כותרות TheMarker >
    ';
    0

    אוטוסטרדת הדמיון שלי

    2 תגובות   יום שני, 31/10/16, 14:58

     

    מומחה לכלכלת תחבורה וכלכלה עירונית, מרצה לכלכלה וסופר * ניהל פרויקטים של תכנון תחבורה יבשתית במדינות מתפתחות  *  חילוני (מאמין)  שהתחנך על ברכי הציונות הדתית – לאומית *  נותן/ מעניק  דרור לדמיונו באמצעות הכתיבה  * מחליט להעלות על הכתב קובץ סיפורים קצרים  שעוסקים בהוויה של  היהודים בתקופת "תור הזהב"  במזרח אירופה *  דמויות נשיות מוצאות מקום של כבוד בספרו. 

     

    זהו חיים אבירם, שמשיק בימים אלה את ספרו "סיפורי סבתא" בהוצאת "אופיר ביכורים" שמציין : "הסיפורים הדמיוניים שכתבתי יונקים מרקע הצמיחה שלי כילד וכנער. רק כאשר גדלתי הבנתי את העוצמה התרבותית והחינוכית שהייתה ליהדות זו".

     

    מאת : מירב בורשטיין 


    חיים אבירם הוא פרופסור לכלכלה, מומחה לכלכלת תחבורה ולכלכלה עירונית, ומרצה במכללת כנרת שבעמק הירדן. בעבר ניהל פרויקטים במדינות מתפתחות בדרום אמריקה, באיים הקריביים ובאפריקה, שאותם מימנו הבנק העולמי ושלוחותיו. חיים אבירם, 67  נשוי ליעל, שופטת, ואב להדר, פרופסור למשפטים בארצות הברית, מתגורר בקריית טבעון. את שעות הפנאי הוא מקדיש לאהבתו לדיג.

     

     

    ''

     

    ספר ביכוריו, סיפורי סבתא  ("אופיר ביכורים" ) הוא קובץ של סיפורים קצרים על חייהם של יהודים במזרח אירופה בתקופת "תור הזהב" של היהדות, אז התקיים עם יהודי חזק, כמעט עצמאי. מנהיגי היהודים היו בעיקר הרבנים, ששאבו את סמכותם האזרחית מתוקף היותם גדולים בתורה. מערכת הדינים והמנהגים הדתיים היו הבסיס העיקרי לניהול חיי היום-יום של הקהילות היהודיות.

     

    הסיפורים נועדו בעיקר לגיל הנעורים, והם מלווים בביאורים רבים על מנת שגם בני נוער חילוניים יוכלו להכיר מושגים ביהדות ומנהגים יהודיים, להבינם וליהנות מהשפה העשירה שבה כתובים הסיפורים.

     

    חיים : "בני הנוער הדתיים מכירים את ההוויה היהודית (לא הישראלית) מסיפורי אבא או מסיפורי סבא, מלימוד התורה, המשנה והגמרא בבית הספר והביקור התדיר בבית הכנסת. ההוויה אינה שונה מאד מהקיימת היום. אלא שכיום היא מהווה רקע רק לחלק מהישראלים. בדומה להוויה ה"אשכנזית" קיימות אחרות של יהודי בבל (עירק), של יהודי ספרד, איטליה, בולגריה, מרוקו, תימן ועוד. ראוי כמובן להכיר ולזכור גם מסורות אלו." 

     

    אמונה ודעה קדומה. חיים מגדיר את עצמו כאדם מאמין אבל לא דתי. לדעתו יש להפריד את הדת מהמדינה.  "החיבור הזה ראשיתו בחטא קואליציוני וסופו בחטאים רבים של שחיתות שלטונית וחלוקת כספים שאין בינם לבין המטרות האמיתיות של המדינה מאומה. הרבנים צריכים להיות "מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום ורודף שלום", ויעסקו בקירוב לבבות ובאיחוד, ולא בהפרדה וניכור.

    הסיפורים בספרו עוסקים בהוויה של חיי היהודים בתקופת "תור הזהב" אירופה. המשיכה לתקופה זן היא לא מקרית - . זהו רקע הצמיחה שלו כילד, כנער. "כשגדלתי הבנתי את העוצמה התרבותית והחינוכית שהייתה ליהדות זו."

