כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    עולמו של הולדן

    השקפת עולם ותיאורי מסעות בעולם הגדול

    ארכיון

    תגובות (5)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      4/11/16 07:22:

    רפואה שלמה

    לנשום את אוויר הים - בשביל הבריאות, הריאות והנשמה.

    דגים מתים לא עושים לי את זה הסנני

    אבל תמונות של הים זה כייף גדול חיוך

      3/11/16 23:12:

    צטט: רחלי בן-צור 2016-11-03 22:38:05

    דייג אוהב דגים...?

    אוהב כן, אם כי לא תמיד אוהב לנקות הקשקשים הכסופים, הריח לא עזב אותי היום אלא לאחר מקלחת הגונה וריחנית במים רותחים, אוהב בגדול גם דגים קטנים מטוגנים וגם בשרניים מאוד באפייה בתנור עם עשבי תיבול ותפודים אפויים,
    השאלה צריכה להיות אחרת:
    איך זה שיש אנשים שלא אוהבים דגים?
      3/11/16 23:09:

    צטט: story 2016-11-03 21:26:34

    חבר טוב הים.

    הים חבר טוב, חבר טוב אחושילינג,

    אף פעם הוא לא מזעיף לי פנים, לפעמים הוא רגוע, כשהוא כעוס יש גלים שמשתברים על המזח, כשהוא מפוייס הוא שקט כמו אגם וצלול, לפעמים יש לים מניה דיפריה ואז יש לים שמגיחים מהעומק בלב ים בצורה מבולגנת,

    גם שהוא שקט הוא עלול להיות מסוכן, תמיד חובה לכבד את הים ולהעריך את עצמתו,

     

    בשבילי הים זה  מה שאלוהים לרבי  עקיבא  חחח,

    תמיד הים שם בשבילי

      3/11/16 22:38:
    דייג אוהב דגים...?
      3/11/16 21:26:
    חבר טוב הים.

    אין על נובמבר בים(מי שרגיש לתמונות של דגים לא להיכנס)

    5 תגובות   יום חמישי, 3/11/16, 19:23

    אתמול בבקר חזרתי הביתה עם מיכל-לאיסוף שתן, איזה 4 ליטר , קיבלתי הוראות  והבנתי שאני חייב  להישאר בבית וצמוד למיכל, לא בא לי להיסחב איתו בחוץ,

    לאט לאט המיכל קיבל צבע צהוב חיוור ואף בלילה  נאלצתי להטיל את מימיי במיכל, אשכרה אתמול המיכל היה החבר הכי טוב שלי

     

    היום עם שחר הזדרזתי למסור אותו למעבדה, מה רבה היתה הפתעתי שלא לאמר  תדהמתי שקיבלתי עוד ג'ריקן, כאילו מה?

    מה נראה להם ששוב אשאר בבית?

    הפעם זו בדיקה אחרת עם חומצה מיוחדת לבדוק את רמת האוקסאלט בשתן,

     

    אמש נענשתי מספיק, טסתי הביתה איחסנתי המיכל ושני הבקבוקונים של החומצה פלוס הוראות מהאחות מעבדה ועפתי לים,

     

    0730, בת -גלים-חיפה:

    הים מקבל אותי כמו חבר ומכר ותיק, השמיים בהירים לחלוטין,בים יש גלי גיבוע ורוח צפונית די ערה, המים בצבע עכור

     זה היום לנסות לדוג חשבתי לעצמי,

     

    מקל-של 8 מטר מקרבון, צידנית ישנה שריסקתי בה תערובת של :פיתות, לחם ולחמניות ישנות ועירבבתי עם מים, את התערובת הזו הנחתי בצידנית ומדי פעם עשיתי כמו קציצה וזרקתי למים מתחתי,

    הפתיון עצמו היה מקמח בהיר דק ופשוט,

    על ההתחלה אולי בעשר דקות תפסתי 10 סרגוסים חביבים,

    בקיצור התחיל לשעמם לי מהסרגוסים, תפסתי המון וחלק ניכר מהם חילקתי ביד למעשה האכלתי חתולי רחוב שמאספים קבוע על המזח, השחפים הביטו בקינאה וגם העורבים,

     

    אחרי הפוגה קלה  הבאתי לי מהמכולת השכונתית חצי תריסר בירות והלכתי על הבורי,

    זרקתי החוט דייג עם הפתיון לעמוק יותר והגיעו וואלה הגיעו הבורים, הבורי דג חמקמק במיוחד, הוא משרבב  השפתיים והמון פעמים מתחמק מהקרס, לעיתים אני גורר אותו באיטיות וטראח הוא קופץ לי שוב למים,

    בכל מקרה צילמתי כאן כמה סוגי בורי שתפסתי היום:

    הקטן יותר זה בורי חולי, ליד הכפכף הכחול זה בורי שילאן, ליד הבירה זה בורי דעבען עם הנקודה הצהובה,

    כמו כן תפסתי בטעות קוואק קוואק מרהיב, הדג משמיע ממש קולות של קוואק קוואק, בעודו מפרפר לי ביד שיחררתי אותו כי חמלתי על היצור חסר האונים הזה

    ''
    ''
    ''
    ''
    ''
    ''
    ''
    ''
    ''
    ''

    דרג את התוכן: