0

1 תגובות   יום ראשון, 6/11/16, 07:30

חודשיים עברו. משום מה מרגיש לי כמו הרבה יותר זמן מחודשיים.

מה זה בעצם אומר? שהזמן עבר לי מהר, או לאט? לא החלטתי.

חודשיים ללא עישון ממשי, חוץ משלוש פעמים של נסיונות.

היום היה נסיון נוסף, הייתי חייבת אותו לעצמי.

קפה של בוקר, סיגריה הוצתה והאיכס הציף אותי. סגרתי, זרקתי, זה לא בשבילי. 

בכל זאת גאה בעצמי, למרות הסיגריות הטועות האלה, חודשיים ללא.

חודשיים זה זמן יפה בכדי להבין שאני באמת לא זקוקה להן.

חודשיים זה זמן יפה בכדי להבין שסיגריה זה מיותר.

חודשיים זה זמן יפה בכדי להבין שהמרדף שלי אחרי העישון, אחרי הסיגריות, היה סתמי לחלוטין. בעצם, בזמנו זה לא היה סתמי, זה היווה עבור משהו שכיום אינני זקוקה לו. היום אני ממשיכה לייצר לעצמי את העצמאות ואת הרצונות בדרכים אחרות שלא כוללות רעל. 

חודשיים זה יופי.

המשך יבוא...

.

.

ועכשיו האצבעות שלי מסריחות אטום

דרג את התוכן: