תהייתך: זה לא "גרוע" או "טוב". זה מוצר שמטרתו לייצר הכנסה- ממש כמו ביסלי ושוקולד פרה.
אין ספק שלרוב מדובר מוצר עני מאוד מבחינה אומנותית, רגשית. רמת ההפקה, אגב, עשויה להיות גבוהה מאוד (גם זה בעצם סוג של אומנות, לא?).
העובדה שאותם יוצרים לא מודים בכך שמדובר במוצר כלכלי- יש לשער שזה קשור ליח"צ. "אני רק מותג"- זו לא אמירה שתעזור למכירות של אף יוצר. לגביי האופן בו הם באמת תופסים את פועלם, הניחוש שלך טוב כשלי, אך קשה לי להאמין שמדובר באנשים תמימים או בעליי מודעות עצמית נמוכה.
יום נפלא. סנונית