כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    Serenity now, insanity later

    קישון וסיינפלד מתהפכים בקברם.
    הומור שיפיל אתכם מהרצפה לכיסא.
    לא לעדיני נפש, נרתעי גסויות ועבדי תקינות פוליטית!

    0

    ש' מתגרש ומתרגש. זה עולה לג'.

    3 תגובות   יום רביעי, 2/11/16, 21:57

    חבר, נקרא לו ש', ביקש שאבוא להעיד ברבנות, לרגל גירושיו, שהוא זה הוא.
    "זה יבטיח לך מקום בגן העדן" הוא אמר.
    "עזוב אותך אחי אין לי כח לבתולות. מעדיף ת'שרמוטות של הגיהנום" עניתי, "סבבה, מתי?".
    "מחר ב 12:00 בצהריים" הוא אמר.
    "חיובי בזנ"ט" אמרתי, "מחר אני במקרה בפרוייקט קרוב, תן התראה של עשר דקות ואני מתייצב".

    כעת, מכירי ומעט מוקירי שואלים ודאי את עצמם מה לאתאיסט אנטי דת כמוני ולבית הדין הרבני האיזורי תל אביב?
    אז קודם כל חבל שאתם שואלים את עצמכם ולא אותי. זה הגיוני? תשאלו, תקבלו תשובה. יתנו - יקבלו, ישאלו - יענו. אופס, יצא לי פיפי (מי שפספס מוזמן לשאול בפרטי).
    בכל מקרה, אבאר!
    כקומידיאן במצוקה, שלא לומר בבלוקדה מוחית מתקדמת, חשתי שזו ההזדמנות לצבור חומרים חדשים ומרעננים לבלוג + הזדמנות להרצת צחוקים בפני קהלים לא מסורתיים (הבה ונדייק - לא קהלים מסורתיים שלי, אך כמובן מסורתיים באבו אבינו שבשמיים). ו... לא פחות חשוב, אולי גם לאונן על הגרושה (בדיעבד, מילאה עורכת הדין הנהדרת את הפונקציה הזו בהצטיינות), ואולי אפילו, טפו טפו טפו, אמן אמן ואמן וישתבח שמו - לטחנה!

    לקראת 12:00, בגבור עלי הרעב, יצאתי לדרכי לכיוון הרבנות.
    בתכנית: ארוחת צהריים פשוטה ומהירה, כך שברגע שש' יזעיקני, אסיים את האוכל במהרה ואדלג בקלילות לעבר הרבנות.
    התמקמתי במסעדת גוסטו של ידידיי והזמנתי פסטה ושתייה קרה.
    סיימתי לאכול, לשתות אספרסו, לקסם ולשלם והווטסאפ שקט כמו מצביע ליכוד אל מול לוח הכפל.
    "מה אח שלי?" ווטסאפתי לש'.
    "שנייה" כתב לי, "פותר 7 כפול 7".
    הזמנתי הפוך גדול.
    "תגיע" קפצה הודעה כחצי שעה לאחר מכן, "נראה לי שעוד רגע נכנסים".

    פאוזה: הפסקת הצהריים מהעבודה היא חצי שעה. בשלב הזה הבן זונה כבר התחיל לעלות לי.

    הרבנות, קומה שלישית, ש' מקבל את פניי בהתרגשות, כך לפחות נראה.
    "מה" שאלתי, "אלוהים איתנו?".
    "כן", הוא אמר, "49".
    "הגאון מוינה" אמרתי (והאיש בכלל עיראקי), "ומה בעניין לשמו התכנסנו?".
    כאן הוא התחיל למכור לי חרטא שרק עכשיו נכנסו החברה של עשר, אבל זה טיק טק, והוא סמוך ובטוח שאיך שהרבנים חוזרים מערבית אנחנו בפנים.
    בשלב הזה הבן זונה המשיך לעלות לי.

    פאוזה: במזומן ועל העצבים.

    אשה נאה, גבוהה ונאווה פסעה לעברנו בחיוך. הסתכלתי על ש'.
    "אין מצב שזו הגרושה" חשבתי. עם כל איכויותיו של ש', ושמועות מספרות שיש כאלה, מראה זה לא הספציאליטה של הבית.
    "בטח עורכת הדין" חשבתי.
    זקפתי חזה, נעלתי אגן בעמידת שיקו דאצ'י (משהו מפעם, מהקראטה) ואמרתי: "נעים מאוד, שלו, מטעם ההגנה".
    "אז תתכונן לעלות להתקפה" היא אמרה.
    "אני משחק איפה שהמאמן אומר לי לשחק" אמרתי, "אין בעיה קואץ'".

    התיישבו, פטפטנו והתלוצצנו עד שלפתע הגיח טיפוס מכופה ומזוקן מהחדר וסימן לנו להכנס.
    "גם אני?" שאלתי.
    "עדיין לא" ענתה העו"ד, "יקראו לך".
    "סבבה בבסיס" אמרתי, "אם אני לא כאן אני בשירותים".

    מאותו רגע ואילך, במשך כמחצית השעה, החברה יצאו ונכנסו ודנו ושוב יצאו ושוב נכנסו ואני, אנה אני בא.
    אז נכון, זה אפשר אוננות סבלנית ומולטי אורגזמית אבל גם לפר הרבעה עצמית כמוני יש סף ולהזכירכם: זה ממשיך לעלות לי.

    ולרגע של רצינות. אם אני שם כדי לזהות את ש' ולומר לרב "האמן לי רבה, ש' זה ש', הוא מעולם לא היה יותר ש' מאשר ברגע זה, ועם כל הכבוד, ואין כבוד, כבר מתחיל להישבר לי הש'" (כאדם רגיש ראיתי בזוית העין שש' מתחיל להישבר), אז איך יתכן שהם מנהלים דיונים כבר במשך כמחצית השעה (ובכלל הסתבר לי שזו כבר פגישה שלישית)?
    מה יקרה אם אכנס ואומר לרב: "טעיתם רבה, זה אינו ש'. זה ר', ניהלתם את כל המשא ומתן מול הבן אדם הלא נכון!".
    האם לא הגיוני יותר שתהליך אימות הזיהוי היה מתבצע בהתחלה ולא אי שם באמצע התהליך? ואם זה לא היה ש', האם הגרושה (ג') לא הייתה אומרת משהו? אלא אם כן זו ד' כמובן.

    פאוזה: אכן כן, מכירי, גדלתי בשנה והצלחתי לגבור על הפיתוי לשלב גם את האות ז' בכל הפרשייה העכורה הזו.

    לבסוף, ולאחר שש' עלה לי ועורכת הדין ירדה ליקנות סופגנייה לקראת החג, הוכנסתי אל הרב.
    "כמה שנים מכירים... האם יש לו כינוי... מה שם אביו..." והופ אני בחוץ חופשי ומאושר.
    "תודה רבה" אמר ש', "אני מעריך את זה. מה אני יכול לעשות בשבילך?".
    "אשמח אם עורכת הדין תזדיין בסבלנות בדוכן הסופגניות שנוכל להודות לה על העבודה הנהדרת".
    "היא כבר הלכה" הוא אמר, "הקפיצו אותה לבסטה של אוזני האמן בשרונה".

    פאוזה: הבן זונה עלה לי. עלה לי הבן זונה.


    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/11/16 08:41:
      קשתית תודה רבה, מקווה להתמיד. כורך, עלית עלי, הקטע נכתב במטרה לסכל את הקמת בית המקדש השלישי.
        5/11/16 07:59:
      בלי עלילה, בלי הצלחה להצחיק, בלי עריכה, הכל צפוי. סבלתי מאד. ירדו לי דמעות, נפלה לי סתימה והתחילה לי נשירת שיער איומה. אני אתלונן עליך במשרד להגנת הסביבה והחלטתי גם לקנוס אותך. בגלל פוסטים כאלה חרב בית מקדשנו. או לפחות נסדק.
        4/11/16 21:51:
      חחחחחח עלה לך ביוקר הביקור הזה ברבנות...כמה כייף שחזרת לכתוב ♥