חברי היקר מוני כתב על פרשת השבוע "אלה תולדות נח, נח איש צדיק תמים היה בדורותיו, את האלוקים התהלך נח". בפרשתנו מסופר על נח והמבול ובהמשכה של הפרשה מסופר על מגדל בבל, ובסיומה של הפרשה עשר דורות לאחר נח מתחיל סיפורו של אברהם אבינו. בתחילתה של הפרשה מספרת לנו התורה על נח דור המבול והתיבה. העולם השחית את דרכו וה' החליט למחות את היקום מעל פני האדמה ובסופו של דבר בעיקר בגלל תופעת הגזל. הארץ מלאה חמס וכאן מזדקרת דמותו של נח, איש צדיק תמים שמצטווה להקים תיבה, שבה ישרדו את המבול הוא ובני משפחתו וכל בעלי החיים אשר על פני האדמה. בניית התיבה ארכה מאה ועשרים שנה, בהן ניתנה הזדמנות לכל השואלים את נח לפשר מעשיו לחזור בהם מדרכם הרעה ולהינצל ממי המבול. ארכה זו לא נשאה פירות, ובני הדור לגלגו על נח ומעשה התיבה שלו. רבות דובר על השוני בין אישיותו של נח לאישיותו של אברהם אבינו, שחי עשרה דורות לאחר מכן. נח לא יזם פנייה אל הציבור, לא ירד אל העם ולא כיתת את רגליו במסע של החזרה בתשובה כפי שעשו נביאי ישראל ואברהם אבינו. ועל כן התוצאה המרה הייתה שכל מי שנותר מחוץ לתיבה בא אל קצו. כאשר הגיעה השעה של פורענות המבול, נצטווה נח לבוא אל התיבה הוא ובני משפחתו "להחיות", היה זה מבול של מים. אנחנו הכרנו במרוצת הדורות שלנו גם מבול של דם, מלווה באש ותימרות עשן. ואז לא הייתה לנו תיבה לנוס אליה ולהחיות את נפשנו. לפני שבעים ושמונים שנה, כאשר האיום נשקף על יהודי העולם כולו, וליהודי אירופה בפרט, לא עמדה לרשותנו תיבת נח להיקלט בה ולהינצל בה. וכך עלה הכורת הנאצי על שליש מבני העם היהודי. שערי ארץ ישראל היו נעולים, ואפילו מנהיגת העולם החופשי, ארצות הברית של אמריקה, החזירה לגרמניה את מאות היהודים שעלו על סיפונה של האנייה 'סנט לואיס'. הם הגיעו לחופי ארצות הברית להציל את נפשם, נדחו על ידי השלטונות האמריקניים ונשלחו חזרה אל המבורג, גרמניה, אל מותם. כיום מאיים עלינו לא מבול של מים, כי אלוקים קבע קשת בענן כאות ברית שלא יהיה עוד מבול מים על הארץ, ונקווה שגם מבול של דם לא יהיה עוד על הארץ. אך המבול המאיים עלינו כיום, הוא מבול של התבוללות. בשתי מילים אלה השורש הוא בל"ל – המסמן בלבול של סדרי חיים, בלבול של אמונות ודעות, בלבול של אורחות חיים וטשטוש הזהות הלאומית. הפרשה מסיימת את פרקו של נח בסיפור על נטיעת כרם על ידי נח ושתייתו מן היין עד לאובדן חושיו. ברור לכל כי נס הצלתנו ושובינו את תיבת נח שהיא ארצנו הקדושה יש לעשות ולשמור עליה רק מתוך צלילות הדעת ומתוך שמירתה של מולדתנו הנצחית והיחידה.