     

    שער אחד של הספר מוקדש "לנשים". הדבר נעשה במכוון ומתוך כוונה לחשוף בפני הקוראים,  שדמות כמו "הרבנית" אינה רק עזר כנגדו של הרב, אלא דמות עצמאית ומנהיגה. "כך היו הרבניות וכך ראוי שתהיינה היום" מציין חיים.

     

    כתיבה יצירתית. חיים משתף כי לא היה מעולם בסדנאות לכתיבה. אך יחד עם זאת הוא מתמסר לכתיבה  בין קריאת חומר מקצועי, הכנת מערכי שיעור ו /או כתיבת מבחן לסטודנטים . "כאשר אני מתעייף מהצורך להתרכז בעבודתי" הוא מציין. "כתיבה עבורי היא למעשה מתן דרור לדמיון, וליצירה של מצבים לא כל כך מציאותיים, אבל על גבול האפשרי.".

     

    "סיפורי סבתא" נולד לאחר שצבר חומר במהלך עשר שנים.  חומר לסיפורים שיונקים מהרקע עליהם גדל, צמח והתחנך. "זכרונות ילדות מאושרת בשכונה קטנה של אנשים עמלים ושמחים, מקום שבו החברות בין המשפחות היתה איתנה. המסר היחיד בספרי הוא שבטווח הארוך מי שעושה טוב אינו ניזוק. אינני בטוח שעובדתית אני צודק.".


    חיים ": " הסיפורים נרקמו אצלי  מתוך זה ש"ראיתי" את הדמויות שהתפללו בבית הכנסת הקטן בשכונתנו. אנשים טובים, כאלו שניצלו מהשואה, כאלה ששרדו את השואה וכאלו נמלטו לפני השואה. אנשים שכל משפחתם נרצחה ובכל זאת קיימו חיים שמחים ומלאים. אני הכי אוהב את הסיפור על העץ. יש בו הבנה של ההמשכיות הקיימת בחיינו כבני אדם, ושל "העברת הלפיד" מדור לדור.

     

    בימים אלה הוא שוקד על כתב יד חדש. אוסף סיפורים ציניים ומרים על הדרך הפוליטית שהמדינה הולכת בה, משתי בחינות: שנאת רעיון השלום עם שכנינו והשחיתות הכבדה אצל הפוליטיקאים ועושי דברם.

     

    ''


    לשאלה איזה ז'אנר ספרותי הוא אוהב. הוא משיב :   "סיפורים קצרים, כאלו שהסוף שלהם טוב ו/או מצחיק ו/או מפתיע."  היה רוצה לשבת לקפה עם  הגיבור הספרותי, מומיש אולי,  גיבור הספר "אנשי פאנפילוב" שעל מלחמת העולם השניה. "הוא דמות של מפקד צבאי אנושי ותמים במידה רבה.".

     

    כלכלת תחבורה במדינות מתפתחות. חיים הוא מומחה לכלכלת תחבורה וכלכלה עירונית. תחום שכולל בתוכו במגוון נושאים כלכליים הנוגעים לענף התחבורה. ביניהם נושאים תקציביים של מימון ממשלתי ופרטי ושילובם, הערכה של פרויקטים, תיקון עיוותים הנובעים מגודש תנועה, זיהום אוויר ותאונות, יצירת העדפות בפיתוח בהקשרים של ענפי תחבורה (כמו רכבת מול כביש) על בסיס שיקולים כלכליים, עיתוי השקעות של הקמה ואחזקה של דרכי תחבורה ומתקני תחבורה, מיסוי תחבורה (דלק, רכישה, נסיעה), קביעת תעריפי תחבורה ציבורית ועוד נושאים רבים אחרים.

     

    במסגרת מומחיותו ניהל חיים פרוייקטים רבים במדינות מתפתחות - פרויקטים של תכנון תחבורה יבשתית: תכנון רשת דרכים ארצית, רשתות עירוניות, כבישי גישה חקלאיים, תכנון כבישים ומסילות ברזל, ניהול תחבורה ארצי ואזורי, שיקום ואחזקה של כבישים, הערכה כלכלית של רשתות דרכים ושל פרויקטים בודדים ועוד.

     

    • ·
      ''
    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/11/16 09:47:
      לאה היקרה , תודה רבה . תמיד כיף לי לשתף!
        1/11/16 15:55:
      קראתי את מה שנכתב כאן. מקווה לקרוא את סיפורי הסבתא במלואם.

      ארכיון

      פרופיל

      מירב ב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין