רעיון מצוין, נקווה שחודש זה מספיק כדי שמשהו יתרכך בלבבות ואולי יתחיל לזוז בכיוון הפסקת אש ארוכה יותר.

הערה צדדית, 

כרגע ביקרתי בבלוג מסוים שהיה בו ויכוח פוליטי תוסס ומתלהם, נזרקו הערות בוטות ועלבונות, מה שהעלה על דעתי את האמת העצובה:

שלא יהיה פה שלום, כי איך יכול להיות שלום באומה שכל כך מסוכסכת בינה לבין עצמה, שיש בה כל כך הרבה שנאה (שנאה עזה  - אכן, עזה!!)  של איש לרעהו, שאי-הסכמה מתפרשת בה כיריקה בפרצוף?

הרי ברור שאם לא היו פלסטינים (אויב חיצוני), איש את רעהו חיים בלעו.

טוב שיש אויב, אפשר לתלות בו את כל האשמה כולה, והנה אפילו להתלכד כנגדו אין אנו מסוגלים. חודש ימים של הפסקת אש, אבל מי יפסיק את האש בין הימין לשמאל?

מי זה הם???

אני מדבר בשם חברים שלי. אנשים רגילים. לא חמאס ולא בטיח.

כרגע דיברתי עם חבר מעזה בטלפון.

החלונות שלו מנופצים. התינוקת שלו בהלם. הוא לא יודע איך לעבור את הלילה בלי חלונות.

החברים שלי משדרות לקחו את הילדים למקום יותר שקט.

אני אזרח. לא שייך לשום מפלגה.

בסה"כ רוצה לחסוך חיים ולתת צ'אנס למנהיגים לרדת מעץ ולחשוב קצת.

חודש אחד יכול להביא קצת שקט ושפיות.

מה יותר טוב? 1000 פלשתינים הרוגים וכ-100 ישראלים? את מי את מוכנה להקריב? את אח שלך החייל? אולי את השכן? על מה המלחמה?

מישהו חושב שאחרי המבצע לא יהיו קסאמים???

הבעיה היא שבצד אחד מתפללים לשלום ולשקט ובצד השני מתפללים לג'יהאד.

7 שנים לא היתה להם שום סיבה להפגיז את שדרות, אנחנו הבלגנו (כלומר ניסינו הרבה מאוד חודשים של "הפסקת אש" שאתה מציע) ועכשיו כשאנחנו סוף סוף מתגוננים, אתה שוב נופל לטריקים הידועים של החמאס.

הם מוזמנים להפסיק את האש כבר 7 שנים. בייחוד אחרי ההתנתקות. החמאס נבחר על בסיס המצע הקורא להשמיד את מדינת ישראל.

 זה מה שהם מנסים לעשות והם קיבלו את מלוא הגיבוי מהעם הפלשתינאי. הם הצהירו שזוהי שאיפתם.